העימותים האלימים שפרצו בחודש האחרון בין תומכי ומתנגדי המשטר באריתריאה - תחילה בתל אביב ושלשום גם בנתניה - תפסו את המדינה לא מוכנה. אך מאחורי אובדן השליטה של המשטרה, עומדת התמודדות שנויה במחלוקת של הארגון עצמו עם ההתרעות שהועברו בנושא - ומדיניות כרונית של הזנחה מצד ממשלות ישראל לאורך יותר מ-15 שנים.
המהומות בנתניה, שלשום
(צילום: יאיר שגיא)
4 צפייה בגלריה
העימותים בין תומכי ומתנגדי המשטר באריתריאה בת"א, בחודש שעבר
(צילום: AP / Ohad Zwigenberg)
"המציאות הזו לא התחילה כעת", מבהירה עו"ס טלי אהרנטל, מנכ"לית עמותת א.ס.ף - ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל. "זו קהילה במצוקה נוראית. מצד אחד המדינה מכירה בחוקיות הישיבה שלהם, ומצד שני מסרבת להסדיר את מעמדם, מתוך מדיניות שמטרתה להמאיס את חייהם בישראל – אי אפשר לגרש אותם, אז נמאיס עליהם את השהות פה. זה מרגיש שגורמים בממשלה רק חיכו לגפרור שיצית את מסע ההסתה הפרוע הזה".
על פי דוח של המוקד לפליטים ומהגרים ושל HIAS ישראל (ארגון בינלאומי המסייע לעולים ולפליטים), שפורסם ב-ynet ו"ידיעות אחרונות" לפני כשנה, נכון לשנת 2021 אושרו בבריטניה 97% מבקשות המקלט של אזרחי אריתריאה, בבלגיה 85.2%, בשווייץ 71% ובכלל אירופה – ממוצע של 81%. בישראל, לעומת זאת, הוכרו פחות מחצי אחוז ממבקשי המקלט מאריתריאה כפליטים. בין השנים 2019-2011 נדחו כ-7,000 בקשות מקלט על הסף, רק 200 בקשות עברו למליאת הוועדה המייעצת לענייני פליטים ורק 39 מבקשים קיבלו מעמד פליט בסופו של דבר.
תיעוד העימותים בת"א בחודש שעבר
לטענת כותבי הדוח, מערכת המשפט בישראל מוכוונת לדחיית בקשות מקלט של אריתריאים ולא לבחינתן בכנות. הקריטריונים שעל בסיסם נדחות בקשות המקלט חורגים מאמנת הפליטים ומהפרשנות המשפטית המתאימה לה, והתוצאה מדברת בעד עצמה: רוב הבקשות נדחות בסדר דין מקוצר, הליך שאמור להיות שמור רק למקרים חריגים. "מרבית ההחלטות מתבססות על ריאיונות מקלט רדודים, שבהם הרשות התעלמה ממידע רלוונטי לגבי תנאי הכליאה באריתריאה ומרדיפה פוליטית", נכתב בדוח.
"מבקשי המקלט האריתריאים נמלטו ממשטר אימים", מסבירה שירה עבו, מנהלת המחלקה הציבורית של המוקד לפליטים ולמהגרים. "רבים מהם נמלטו אחרי שנכלאו בתנאים לא אנושיים במולדתם וכולם נמלטו משעבוד בצבא האריתריאי שהשירות בו מוגדר כעבדות מודרנית". עוד היא מדגישה: "המחדל המתמשך בבחינת הבקשות שלהם הוא זה שמאפשר לסוכני המשטר הרצחני לפעול בישראל באין מפריע, ולהלך אימים על מי שנמלטו לישראל בחיפוש אחר מקלט בטוח".
בתקופה האחרונה התריעו פעם אחר פעם גם נציגי הקהילה האריתריאית בישראל בפני המשטרה והשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר על האלימות והאיומים שהם חווים מתומכי המשטר. "בעקבות המחאה וההתפרעויות ב-2 בספטמבר, האיומים רק מתגברים", כתבו במכתב שנשלח באמצע השבוע שעבר, ימים ספורים לפני אירועי האלימות הקשים שאירעו בסוף השבוע בנתניה ובתל אביב במהלכם נהרג אדם אחד ונפצעו כ-20 נוספים.
עוד הם הוסיפו: "ההפחדות והאלימות הפיזית מתבצעות באופן שיטתי ומאורגן וחוסר אכיפה ועונשים מקלים מדרבנים את הפושעים לפעול באופן אכזרי ומתמיד".
לדבריה של אהרנטל, המשטרה והמדינה נחלו כשלון חרוץ להבטיח את שלומם של הפליטים, והיא מפנה אצבע מאשימה גם כלפי הדרג המדיני: "מדינת ישראל מאפשרת לשגירות האריתריאית לעשות פה כעולה על רוחה. יש דוחות בינלאומיים שמראים באיזה אופן השגרירות ממשיכה לרדוף את אנשי המדינה שלהם, ולמרות זאת בישראל משתפים פעולה איתם".
בכיר במשטרה: "הקטטות - ברף שלא הכרנו"
לאחר שורת התרעות מצד הארגונים התומכים בקהילה האריתריאית בארץ, במשטרה מודים כי עליהם להשתפר ביכולות המודיעיניות בקרב אוכלוסיית הזרים. "צריך לדעת מבעוד מועד על עימות אלים שמתפתח ועל תסיסה בקרב האריתיריאים על רקע פוליטי של המדינה שממנה נמלטו", מסביר בכיר במשטרה.
בשיחה עם ynet ו"ידיעות אחרונות", הסביר הבכיר: "יש למשטרה אתגר גדול. בגלל שחלק מהמעורבים נמצאים בארץ בזהויות פיקטיביות, לא תמיד מזהים אותם ויש קושי ראייתי לפעמים. המדיניות היא למצות את ההליכים הפליליים נגדם עד לכתבי אישום". כמו כן, מתארים במשטרה גם קושי באכיפה בזמן העימותים לנוכח חומרתם: "הקטטות האלימות הן ברף שלא הכרנו קודם בארץ. משטרת ישראל מגיבה לאירועים בשטח, שראינו בהם רף של אלימות קשה ללא שום מעצורים עד כדי רצח. גם השוטרים שלנו חשים סכנה לחייהם כשהם מוזעקים לעימותי רחוב שלהם".
במקביל, הממשלה החליטה לפעול נגד המעורבים גם בהליך מינהלי שבסמכות רשות ההגירה, לצד ההליך הפלילי. בשלב זה, עדיין נמצאים במעצר 40 חשודים במעורבות במהומות לפני כחודש, והוגש לפרקליטות חומר בעניינם של ארבעה לצורך הגשת כתבי אישום, כאשר הגורם הבכיר במשטרה תולה את המספר הנמוך בבתי המשפט: "לא פעם הארכות מעצר של המעורבים לתקופות קצרות. בתי המשפט לא מתרשמים מעצם הנוכחות של החשוד באירוע האלימות ומשחררים או שולחים למעצר בית, וכך הם נעלמים לנו".
"מרגישים שאנו חיים באקס טריטוריה"
על אף שחודש חלף מאז מהומות הענק בתל אביב, עודד לוי – תושב העיר – עדיין מרגיש שהשגרה לא שבה למקום. "אני צלם והסטודיו שלי נמצא ממש ברחוב המקביל לאיפה שהכל קרה. אני חושש, לא אגיד שלא", הוא מספר. "אני יודע שזה לא מופנה כלפיי, אבל עדיין אני חושב להתחמש בגז פלפל לביטחון האישי שלי".
גם מאיר אליאל רבינוביץ', המתגורר בשכונת שפירא עם בן זוגו ושני ילדיהם, מתאר תחושות דומות של חוסר ביטחון כללי בדרום העיר: "אנחנו מרגישים באקס טריטוריה. זו האחריות של המדינה ושל העירייה לספק לנו ביטחון, והם נכשלו כישלון חרוץ. אני לא לוקח את זה בשום צורה לשיח גזעני או אתני, יש פה בעיה ונבחרי הציבור צריכים לקחת אחריות".
סוף השבוע האחרון הציף קשיים דומים גם אצל תושבי נתניה. אחת מהם היא ש' המתגוררת בסמוך לשוק העיר – שבקרבתו מתגוררים רבים מנתיני אריתריאה שנמצאים בנתניה. "אני אוסרת על הילדים שלי להגיע לשם, בלילה המצב יותר מפחיד. יש מביניהם שיכורים ולפעמים הם מתנהגים בצורה מפחידה", היא משתפת. נ', בעל דוכן בשוק, לא מגיע גם הוא לאזור בשעות הלילה: "יש ביניהם אנשים טובים, אבל יש את אלה שמשתכרים ומתפרעים. זו פשוט מדינה אחרת, של אריתריאים וסודנים במרכז נתניה". בעקבות הקטטה האחרונה קראה לממשלה גם ראש עיריית נתניה מרים פיירברג איכר לפעול בנושא: "האירוע החריג מטופל ביד ברזל. אני קוראת לממשלה להתעורר ולהוציא את הפורעים והמסתננים מארצנו".
מעיריית תל אביב נמסר בתגובה: "נושא הסדר הציבורי והטיפול באירועים אלו הוא באחריות המשטרה, כשהעירייה מסייעת באמצעות אגף סל”ע. אנו קוראים שוב לממשלה להיכנס לעובי הקורה ולמצוא פתרונות שיסדירו את נושא מבקשי המקלט".
רשות האוכלוסין וההגירה מסרה בתגובה: "אנו דוחים בתוקף כל ניסיון בוטה לקשור בין אירועי האלימות לכל היבט מקצועי המבוצע על ידי הרשות. היחידה העוסקת בבדיקת בקשות לפליטות פועלת על פי כללים ברורים ובינלאומיים".
מהמשטרה נמסר בתגובה: "בעקבות ההתפרעויות, הנחה מפקד מחוז תל אביב ניצב פרץ עמר על הקמת מפקדה משימתית מתוגברת שפועלת מזה מספר שבועות בכוחות מתוגברים בדרום העיר בכל שעות היממה. זאת, במטרה למנוע התקוטטויות, תוך ביצוע מעצרים ופירוק התארגנויות".
