המהלך הנפיץ ליצירת אזור החיץ: הפעולה שבה נהרגו 21 לוחמי מילואים שלשום (שני) אחר הצהריים חושפת טפח מאחד המבצעיים המשמעותיים והרגישים של פיקוד הדרום בשבועות אלה - חישוף אלפי דונמים משטח עזתי שיישאר בשליטה ישראלית אחרי המלחמה. כפי שדיווחנו לפני כחודשיים, בצבא החליטו, באישור הדרג המדיני, לתפוס נתח משמעותי מרצועת עזה גם אחרי שתסתיים המלחמה, כדי לאפשר לתושבי הנגב המערבי לשוב בביטחון יחסי לבתיהם.
המהלך כולל הריסת מבנים פלסטינים ששלטו בתצפית ובאש על יישובים סמוכי גבול כמו נתיב העשרה, ניר עוז, כפר עזה, כרם שלום והשכונות המערביות של שדרות. בחלק מהמקרים נהרסו כבר שכונות פלסטיניות שלמות, כמו בבית חאנון, בג'באליה ובשג'אעיה, מהלך שצה"ל מבצע במהירות יחסית ומדי יום, תחת פיקודה של אוגדת עזה – שגם צפויה לעבור מתיחת פנים של ממש. ביום האסון תכנן כוח המילואים שנפגע לטפל כך בכ-10 מבנים עזתיים שהיו בטווח של עד קילומטר אחד מהגבול, בקרבת קיבוץ כיסופים. במסגרת הפעולות הללו כוחות הנדסה מחשפים גם מטעים, חממות ופרדסים, באופן שמחליף כליל את קו הרקיע של הצד הישראלי של הגבול ממה שהיה מוכר לכל מבקר באזור או נהג בכביש 232 עד ל-6 באוקטובר אשתקד.
"אני רוצה שתושב מכפר עזה שיחזור לביתו יפתח את החלון המערבי ולא ייראה יותר את בתי שג'אעיה מולו. בשביל זה אנחנו כאן", סיפר ל-ynet לפני כחודש קצין שאמון על פעולה מסוג זה. עד כה נעשה שימוש באלפי מוקשים לפיצוץ מבנים כאלו, אחרים נהרסו עם כלי צמ"ה כמו D9 ושופלים, וכמעט אף אחד מהם לא הופצץ מהאוויר. במקרה ניסיוני אחד גם נכנס תותח כדי להשמיד בכינון ישיר בתים סמוכי גבול על הגבעה שעליה נמתחת שכונת שג'אעיה.
הסיבה להשמדה הקרקעית נוגעת ליעילות מבצעית: ברחבי רצועת עזה, היו ויש עדיין אלפים רבים של מטרות לתקיפה, גם בהמשך התמרון בעיקר בחאן יונס, ושימוש בפצצות של מטוסי הקרב להריסת בתים ביצירת אזור החיץ החדש מצריך כלכלת חימושים. עד כה צה"ל כבר הטיל ממטוסי חיל האוויר עשרות אלפי פצצות וטילים במלחמה, ונדרש לנהל כלכלת חימושים לטובת הזירה הצפונית. בנוסף, השמדה של בית, בעיקר בן כמה קומות, לא יעילה לגמרי בתקיפה אווירית כמו בפעולה קרקעית-הנדסית.
כאשר מג"ד או מח"ט מספרים שמצאו אמצעי לחימה בפעילותם ברצועה בכל בית בשכונה עזתית שתקפו, הם לא מגזימים ולא משתמשים בקלישאות: כמות הבתים ברצועה שבהם חמאס משתמש ללחימה היא כה גדולה, בטח ביחס לאלפי הקילומטרים של המנהרות שיש לפוצץ, שמחייבת לעשות סלקציה. בנוסף, בחיל ההנדסה הקרבית כבר רכשו בשבועות האחרונים עשרות אלפי מטעני חבלה וחומרי נפץ נוספים מסוגים חדשניים, להגדלת היקף הנזק בפחות חומר. בחלקם כבר נעשה שימוש.
כך או כך, המבצע לעיצוב הגבול לא ייעצר בעקבות האסון בגזרת כיסופים, ואתמול כבר נהרסו בפיצוץ הנדסי גם הבתים הסמוכים לגבול בזירת האירוע. רצועת הגבול החדשה שתגלוש לשטח העזתי כאמור תכלול כנראה גם עמדות צבאיות חדשות, קבועות או משתנות, דרכים צבאיות שיסללו, אמצעי תצפית ממוגנים ותפיסת הגנה מבצעית שונה. לא מן הנמנע שגם חטיבת המרכז שהייתה פעם באוגדת עזה, לפני שזו צומצמה לחטיבה דרומית וצפונית בלבד (ובשנים האחרונות גם אלו קוצצו בגדוד וחצי), תשוב לחיים, בטח לאור הגדלת הכוחות למשימת אזור החיץ החדש.
הדאגה הבינלאומית נעוצה גם בהפקעת השטח הצפויה מהפלסטינים – ברצועה ברוחב של עד קילומטר וחצי לערך שבו צה"ל ישלוט היו עד למלחמה שדות חקלאיים שפרנסו פלסטינים רבים, במקביל ל-65 הקילומטרים של הגבול עם ישראל. רוב שטח עזה הוא צר ולא עולה על 9 ק"מ בצפון הרצועה ועל 15 ק"מ בדרומה, עד לחוף הים. נגיסה של ק"מ-שניים עלולה לפגוע בחקלאות העזתית ביום שאחרי, כשיגיע.
האמריקנים מתנגדים
אמש אמר מזכיר המדינה האמריקני אנתוני בלינקן כי וושינגטון מתנגדת לכל "שינוי קבוע" בטריטוריה העזתית - אם כי הוא הותיר פתח לאפשרות של "הסכמים זמניים" במסגרת פתרון הסכסוך. ג'ון קירבי, דובר המועצה לביטחון לאומי בבית הלבן, חזר על ההתנגדות האמריקנית ליצירת אותו אזור חיץ, ואמר: "אנחנו לא רוצים לראות צמצום בטריטוריה העזתית בשום מקרה. לא נתמוך בכך".
ב"ניו יורק טיימס" נכתב כי המטרה הישראלית היא ליצור אזור חיץ ברוחב של כמעט קילומטר. בעיתון האמריקני הזכירו כי בנקודה הצרה ביותר שלה, רוחב הרצועה הוא 6 ק"מ בלבד.
ה"טיימס" ציטט את בלקרישנן רג'גופאל, הממונה באו"ם על הגשת דוחות בנושא הזכות לדיור הולם, שטען כי הריסה סדרתית של בתים בגבול עלולה להיחשב כפשע מלחמה – כי הם אינם מהווים סיכון מיידי עבור ישראל. "אין באמנת ז'נבה משהו שמאפשר את מה שישראל עושה בגבול", אמר.
המהלך החשוב בחאן יונס
בינתיים, בתמרון עצמו, צה"ל השלים שלשום מהלך חשוב במשימה של אוגדה 98 לפירוק חטיבת חאן יונס של חמאס, והודיע על כיתור העיר הגדולה בשטחה ברצועה, והמרכזית בדרומה. מאחר ולחאן יונס שטח גדול מאוד, ניתן להניח שמדובר בכיתור של מרכזי העיר המשמעותיים, כמו מחנה הפליטים, הקסבה וכיכר העירייה שבמערבה - שם למעשה מעריכים בצבא שלפחות חלק מבכירי חמאס מסתתרים. ועדיין, בצבא לא פסלו את האפשרות שחלקם ברחו לרפיח הסמוכה, או לעיר החוף שבמרכז הרצועה, דיר אל-בלאח, שגם אליה צה"ל לא נכנס בתמרון.
בניגוד ללחימה של אוגדות 36 ו-162 בצפון הרצועה בשלב הראשון של התמרון, הלחימה כעת במוקדי חאן יונס היא עיקשת יותר: באזורי הקרבות נרשמה פחות בריחה של מחבלים. הגדודים המערביים בעיר שטרם פורקו על ידי צה"ל נערכו להגעת צוותי הקרב החטיבתיים מגבעתי, הצנחנים, חטיבה 7 של השריון והקומנדו, עם זירות מטענים רבות, מארבים משולבים של מחלקות צבא הטרור ובעיקר בחסות כלי נשק שלא היו לפלוגות חמאס בעיר עזה ובפרבריה.
בנוסף, בחאן יונס יש נוכחות גדולה יחסית של אזרחים עזתיים, שלא פונו בחלקים גדולים של העיר, מאחר שערי העקורים "אזלו", והדחיסות במקומות כמו רפיח או המואסי הפכה לקיצונית וקשה יותר לתמרון. עדויות להתקדמות טנקים לצד רחובות הומי אדם במערב העיר כבר צפים ביממה האחרונה, ולכן את הפעולה במוקד זה מובילות יחידות מיומנות כמו מגלן ואגוז, המומחיות בלחימה כירורגיות במחנות פליטים.
בצבא הסבירו שלשום כי הלחימה תימשך במערב חאן יונס במשך כמה ימים, אך זו כנראה הערכת חסר: כך גם העריכו לגבי הלחימה במעוזי חמאס שבצפון הרצועה, ובפועל זו נמשכה כשבוע עד שבועיים בכל שכונה ויעד שהותקף קרקעית. בחאן יונס, חטיבת הבית של יחיא סינוואר ומוחמד דף לא מגלה כאמור סימני כניעה או בריחה, ולכן צה"ל מטיל את יהבו על מה שנראה כמהלך המרכזי של התמרון הקרקעי במלחמה.
פורסם לראשונה: 22:37, 23.01.24