רון קהתי, אביו של סמל גור קהתי שנפל שלשום בקרב במבצר הארכיאולוגי בדרום לבנון, כתב שלוש מילים בלבד בדף הפייסבוק שלו כשהודיע על מועד הלוויתו של בנו: "עצובים כל כך". האב היה בעבר ארכיאולוג ברשות העתיקות ועבד כמפקח על הסחר. גור עצמו היה ילד אהוב וסקרן, שאהב את הטבע, ואף עשה שנת שירות בחברה להגנת הטבע בחוגי סיור חיפה. הוא היה בעל ידע טכני נרחב, ושיפץ מכוניות ואופנועים.
קהתי, לוחם בגדוד 13 שבחטיבת גולני, נהרג בתקרית החריגה במבצר דרום לבנון שבה נהרג גם חוקר ארץ ישראל זאב (ז'אבו) חנוך ארליך, אזרח בן 70, בהיתקלות עם מחבלי חיזבאללה. באירוע נפצע גם באורח קשה קצין מגדוד 13. ראש מטה חטיבת גולני, אלוף משנה במיל' יואב ירום, נפצע באורח בינוני. בצה"ל מתחקרים את האירוע.
סבו של גור, תת-אלוף במילואים אסף אגמון, שנשא הספד קשה בהלוויה ומתח ביקורת חריפה על הפיקוד הבכיר בצה"ל והדרג המדיני, סיפר ל-ynet כי גור מאוד מאוד העריך ואהב את המ"פ שלו, שנפצע באורח קשה בתקרית שבה נהרג. "כל המשפחה מאחלים ומייחלים להחלמה מלאה שלו. גור מאוד אהב אותו, ואנחנו מקווים שזה יגיע אליו ולמשפחה שלו כשיתאושש, אנחנו מחזקים אותם", אמר.
לדבריו, "ברגע שהודיעו לנו באמצע הלילה שגור נפל, לא עניין אותי ולא רציתי לדעת איך הוא נהרג, אם זו היתקלות מימין או משמאל. כי זה לא משנה כבר. אבל במדינת ישראל, כשאתה לא רוצה לדעת, זה לא אומר שלא תדע. מיד החלו להגיע כל מיני ידיעות. אנחנו יודעים על מה קרה מהתקשורת, ואתמול הגיע נציג החטיבה, סמג"ד במילואים. הוא לא היה שם, אבל מסר את מה שאמרו לו. התיאור שלו של התקרית הוא שהכוח שלהם היה במקום הכי מרוחק והכי קדמי בפעילות של צה"ל בלבנון. במסגרת זו עשו פעילות מבצעית במבצר של אתר ארכיאולוגי. בפעולת הטיהור הייתה היתקלות עם שני מחבלים. המ"פ מיד נפצע, וגור שהיה החובש של המחלקה רץ לטפל בו ונפגע".
"אחרי זה היה קרב מאוד קשה כדי לחלץ אותם ולטפל בהם, ולאחר מכן שני המחבלים נהרגו", המשיך אגמון. "הוא לא סיפר מיוזמתו שהיה שם אזרח בן 71. רק לשאלתנו אמר שמקובל לפעמים שלוקחים אזרחים או מומחים שיעזרו להם בניתוחי קרקע. ליבי נכמר עליו, כי להיות מישהו שצריך לבשר למשפחה איך הבן שלהם נהרג זה התפקיד הכי איום, לכן לא רצינו להקשות עליו. הבנו שזה מה שאמרו לו להגיד וזה מה שאמר. זה לא מתחבר עם כל מה שאנחנו עכשיו יודעים ושומעים ממקומות אחרים, כולל שנפתחה חקירת מצ"ח, וההצהרה של ראש מטה החטיבה, ועוד. לא חקרנו אף אחד ולא הפעלנו קשרים כדי לשמוע דברים אחרים. יש חקירת מצ"ח, ואנחנו מאמינים וסומכים שיעשו את החקירה כמו שצריך. לאחר מכן אנחנו מקווים שיספרו לנו את כל המסקנות והעובדות".
אגמון הוסיף כי "גור היה ילד מיוחד. ממש לא רגיל. מהדברים הכי בנאליים ועד הכי מורכבים. כשהיה בתיכון הייתי עוזר לו בשיעורי המתמטיקה. הוא היה מסביר לי איך הגיע לפיתרון, וזה אף פעם לא היה דרך שאני הייתי חושב עליה. זו הייתה דרך שונה, לא רגילה ומאוד יצירתית. וכשהיינו הולכים לטייל, הוא תמיד היה בוחר בדרך שאף אחד אחר לא הלך. הוא היה ילד שלא הולך בתלם, לא מקבל דבר כמובן מאליו. אי אפשר היה לא לאהוב אותו. כתבו עליו שהוא ילד טבע, וגולני היה בשבילו המשך טבעי. הוא היה גאה במפקדים שלו. כואב הלב שאיבדנו אחד כזה".
כמו בהלוויה, סבו של גור שוב ביקר את צה"ל והדרג המדיני. "מה שהניע אותי הוא שטובי בנינו לא ימותו לשווא", אמר. "שלחתי חיילים שידעתי שיש סיכוי שלא יחזרו. חלק מהמאבק הוא לשמור על המדינה שלנו והאזרחים כדי שיחיו בשלום במקום הלא פשוט הזה במזרח התיכון. אבל לא לגיטימי שימותו לשווא. אין פיצוי על חיים שהלכו לאיבוד. קודם כל שצה"ל והמפקדים יעשו הכול על מנת לבצע את המשימה להגנה על מדינת ישראל ואזרחיה, ולא על מה שלא קשור. ושיעשו כל מה שיכולים כדי שכל החיילים ישובו הביתה בשלום.
"אשמח אם חקירת מצ"ח תגלה שכל המפקדים והמעורבים במקרה של גור עשו הכול לפי הנהלים, הפקודות והאישורים הנדרשים. אני מאוד מקווה שאלה תהיינה המסקנות. אם היו כשלונות, אני מצפה שיחשפו אותם עד הסוף, ולא לטובת נקמה - כי שום דבר לא יחזיר את גור. אלא כי מכל כישלון צריך ללמוד מה לתקן, מי לא מתאים להיות בתפקידי פיקוד, כדי שלא יהיו לנו מקרים נוספים כאלה. אני מקווה שצה"ל לא יוותר אפילו על פסיק כדי להגיע למיצוי התחקיר של האירוע, כדי לתקן את מה שדרוש תיקון ולטפל במי שדרוש לו תיקון".
יעל בנימין, שהייתה עם גור בשנת שירות בקומונה בחיפה, סיפרה כי "הוא היה ממש איש של טבע, של שטח. תמיד ידענו שממנו אנחנו צריכים לקחת דוגמה. אם משהו היה קורה, כולנו היינו נושאים אליו עיניים שיעזור". לדבריה, "הוא היה נשמה גדולה, עשה הכול מהלב ונתן הרבה אהבה. נראה לי שהוא היה האדם הכי אמיתי שהכרתי בחיי, מעולם לא ניסה להיות מישהו אחר. גור ידע להיות החבר הכי טוב ולגעת בכל אחד, סופר משקיען, אדם שיהפוך עולמות בשבילך. הוא היה סקרן ועקשן".
יעל הוסיפה כי זה היה ברור לכולם שיתגייס לגולני. "זה היה משהו שתמיד רצה. הוא רצה להיות לוחם ומאוד אהב את הארץ. היו לו את התוכניות הכי גדולות ומטורפות שיכולות להיות. הוא רצה לטפס על הקילמנג'רו ולהגיע למקומות שאיש לא היה בהם לפניו. כל החניכים העריצו אותו", אמרה.
רן כוכבא, מנהל טיילות ארצית וחוגי סיירות בחברה להגנת הטבע, סיפר כי הכיר את גור בניר בנים כשהיה חניך בחוגי סיור. "הוא היה מדריך צעיר, וחוגי הסיירות עבורו היו הכול. לא הייתה פעילות שהוא לא יצא אליה", סיפר. "לא כולם היו באים לכל טיול או פעילות - אבל גור בא להכול. הוא היה סייר. כולנו הלכנו ממקום אחד והוא רצה ללכת ממקום אחר. עשינו טיול מפה - הוא רצה לבדוק איך נראה פה, אבל שם. הוא היה מאוד מאוד סקרן. היה לו חשוב שכל החניכים שלו יהיו אנשי שטח, שיאהבו את השטח והטבע. והם אהבו את הפעילויות שלו".