"המח"ט אמר בקולו שהיה מחדל. הוא עמד ארבעה מטרים מבראל, ואמר שהוא מצטער שלא פינה אותו מהקיר". כך אומרת ניצה, אמו של לוחם מג"ב בראל חדריה שמואלי, אחרי שנציגי צה"ל בראשות אלוף פיקוד הדרום אליעזר טולדנו הציגו בפניה הבוקר (יום שישי) את התחקיר הראשוני על מות בנה.
ניצה יושבת על הספה בבית המשפחה בבאר יעקב, וזרם של מנחמים מגיע לחבק אותה, אומר מילה טובה ומנסה להקל על הכאב. היא משיבה להם כי "כל החיים שלי זה בראל. אהבתי אותו באופן מיוחד, הכול היה סביבו". היא מקפידה לומר שבנה נרצח על-ידי מחבל, ולא נפל בקרב - וטוענת שמפקדי הצבא לא שמרו עליו.
לדברי האם, "לא היה שום תחקיר, קיבלנו הבוקר כמה תשובות". על אף טענות מערכת הביטחון שלפיהן הוראות הפתיחה באש ברורות, ניצה אומרת כי "קושרים ללוחמים את הידיים, שמענו את זה מהם במשך שנתיים כשחזרו הביתה ואמרו שהאסון מתקרב".
בצה"ל אומרים כי בניגוד לטענות שעלו בימים האחרונים נגד הוראות הפתיחה באש שהגבילו לכאורה את החיילים בגבול הרצועה, התחקיר העלה שהכוחות שהוצבו מול המתפרעים ירו כמצופה מהם אל מפרי הסדר, בין השאר בכדורי צלפים ובכדורי רוגר. לפי צה"ל, בין מפרי הסדר התקבצו גם נשים ונכים בקרבת הגדר. הבעיה שעלתה מהתחקיר היא המיקום שבו הוצבו הלוחמים - שכן היה נכון להציב אותם בעמדה אחרת, ששולטת על המרחב בצורה טובה יותר. בעקבות התקרית, ייתכן שיבוצעו שינויים בחומה שהוצבה בגבול ובחרכי האירוע. עם זאת, בצבא הבהירו כי גם היום לא היו רוצים לסיים התפרעויות על הגבול עם עשרות הרוגים עזתים.
לטענת ניצה, "המח"ט היה פה, ואמר במצח נחושה שהוא לוקח אחריות ומצטער. אמרתי לו שאחריות מבחינתי היא שיפשוט את המדים". היא ממשיכה בכאב: "הבן שלי נרצח. הוא לא היה בפעילות מבצעית, הוא נרצח. לא היה צריך לתת להם להתקרב לקיר, הרי היו דיווחים מתצפיתנית על מחבלים שצמודים לקיר ולא הייתה התייחסות. אמרו שבראל ירה, הוא ירה כי הם התקרבו לקיר. המח"ט הגיע לבקר בבית החולים ואז אמר שהיה צמוד לבראל. אני מצטערת, אבל נאלצתי לגרש אותו מבית החולים, כי הבן שלי לא היה מוגן".
המח"ט עליו מדברת ניצה הוא מי שהיה מפקד החטיבה הצפונית של אוגדת עזה בזמן האירוע, אלוף-משנה יואב ברונר, שפיקד על הכוחות בשטח. מהתחקיר על תפקודו עלה שנוהל הקרב וההיערכות המבצעית להתפרעויות האלימות בוצעו בצורה יסודית ומקיפה וכללו תגבור של כוחות כשירים ומאומנים, ובהם קלעים וצלפים. עם זאת, לפי התחקיר נכון היה לפרוס ולהפעיל את הכוחות באופן שונה מרגע הגעת ההמון האלים לקיר המגן - ולמעשה הודו בצבא כי מיקום הצלפים היה שגוי.
"תחקיר לא יעשה לי כלום", אומרת ניצה. "מובן מאליו שאסור להתקרב לקיר, ובכל זאת המחבלים התקרבו. אני לא נגד הערבים, אני נגד מחבלי חמאס. אני אוהבת ערבים, עובדות איתי נשים שהן כמו הבנות שלי".
בתחקיר שהוצג הבוקר למשפחתו של בראל לא הוחלט לנקוט צעדים נגד קצינים באוגדת עזה. הרמטכ"ל אביב כוכבי קבע שההוראות אפשרו את ביצוע המשימה המבצעית והסרת כל איום מסכן חיים. "מפקדי צה"ל הולכים בראש חייליהם ומובילים אותם בקרב, כך גם באירוע זה", אמר אמש כוכבי שהנחה להשלים את התחקיר המלא ולהנחיל את ממצאיו ולקחיו עד לאחרון המפקדים והלוחמים בשטח. כוכבי הוסיף בנאומו כי "הוראות הפתיחה באש ברורות, וכל טענה אחרת היא שקר מוחלט". את דבריו, יש לציין, לא כיוון כוכבי למשפחת הלוחם שנהרג - אלא לטענות שהשמיעו גורמים פוליטיים ואחרים אחרי מותו של בראל.
"לא משנה לי מי ראש הממשלה"
ניצה אמרה שהיא מקווה שמתוך אובדנה הקשה, משהו ישתנה בצה"ל. "הדם של הבן שלי נשפך לטובת עוד לוחמים ולוחמות שאין מי שישמור עליהם", אמרה. "בראל עבר הכשרה, ובסוף מה? המח"ט אומר כשלתי". לדבריה, את הסברי הצבא היא שמעה כבר בזמן שבנה נלחם על חייו - אך היא לא מאמינה להם. "חמאס פרסם את סרטון המחדל וצוחק על עם ישראל", אמרה. "טוב שהמחבלים שלחו את הסרטונים - אחרת היינו מאמינים למערכת".
"בראל קיבל הנחיה - אל תהיה אגרסיבי", הוסיפה. "המצרים הודיעו שתהיה הפגנה שקטה על הגדר". לדברי ניצה, למשפחה יש מסמכים והוכחות ל"מחדל ולשיקולים זרים שהיו מעורבים בהנחיית החיילים". היא אומרת כי "ברגע שאקבל את התחקיר האמיתי לידיי, הם יראו שיש לנו מה להציג בפניהם. הבן שלי נרצח".
"אני לא רוצה להיכנס לפוליטיקה", אמרה ביחס לניסיונות לרתום את אובדנה לניגוח הממשלה. "אם ראש הממשלה היה מתייחס לבן שלי כלוחם בצה"ל הוא היה מגיע לנחם אותנו, אבל הוא שלח איגרת תנחומים עם שליח. כל זה אחרי שיחת הטלפון שבה הוא לא ידע את שם הלוחם שנאבק על החיים שלו, ולא ידע באיזה בית חולים הוא. לי לא משנה מי ראש הממשלה - נפתלי בנט או מישהו אחר".
עורך דינה של המשפחה אמר בעקבות זאת כי "המשפחה לא מקבלת את מסקנות התחקיר, ולא את השורה התחתונה - לפיה אף אחד לא ייתן את הדין", כלשונו. "המשפחה הפנתה שאלות קשות מאוד למפקדים ולא קיבלה תשובות מספקות למרבה הצער. היה מפגש סוער וטעון, המשפחה בסערת רגשות גדולה. היא מאוכזבת, כאובה, פגועה, לא מקבלת את הממצאים של התחקיר, לא את המסקנות שמתהוות, בוודאי לא את השורה התחתונה שלפיה אף אחד מהגורמים הפיקודיים לא ייתן את הדין, לא ייקח אחריות".