"עליך תמיד אפשר לסמוך"
סמל לביא גיהסי ז"ל
סמל לביא גיהסי ז"ל, לוחם בגדוד 931 של חטיבת הנח"ל, סיים רק לאחרונה את מסלול ההכשרה כלוחם, ומיד הצטרף ללחימה ברצועת עזה. אתמול (ה') הוא הובא למנוחות בבית העלמין במודיעין, לאחר שנפל בקרב בצפון הרצועה.
הלווייתו של סמל לביא גיהסי ז"ל
האם אורית נפרדה בבכי מבנה, ובפתח דבריה פנתה לקב"ה: "תודה שהענקת לנו ארבעה בנים מדהימים, שביחד היו זר פרחים לתפארת. אתמול בחרת לקטוף את לביא מהגינה שלנו ולשים בגנך. יש לי הרבה לספר על לביא, כשמו כך הוא – לביא. נלחם בדבקות במטרה במלחמה הזאת, כל כך חיכה להיכנס לעזה. הוא היה בעל לב של חום וחסד עם חיבוק עוטף".
בסוף השבוע חזר לביא הביתה, וביום שלישי שוחח בפעם האחרונה עם האם אורית. "דיברנו ולא נפרדנו. אמרת לי לא לדאוג אז לא דאגתי, עליך תמיד אפשר לסמוך", הוסיפה. "תמיד תהיה חלק מתוכנו. חשוב לי שלא ארגיש שהבנים לא נפלו לשווא. ארגיש זאת אם נבין שעלינו להביס את החמאס בינינו, שנרגיש אוהבים ומאוהבים בינינו".
"אהבתי את הנתינה שלך, כל משימה שלקחת על עצמך ביצעת בצורה הטובה ביותר", ספד לו האב יעקב. אחיו הבכור סיפר על המפגש האחרון ביניהם בחמישי שעבר: "ראיתי אותך במלחמה, כמה כוחות היו לך. בפעם האחרונה שנפגשנו כבר ארגנתי את התיק לצאת לעזה ופתאום אתה הגעת ודיברנו, וראיתי בעיניים שלך שאתה מדבר כמי שהגשים את הייעוד שלו".
במהלך הלוויה הקריא האח יגל מכתב שלביא כתב לו מתוך עזה. "אני כותב לך אחרי עשרה ימים בעזה, עם כמה מקרים לא נעימים שקרו במחלקה, אבל גם ניסים. הבנתי שהקב"ה אוהב את הילדים שלו כמו אמא שאוהבת אותנו, אל תשכח זאת לעולם, גם אם יש רגעים פחות נעימים".
אחד מחבריו ספד לו: "זה לא הוגן להעמיד אותנו בסיטואציה הזו, איך אפשר לסכם אדם כמוך על דף? לפני שבוע, כשיצאת הביתה, נפגשנו ואמרת לנו שזאת זכות להיות שם, להילחם למען מדינת ישראל. חיכית לחזור לשם. עם ישראל איבד אדם ולוחם גדול, אנחנו איבדנו אח. אהבת את כולנו כאחים, אי-אפשר לתאר איזה חבר טוב היית של כולנו. יש לנו עוד הרבה מה ללמוד ממך והלוואי שנגיע לקמצוץ ממה שהיית".
"איזה לידר, איזה חבר"
סגן עומרי שורץ ז"ל
יותר מאלף בני משפחה וחברים ליוו למנוחות את סגן עומרי שורץ ז"ל, צוער בקורס קצינים, שנפל בקרב ברצועת עזה. "עומריקי אהוב שלנו, תשמע, זה באמת לא הגיוני. אתמול התארגנו להביא לך חבילה שיכניסו לך לעזה. אמא ואלה אפו עוגיות והחברים ישבו וכתבו לך. מי שיקרא את מה שכתבו יבין מי היית – איזה לידר, איזה חבר, איזה אהוב על כולם", ספד לו אביו.
הלווייתו של סגן עומרי שורץ ז"ל
לפני הגיוס עומרי עשה שנת שירות בקיבוץ בארי, ועוד לפני המלחמה רצה להקים שם את ביתו. "בשבת השחורה נלחמת בתוך קיבוץ כיסופים, ובהזדמנות הראשונה שנתנו לך לצאת – יצאת קודם כל לקיבוץ בארי במלון בים המלח. הכרת את כל הנרצחים והחטופים שם. הדבר הראשון שאמרת לנו היה 'קיבוץ בארי – מגורי הצעירים' – שם אני אגור בעתיד".
"יצאת לקורס קצינים. כמה אהבת את הסיירת, וכמה אהבו אותך. דמיינו כבר את החולצות התלויות על חבלי כביסה באיזה 20 בתים בסופ"שים 'צוות שורץ' – זה כבר לא יקרה", הוסיף האב. "עוד בלימודים נפעמנו איך אתה גם מלא בחברים וגם מרביץ ציונים מטורפים. היינו אומרים עליך – ילד ראשון גדל ללא מגע יד אדם. נשבענו שאחרי המלחמה נזמין כרטיסים למונדיאל, עומריקי, תן לנו כוחות, בבקשה".
אריה שורץ, סבו של עומרי ז"ל
(צילום: אביהו שפירא)
אריה שורץ, סבו של עומרי, סיפר לאחר ההלוויה ל-ynet על הנכד האהוב: "הוא היה חכם אבל זה לא סינוור אותו, מה שנקרא. באותה תקופה היה לנו משק חקלאי, רפת יחסית גדולה, ולא היה פעם שהוא היה עובר ולא שואל 'סבא, צריך עזרה?', ולא שאלה מהפה לחוץ, כי הוא ידע שלפעמים אני אגיד לו כן, והוא לא הפסיק לשאול".
"עומרי היה ילד ברוך כישרונות, הייתה לו אהבה לכדורגל, כדורסל. למעשה, עם כוח הרצון שלו הוא הגיע לנבחרת הנערים של ישראל. הוא עבר לשחק בהפועל חיפה ועד כיתה י"א היה נוסע לחיפה ארבע-חמש פעמים בשבוע. ספורטאי מצטיין לא היה בכיוון שלו, הוא היה מאוכזב שלא קיבלו אותו למטכ"ל, אבל אני אמרתי לו 'עומרי, גם סיירת צנחנים זה בסדר'".
פורסם לראשונה: 21:53, 21.12.23
