קשה לי מאוד מחאה לכתוב את השורות הללו, אך צריך לומר את האמת, גם למשפחות החטופים וגם לפעילי המחאה: ההפגנות לא עזרו, ולא יעזרו. לא יעזרו גם המסעות לחו"ל והמפגשים המתוקשרים עם נשיאים ומלכים ואפיפיורים וראשי ממשלה. לא יעזרו גם המודעות בעתונים והסיסמאות ושלטי החוצות.
דומה שמנהיגי המחאה לא מבינים שהממשלה, גרועה ככל שתהיה, זוכה לרוב בכנסת, ויכולה להרשות לעצמה לעשות ככל העולה על רוחה כל עוד היא נשענת על רוב דמוקרטי. הפגנות, המוניות ככל שיהיו, לא ישפיעו עליה.
ההפגנות משכו מאות אלפים. רבים התעטפו בדגלי הלאום והתייצבו בכנסי הענק ברחובות והכיכרות. ומה יצא מזה? ההישג היחיד של ההפגנות היה בלימת פיטורי יואב גלנט מתפקיד שר הביטחון. שום דבר אחר – לא התפטרות הממשלה וראשה, לא בחירות חדשות, לא הקמת ועדת חקירה ממלכתית. ההפגנות זעקו "דמוקרטיה" והיו צריכות לפעול למען אותה דמוקרטיה. ראשי המחאה היו צריכים להתמקד בבניית כוח אלקטורלי ענק – חזית לאומית של אזרחים, מקיר אל קיר, שגם יכפו על מנהיגי האופוזיציה הקטנוניים שעדין מתקוטטים ביניהם, הליכה משותפת לבחירות הבאות. אך דבר לא ייצא מהפגנות, מודעות, ושלטי ענק. היה גם צד עגום להפגנות האלה – חסימת כבישים, הבערת מדורות בנתיבי אילון, שיבוש החיים בישראל – אלה לא רק שלא עזרו, אלא גם פגעו קשות בדימויה של תנועת המחאה.
הגיע הזמן להפנים שאנחנו מנסים לעשות עסקה עם ארגון שזכות הקיום שלו היא החלום להרוג יהודים, ויעדו הוא לחזור לשלוט ברצועת עזה ולגרש משם את צה"ל
גם משפחות החטופים טעו. הסיכוי להגיע ל"עסקה" הוא קלוש. ראשית – מדוע שחמאס יעשה עסקה עם ישראל, כאשר זו מודיעה השכם והערב שאחריה היא תשמיד אותו? ושנית – הגיע הזמן להפנים שאנחנו מנסים לעשות עסקה עם ארגון שזכות הקיום שלו היא החלום להרוג יהודים, ויעדו הוא לחזור לשלוט ברצועת עזה ולגרש משם את צה"ל. מותו של סינוואר לא הגביר את הסיכויים לעסקה, בשלב זה. לחמאס אין מנהיג המסוגל לקבל החלטות מהפכניות. על מנהיגי ההפגנות להבין שאנשי חמאס אינם רוצים שלום ושלווה, ורובם לא רוצים להציל את נפשם אלא מוכנים למות כשאהידים למען אמונתם הפנאטית. ידידינו בעולם ורבים בישראל אינם מבינים עדיין שחמאס, חיזבאללה, החות'ים ושות' חושבים אחרת מאיתנו. כמו שאמר אביגדור קהלני: "הגיע זמן שנתחיל לדבר עם הערבים בערבית ולא ביידיש".
ההתנפלות הזועמת של משפחות החטופים על הממשלה וראשה לא הניבה גם היא שום פרי. בדקתי את המתווים שהתגבשו במהלך השנה האחרונה, ובכולם – חוץ מהיחיד שהביא לחילופים בנונבמבר 2023 – חזר חמאס על תביעתו: סיום המלחמה ופינוי הרצועה עלידי צה"ל. ישראל לא תסכים לתנאים אלה. נקודה. הפגנות, משלחות ומצגות לא ישנו זאת.
ההאשמות נגד הממשלה וראשה גלשו לעלבונות שאינם מקובלים במדינות דמוקרטיות. אני מבין לליבם של קרובי החטופים, שחייהם הפכו לתופת, אולם אינני מכיר עוד מדינה דמוקרטית שבה אישים וקבוצות מכנים את ראש הממשלה רוצח, תליין ואיש דמים
ההאשמות נגד הממשלה וראשה גלשו לעלבונות שאינם מקובלים במדינות דמוקרטיות. אני מבין לליבם של קרובי החטופים, שחייהם הפכו לתופת; אינני יודע איך הייתי מדבר לו בני או אחותי או אבי היו כלואים במינהרות הזוועה של חמאס. אולם אינני מכיר עוד מדינה דמוקרטית שבה אישים וקבוצות מכנים את ראש הממשלה רוצח, תליין ואיש דמים. ביטויים כאלה לא עוזרים, אלא להיפך - הם רק פוגעים במשפחות החטופים.
ההישג העיקרי של משפחות החטופים הוא שמאבקן הפך למאבק של העם כולו, ורבים הם אלה המוכנים להילחם,ואף ליהרג למען הצלתם של אותם מועטים, אך יקרים כל כך לליבנו, שעדיין מתענים במינהרות חמאס. בכך כולנו מלוכדים. אולם חטופים ישובו רק עם מיטוט החמאס, או השלטת הסדר אזורי שיכלול גם את לבנון, בגיבוי ארצות ערב המתונות.
ד"ר מיכאל בר-זוהר הוא היסטוריון וח"כ לשעבר
