מפלגת השלטון של גאורגיה הודיעה הבוקר (יום ה') כי היא מושכת בחזרה את הצעת חוק "הסוכנים הזרים", שהובילה ביומיים האחרונים למהומות ליד בניין הפרלמנט בטביליסי שבהן נפצעו ונעצרו עשרות בני אדם. הצעת החוק, ששאבה השראה מחוק דומה שנחקק ברוסיה ואפשר למשטרו של ולדימיר פוטין לחסל כמעט לחלוטין את כלי התקשורת וארגוני זכויות האדם המבקרים את משטרו, עוררה במערב חשש כבד לדמוקרטיה הגאורגית.
בקבוקי תבערה וזרנוקי מים: המהומה בטביליסי סביב "חוק הסוכנים הזרים"
(צילום: רויטרס)
בהודעה שפרסמה הבוקר מסרה מפלגת השלטון "החלום הגאורגי" כי החליטה "למשוך ללא תנאי את הצעת החוק שבה תמכנו, ללא כל הסתייגויות". היא הסבירה את הצעד בצורך לעצור את הפילוג בתוך החברה הגאורגית. ההודעה באה אחרי לילה שני ברציפות של עימותים בין שוטרים למפגינים בטביליסי, שבמהלכו שוב השתמשה המשטרה בגז מדמיע, ברימוני הלם ובזרנוקי מים כדי לפזר את המוחים מחוץ לפרלמנט.
הצעת "חוק הסוכנים הזרים", שעברה השבוע בקריאה ראשונה והובילה לפרוץ המחאה, קבעה כי כל כלי תקשורת וארגון לא-ממשלתי שיותר מ-20% מהמימון שלו מגיע ממקורות בחו"ל יהיה חייב להירשם כ"סוכן של השפעה זרה". חוק כזה בדיוק שנחקק ב-2012 ברוסיה נוצל שם בשנים האחרונות לסגירת שלל כלי תקשורת וארגונים שהעזו להשמיע ביקורת על המשטר, ומתנגדי הצעת החוק בגאורגיה הזהירו כי אם היא תאושר, גם בארצם ייפגע קשות חופש העיתונות.
בכירים בארה"ב ובאיחוד האירופי הזהירו ביומיים האחרונים כי הצעת החוק נוגדת את תהליך הדמוקרטיזציה של גאורגיה, מציבה אותה על המסלול לעבר משטר סמכותני, ותפחית דרמטית את סיכוייה להתקבל לחברוּת באיחוד, תהליך שבו פתחה טביליסי רק בשנה שעברה. וושינגטון כינתה את היוזמה שהובילה הקואליציה הגאורגית "חוק בהשראת הקרמלין", ושגרירות ארה"ב בטביליסי מסרה בעקבות אישורה בקריאה ראשונה כי זהו "יום שחור לדמוקרטיה בגאורגיה".
מקדמי החוק טענו מצדם כי הוא נחוץ מטעמי שקיפות, וראש הממשלה אירקלי גריבשווילי טען כי הוא עומד בסטנדרטים האירופיים והבינלאומיים. נשיאת גאורגיה סלומה זורבישווילי, שפרסמה שלשום מניו יורק סרטון תמיכה במפגינים כשמאחוריה פסל החירות, הודיעה מצדה כי תטיל וטו על החוק, אך אילו היה רוצה בכך, לפרלמנט הייתה סמכות להתגבר על הווטו הזה ולאשרו בכל זאת.
"הניחוח הרוסי": בשורה אחת עם בלארוס וטג'יקיסטן
המפגינים בגאורגיה הדגישו מאוד את "הניחוח הרוסי" העולה מ"חוק הסוכנים הזרים": הביטוי "סוכן זר" שאוב מהעידן הסובייטי, שבו הוא היה מזוהה עם מונחים כמו "אויבי העם", "מרגלים" ו"בוגדים", כך שעצם קיום החוק היה מדביק לגופים שנגדם הוא מכוון סטיגמה קשה. גאורגיה, נזכיר, הייתה בעבר חלק מברית המועצות, אך בתחילת שנות ה-90 יצאה לעצמאות. מאז המלחמה ב-2008, שבה פלשו כוחות רוסיים לעומק גאורגיה כדי לאפשר לחבלים הבדלניים אבחזיה ודרום אוסטיה להתנתק מהמדינה, רבים מהגאורגים רואים במוסקבה אויב לכל דבר.
חילופי מהלומות בפרלמנט הגאורגי על רקע "חוק הסוכנים הזרים"
(צילום: רויטרס)
15 צפייה בגלריה
עם דגלי גאורגיה, אוקראינה והאיחוד האירופי: המפגינים אומרים לממשלתם - "לא לחוק ה'רוסי'"
(צילום: AFP)
15 צפייה בגלריה
העימותים אמש ליל הפרלמנט בטביליסי. ארה"ב הזהירה: "יום שחור לדמוקרטיה"
(צילום: רויטרס)
אלא שהשלטון הגאורגי הנוכחי, בהובלתו של ראש הממשלה גריבשווילי, נתפס בעיני מתנגדיו ככזה שהולך ומתקרב אל הקרמלין, ובשנים האחרונות הוא ספג ביקורת בינלאומית על צעדיו, שלתפיסת המערב מרחיקים את גאורגיה מהדמוקרטיה. אם "חוק הסוכנים הזרים" היה מאושר סופית, גאורגיה הייתה מצטרפת בכך לרשימה של רפובליקות סובייטיות לשעבר המונהגות על-ידי משטרים סמכותניים ולא-דמוקרטיים כמו בלארוס, טג'יקיסטן ואזרבייג'ן.
בשנים האחרונות האשימו פעילי זכויות אדם את שלטונות גאורגיה כי הם הולכים ומתקרבים לרוסיה. כך למשל, אחרי שבשנה שעברה אלפי גברים רוסים נמלטו לגאורגיה כדי לחמוק מגיוס לצבא ומשליחה לשדה הקרב באוקראינה, ממשלת גאורגיה גירשה כמה מהם – כאלה שסומנו כאנשי אופוזיציה המתנגדים לפוטין. ראש הממשלה גריבשווילי הגן על מדיניותו כלפי רוסיה וטען כי היא "מאוזנת" ונועדה להבטיח את השלום והיציבות.
ממשלת גאורגיה סופגת ביקורת גם בשל מצבו המידרדר של הנשיא לשעבר מיכאיל סאאקשווילי, הכלוא בבית הסוהר. סאאקשווילי, שהנהיג את גאורגיה בימי המלחמה ב-2008 ושלפי דיווחים פוטין הבטיח "לתלות אותו מהאשכים", טוען כי הורעל בכלא.
