שמעון מספר על הקריסה
(צילום: ליאור אל-חי)
שמעון מרגי, בן 88 מחיפה, מתגורר בביתו ברחוב שמשון כבר 42 שנים. ביום ראשון האחרון, בשעות הערב המאוחרות, המרפסת של הדירה שבה הוא מתגורר עם בתו, קרסה אל תוך הוואדי שמתחתיה. נזק רב נגרם לדירה, היות שרצפת המטבח מהווה חלק מהמרפסת. ציוד רב, כולל כלי מטבח, ארונות, כיסאות ומנגל, צנח למטה והתרסק במפולת הבטון.
"פתאום נשמע בום חזק מאוד. משהו כמו טיל מלבנון או פצצה בתחתית הבניין", סיפר שמעון על הרגעים הראשונים שלאחר הקריסה. "הדבר הראשון שעשיתי, עוד לפני שהבנתי בכלל מה קרה, הוא ללכת לכיוון הבת שלי כדי לראות מה איתה. היא באה לקראתי בבהלה גדולה מאוד ובסערת נפש. היא בקושי דיברה, רק אמרה 'אבא, בוא תראה, יש חור במרפסת'. היא אפילו לא הבינה בשלב הזה שכל המרפסת נפלה".
הוא הוסיף כי "הכול היה חושך. לא ראיתי מה שנעשה בפנים, אבל כן הבנתי שאין לי מרפסת. התקשרנו לעירייה, ולאחר מכן לכבאות והצלה, למשטרה, ולמהנדס מהעירייה. במשך שעות כולם היו ובדקו, ואז אמרו לנו שיבואו למחרת בבוקר כשיהיה אור. מאז אף אחד לא הגיע, חוץ מהאיש של הגז שפתח אותו חזרה לכל הבניין".
לדברי לוחמי האש מתחנת חיפה שהגיעו לזירת הקריסה, המרפסת הייתה ככל הנראה תוספת בנייה לבניין הישן יחסית. "זו מרפסת מיציקת בטון שכנראה הסבו אותה למטבח והיא קרסה בגלל משקל יתר", אמר אחד מלוחמי האש. שמעון הכחיש את הטענות שהשמיעו הלוחמים ביום ראשון האחרון, ואמר כי "מדובר במרפסת מקורית. מה שאני הוספתי זה אריחים עליונים בעובי של 80 מ"מ, והם לא אמורים לגרום לה לקרוס. הרבה שנים, בגלל גודלה, ערכנו בה את כל החגיגות המשפחתיות. היינו עשרות ביחד עם הילדים והנכדים. אני לא רוצה לחשוב מה היה עלול לקרות".
כוחות ההצלה מגיעים לזירת הקריסה
(צילום: דוברות כבאות והצלה לישראל)
היום, הוא ניצב בקצה סלון ביתו, והביט כמעט בייאוש בשאריות חדר המטבח שנותרו תלויות באוויר. "קשה לי לראות את הבית שלי כך", אמר שמעון, אב לשתי בנות ובן, סב לשישה נכדים, וסבא-רבא לשלושה נינים. "המרפסת הייתה חלק מהבית, והיא הייתה גדולה - באורך של 12 מטר על שלושה מטרים. לרגע אחד לא חשבתי שיבוא יום והכל יקרוס למטה".
"אני אדם מבוגר ולא יודע מה לעשות ולמי לפנות" הוא סיפר, "אין מי שיכוון אותי. אני חי בלי חשמל בחלק מהבית, ובלי מים. יש לי הוצאה גדולה בשביל להחזיר את המצב לקדמותו. יש כאן נזק של מאות אלפי שקלים לדעתי. בלילה מגיעים חזירי הבר שמחפשים אוכל. הם נוברים בכלי המטבח ובציוד שנפל ומרסקים הכול".
למרות העצב הרב, שמעון בירך על כך שהאירוע הסתיים בנס גדול מאוד, שכן בתו צפתה בטלוויזיה בסלון הדירה בעת הקריסה, במרחק של כשני מטרים מהמטבח. "אם היא הייתה קמה לרגע אחד לקחת משהו מהמטבח, והרצפה הייתה מתרסקת, היא לא הייתה איתנו", אמר בקול רועד, "אני מברך שוב ושוב על כך שהיא לא נפגעה".
