כשברקע המחלוקות שנגלעו בקואליציה סביב החוק לפטור מגיוס, קבוצת מחאת המילואימניקים "אחים לנשק", יחד עשרות עם הורים לבנים ובנות העתידים להתגייס, התייצבו הבוקר (רביעי) בבית המשפט העליון בירושלים והגישו עתירה למתן צווים לממשלה בנוגע להחלטתה לא לאכוף גיוס חרדים, בעקבות פקיעת חוק שירות הביטחון - זה שאפשר עד כה לתלמידי ישיבות להימנע מגיוס.
העותרים מדגישים בעתירה ש"לאחר פקיעת החוק וההחלטה לא לגייס חרדים לצבא, נשלל הבסיס המוסרי והערכי של מדינת ישראל כמדינת חוק ששוררת בה ערבות הדדית" - ועל כן נדרש מבג"ץ להתערב ולהשיב את החוק על כנו.
הגשת העתירה אורגנה כאמור על ידי ארגון "אחים לנשק", והיא הוכנה על ידי עורכי הדין טומי מנור, עמית מור וטל גנדלמן ממשרד נשיץ ברנדס אמיר. אחד החתומים על העתירה הוא איתמר מופז, בנו של הרמטכ"ל לשעבר שאול מופז.
בעתירה נכתב, בין היתר, כי "לנוכח ידיעתה המוקדמת של הממשלה על פקיעתן הצפויה של הוראות פרק ג'1 לחוק שירות הביטחון, וביודעה כי מדיניות מתן הפטורים שנקבעה בו הוכרזה זה מכבר כבלתי חוקתית ובוטלה, החלטת הממשלה, מושא עתירה זו, הינה בבחינת תקיעת 'אצבע בעין' לשלטון החוק, תוך התרסה גלויה מצד הגורמים המעורבים בכך ברשות המבצעת כלפי בית המשפט הנכבד וכלפי הנורמות שהותוו על ידו ונקבעו בסוגיה זו לאורך עשרות שנים, על כל המתחייב מכך".
ממחאת המילואימניקים אחים לנשק נמסר לאחר הגשת העתירה: "ממשלת ישראל בחרה במודע לפעול באופן לא חוקי, לא חוקתי ולא שוויוני, בגלל אינטרסים של קומץ מנהיגים. ביטחון ישראל תלוי בצבא העם, וכדי לקיים את צבא העם כולם חייבים לחלוק בנטל. אנו דורשים חוזה חדש עם אחינו החרדים כי דמם אינו סמוק משלנו. מדינת ישראל היא מדינת חוק דמוקרטית ואנחנו קוראים לבג"ץ להתערב בהסדר ההזוי שהממשלה המציאה לעצמה ולהזכיר שבמדינת ישראל שורר שלטון חוק".
ל-ynet נודע אתמול כי גורמים ביהדות התורה דורשים מראש הממשלה נתניהו לקדם עם סיום הפגרה בכנסת קודם כל את החוק הזה - ורק לאחר מכן את המשך חקיקת המהפכה המשפטית. מדובר למעשה בסוג של אולטימטום מצדם. בהמשך פורסמה הודעה משותפת לליכוד ולראשי יהדות התורה, שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופף ויו"ר ועדת הכספים משה גפני, שבה נאמר: "בניגוד לדיווחים, כל ראשי הקואליציה עובדים בשיתוף פעולה מלא כדי להעביר הן את חוק הגיוס והן את הרפורמה המשפטית".
במקביל, בש"ס הבהירו לנתניהו כי הם דורשים שהמשך החקיקה של המהפכה המשפטית תיעשה בהסכמה. למרות זאת, יו"ר ש"ס אריה דרעי נמנע לפי שעה מלדרוש זאת באופן פומבי, ואתמול בצהריים פרסם הודעה שבה אינו מתחייב לכך. "יו"ר ש"ס הרב אריה דרעי שותף למאמצים של ראש הממשלה נתניהו ופועל יחד איתו להביא את המשך חקיקת הרפורמה בהסכמה, מתוך תקווה שבצד השני יימצא אדם אחראי עם נכונות להגיע להסכמות", נמסר מטעם דרעי.
שלשום פורסם ב-ynet כי דרעי לא מקבל בינתיים את בקשותיו של נתניהו לרכך את חוק הגיוס. גורמים שלקחו חלק בדיונים מספרים כי דרעי מתעקש על פסקת התגברות או סעיף חסינות מביקורת שיפוטית - כבר בנוסח הראשוני של חוק הגיוס. נתניהו, מצידו, השיב לו שרק אם לא תהיה ברירה - ויתברר אחרי חקיקה שהחוק בדרך לפסילה - הוא מוכן לשקול סעיף כזה. לטענת גורמים, נתניהו אמר שהוא לא מוכן להסכים לסעיף כזה מראש. בקואליציה, בינתיים, מנסים לשכנע את דרעי שיירד מדרישתו לפסקת התגברות.
לפני כחודש וחצי פנתה קבוצת "אחים לנשק", יחד עם הורי המלש"בים, במכתב התראה לפני עתירה בנושא אי-אכיפת חוק הגיוס. במכתב ששלחו לשר הביטחון יואב גלנט ולרמטכ"ל הרצי הלוי לפני כחודש וחצי הם כתבו: "הותרת מצב המאפשר את דחיית גיוסם של תלמידי ישיבות חרף העובדה שחל עליהם חוק שירות ביטחון ככל מלש"ב אחר, לאחר שבית המשפט העליון פסק כי ההסדר שתוקפו החוקי כבר פקע, שאפשר את דחיית הגיוס כאמור לתלמידי ישיבות - הינו בלתי חוקי".
עוד נכתב: "החלטת הממשלה בלתי חוקית גם לנוכח העובדה שהיא מאפשרת בפועל פטור גורף מגיוס באמצעות מנגנון שכל כולו הסדרה ממשלתית, בעוד שמדובר בנושא ליבה, המחייב קביעת "הסדר ראשוני" , קרי עיגונו בחקיקה ראשית".
ראש הממשלה נתניהו ביקש ביום ראשון את רשות ראשי המפלגות החרדיות לרכך את המתווה החוק, אך נתקל בסירוב. תשובתם הייתה חדה וברורה: חוק הפטור מגיוס יעבור בדיוק כפי המופיע בהסכם הקואליציוני, כולל פסקת התגברות - וזה יהיה הדבר הראשון שהכנסת תקדם לאחר חזרתה מפגרת הקיץ, בעוד חודשיים ויום בדיוק. ממדי השפעת סערת חוק הפטור מגיוס מטרידים מאוד את סביבתו של נתניהו, ול-ynet נודע השבוע כי בדיונים בנושא עלה חשש מתסריט חמור שבמסגרתו ההכרזה "לא נגיע למילואים" תתרחב להצהרה "לא שולחים את הילדים לצבא".
נושא חוק הפטור מגיוס הוא דרישה מהותית של המפלגות החרדיות בקואליציה. הן דורשות להסדיר את מעמדם של תלמידי הישיבות הפטורים מגיוס לצה"ל, לנוכח פסיקת בג"ץ עוד מ-2017 שפסלה את ההסדר שנקבע לצורך כך. לפני כחודש וחצי תמו ההארכות החוזרות ונשנות שהעניק בית המשפט העליון לממשלה לחקיקה בסוגיה, ומאז למעשה חובת הגיוס לא נאכפת על תלמידי הישיבות.
עד שנת 2015, שבה נחקק חוק הגיוס האחרון, קיבלו ממשלות ישראל, כולל הימניות והחרדיות ביותר, את עיקרון השוויון בנטל, והוא בא לידי ביטוי במתווים השונים להסדרת מעמד תלמידי הישיבות. בכולם נקבעו יעדים שנתיים עולים לגיוס חרדים, כשהמטרה היא לשכנע את בית המשפט שיש התקדמות, גם אם איטית, בדרך לשוויון. אלא שבג"ץ, כמו בניסיונות הקודמים, שוב לא קנה את הסחורה. ב-2017 כאמור שופטי העליון פסלו גם את החוק הזה.