גרם מדרגות בלתי נגמר של בניין ישן ואפור באזור תעשייה בפרברי לבוב, הוביל אותנו למחסן ענק. אחרי שפתחו בפנינו את דלת הברזל הכבדה, קיבל את פנינו שולחן ועליו תשעה רובי קלצ'ניקוב, ומאחוריו מחסן נשק עם עשרות רובים.
סביב השולחן עמדו צעירים ומבוגרים ששמעו בקשב רב את הוראותיו של המדריך, לוחם לשעבר בצבא אוקראינה, שלחם בחבל דונבאס, שנכבש בתחילת הפלישה על ידי רוסיה. כך נראה האתר שהוסב למתקן אימונים שמדמה לוחמה בשטח בנוי (מה שמכונה בצה"ל "לש"בייה"), ושאליו מגיעים מדי יום עשרות אוקראינים לסדנה שמקנה להם יכולות בסיסיות בשימוש בנשק אוטומטי, זריקת רימוני יד והתחמקות ממלכודות כמו מוקשים ומטעני צד.
"אנחנו מקבלים כאן הכשרה לשימוש ברובים ובטקטיקות לוחמה באזורים עירוניים", סיפר ואלרי סימנצ'וק (32) מקייב, אזרח חסר כל רקע צבאי, שכמו רבים הגיע לסדנה כדי להתגייס ולתרום למאמץ המלחמתי. "בימי המלחמה אנחנו צריכים להישען על עצמנו, לרכוש הרבה יכולות. בסוף היכולות הללו יכולות גם להועיל לנו כדי להישאר בחיים".
כל המדריכים בסדנה הם לוחמים לשעבר בצבא אוקראינה. אחרי השיעור התיאורטי הם מכניסים את החניכים למתחם האימונים ומדגימים להם כיצד נלחמים בקבוצה קטנה, איך מסתערים ועוברים מחדר לחדר ומדוע חשוב להקפיד על חיפוי לכוח.
החניכים מתייחסים לאימון ברצינות תהומית. הם לא מתבדחים, והמדריכים מקפידים איתם על כל פרט, ומאלצים אותם לחזור שוב ושוב על התרגילים עד לביצוע הנכון. "רק לפני שמונה שנים המדינה שלנו הייתה במלחמה. זה לא טוב שרק כעת האזרחים האוקראינים החלו לרכוש יכולות לחימה והגנה עצמית", אמר לנו אחד מהלוחמים שמדריך בקורס וביקש לשמור על עילום שם ולהצטלם כשפניו מכוסות. "כל אחד ואחת במדינה הזאת צריך לדעת איך עושים זאת".
דימיטרי בלשצ'ק, תושב לבוב, הגיע לקורס עם בן דודו. "אנחנו מבינים שהמצב כאן יכול להשתנות ואני רוצה לדעת כיצד להתנהג בסיטואציה הזאת ואיך להשתמש בנשק", הסביר. "הכול יכול לקרות פה בכל רגע נתון. זה הבית שלנו. אנחנו לא אנשי צבא, אבל במצב כזה נהיה חייבים להיות חלק מהצבא כדי להגן על הטריטוריה שלנו. אין דרך אחרת".
במהלך האימון המדריכים מנסים לדרבן את החניכים ולייצר עבורם אווירה אמיתית ככל האפשר, כשהם משליכים לתוך החדרים רימוני הלם. "הם לימדו אותנו גם כיצד להתמודד עם תקיפות אוויריות ומתקפות טילים, וזה חשוב בעיניי בגלל ירי הטילים שבוצע לאזור לבוב בימים האחרונים" סיפר ואלרי. "אין לרוסים מוסר. הם יורים גם לעבר אוכלוסייה אזרחית, גם לאזורים המערביים של אוקראינה, ואנחנו חייבים לדעת כיצד להתמודד עם זה".
הכשרת האזרחים נעשית בהתנדבות מלאה של המדריכים, אך בצד השולחן מונחת קופה שאליה יכול כל משתתף לשלשל סכום כראות עיניו, למען המשך הפרויקט והרחבתו. "אני רוצה לקבל את היכולת", אמר דימיטרי, "אבל מקווה שלא אצטרך להשתמש בה".