ירידה משמעותית ברמת אמון הציבור במערכת המשפטית בכללותה, בבית המשפט העליון, ביועץ המשפטי לממשלה ובפרקליטות המדינה. כך על פי מחקר של אוניברסיטת חיפה, ממנו עולה שאמון הציבור הישראלי במערכת המשפט שלו נמצא ברמה הנמוכה ביותר מאז 2008.
הנתונים נאספו באמצעות מדד שפועל מ-2008 ובוחן את תפיסות הציבור בסולם של בין אחת לשש: 2-1 - אמון נמוך מאוד עד נמוך; 4-3 - אמון בינוני; 6-5 - אמון גבוה עד גבוה מאוד. על פי הנתונים, 30% מהציבור מביעים אמון נמוך מאוד עד נמוך במערכת המשפט בישראל, לעומת 7% בלבד שהביעו בה אמון גבוה עד גבוה מאוד.
בבדיקת רמת האמון במערכת המשפט הישראלית בכללותה נרשמה ירידה לעומת המדגם של השנה שעברה: ב-2019 נרשמה עלייה ברמת האמון לעומת השנה שקדמה לה, והיא עמדה על 2.87. ב-2020 צנחה רמת האמון מחדש, עד ל-2.67.
ב-2016 נרשמה הרמה הגבוהה ביותר של אמון הציבור במערכת והיא עמדה על 3.25. בתוך ארבע שנים היא הידרדרה משמעותית עד לשפל הנוכחי של 2.67. גם רמת האמון בבית המשפט העליון, בפרקליטות המדינה וביועץ המשפטי לממשלה, שנמצאים בעין הסערה בשנים האחרונות, הגיעה השנה לשפל. רמת האמון בבית המשפט העליון (2.75) היא הנמוכה ביותר מאז 2008. בעוד ש-52% מהציבור הביעו אמון נמוך מאוד עד נמוך בבית המשפט העליון, היו רק 25% שהביעו בו אמון גבוה או גבוה מאוד.
ביועץ המשפטי לממשלה הביעו 61.5% מהציבור רמות אמון נמוכות מאוד עד נמוכות, ורק 6% הביעו בו אמון גבוה או גבוה מאוד. נתונים קשים דומים נרשמו גם לגבי רמת האמון בפרקליטות המדינה: 62.5% הביעו בה אמון נמוך מאוד עד נמוך, לעומת 5% בלבד שהביעו בה אמון גבוה או גבוה מאוד.
"ממצאים אלו מצביעים על מגמה מדאיגה מאוד, משום שלגיטימציה ציבורית למערכת המשפט הינה אחת מאבני היסוד של המשטר הדמוקרטי. נדרשת בחינה מעמיקה של התהליכים שמובילים למגמה זו ושידוד מערכות יסודי כדי לתקן את הנתיב בו צועדת הדמוקרטיה הישראלית", אמר פרופ' שלמה מזרחי, ראש המרכז לניהול ומדיניות ציבורית בבית הספר למדעי המדינה של אוניברסיטת חיפה, שערך את המדד הנוכחי לצד פרופ' ערן ויגודה-גדות ופרופ' ניסים כהן, מבית הספר למדעי המדינה באוניברסיטה.
