הטלוויזיה הממלכתית של איראן דיווחה אמש (רביעי) כי משמרות המהפכה עצרו כמה אזרחים זרים, בהם סגן שגריר בריטניה בטהרן, בגין ריגול. הם מואשמים כי ביקרו באזורים צבאיים שהכניסה אליהם אסורה ונטלו מהם דגימות של עפר, מים ומלח. בטלוויזיה האיראנית נטען כי המעשים בוצעו בזמן שאיראן ערכה ניסוי בטילים בליסטיים, אך לא נמסר אם האזרחים הזרים מוחזקים כעת במעצר. שעה קלה אחרי הפרסום טענה בריטניה כי הדיווח שלפיו סגן השגריר נעצר בגין ריגול "שקרי לחלוטין".
סגן השגריר ודגימות העפר: הסרטון ששידרה הטלוויזיה האיראנית
(מתוך טוויטר )
9 צפייה בגלריה
בריטניה: "הדיווח שקרי לחלוטין". תיעוד מרחוק, כנראה של סגן השגריר, מתוך הטלוויזיה האיראנית
הבכיר מבין העצורים שעליהם הכריזה איראן אמש הוא ג'יילס וויטקר, סגן השגריר הבריטי בטהרן. לתפקידו הנוכחי הוא מונה בנובמבר 2018. באתר הרשמי של משרד החוץ הבריטי נכתב כי וויטקר שירת בעבר בנציגויות שונות של בריטניה בעולם, בין השאר בבריסל (במטה נאט"ו), בברלין, במוסקבה ובאיסלאמאבד שבפקיסטן. בטהרן התלוותה אליו אשתו לוסי. בדיווח על המעצר בטלוויזיה האיראנית שודרו תמונות שלו ושל משפחתו במרכז איראן, והדיפלומט הבריטי נראה בהן אוסף עפר מהקרקע. בדיווח נטען כי וויטקר גורש מהאזור אחרי שהתנצל.
לפי הטלוויזיה האיראנית, עצור נוסף בפרשה הוא בעלה של נספחת התרבות האוסטרית באיראן. אזרח זר שלישי שתמונתו הוצגה בדיווח זוהה כפרופסור פולני בשם מאצ'יי ולצ'אק שהגיע לביקור באיראן כתייר. בסרטון ששודר הוא ושלושה עמיתים שלו נראים אוספים דגימות עפר, מים ומלח מאזור אחר מזה שבו תועד סגן השגריר הבריטי, אחרי שהגיעו לאיראן במסגרת תוכנית חילופים מדעית. בדיווח צוין כי איסוף הדגימות נעשה במקביל לניסוי טילים שערכו משמרות המהפכה במחוז כרמאן, בדרום איראן.
מעצרם-לכאורה של האזרחים הזרים, יש לזכור, בא כשברקע טלטלה גדולה במערכת הביטחון האיראנית: הפיצוצים, התאונות, הפריצות והחיסולים שפקדו אותה בחודשים האחרונים, ושלפחות בחלקם הואשמה ישראל, הבהירו לאיראנים עד כמה חשופים מנגנוני הביטחון שלהם לגופי מודיעין זרים.
לצד זה, הרפובליקה האיסלאמית נוהגת כדבר שבשגרה לעצור גם ללא סיבה אזרחים זרים, בעיקר אירופים ואמריקנים, ואז להאשים אותם בריגול – התנהלות שבמערב מכנים "דיפלומטיית חטופים": באירופה ובארה"ב טוענים כי זו דרכה של טהרן לסחוט אותן, ולגרום להן לשחרר אסירים איראנים המוחזקים בבתי הכלא שלהן בגין פעולות טרור.
הדיל המפוקפק בין בלגיה לאיראן: מחבל תמורת "מרגל"
רק אתמול, שעות ספורות לפני הדיווח האיראני על המעצרים, נתן הפרלמנט הבלגי אור ירוק להסכם שנוי במחלוקת בין בלגיה לאיראן: מדובר בהסכם שצפוי להוביל לחילופי אסירים בין המדינות, שבמסגרתם ישוחרר מהכלא הבלגי קצין מודיעין איראני שהורשע בתכנון פיגוע טרור בעצרת של ארגון גולים איראני ליד פריז. ועדת יחסי החוץ בבית התחתון של הפרלמנט נתנה אתמול אישור ראשוני להסכם, אחרי יותר משש שעות של דיונים, שהתפרסו על פני יומיים.
ההסכם השנוי במחלוקת גובש בין בלגיה לאיראן במרץ, והוא קובע כי שתי המדינות יוכלו להעביר זו לידי זו אסירים הכלואים בשטחן: איראן תוכל להעביר לבלגיה אזרחים בלגים שנכלאו אצלה, ובלגיה תוכל למסור לידי טהרן אסירים איראנים שיושבים בבית הסוהר שלה.
להסכם יש משמעות פרקטית מיידית: בכלא האיראני מוחזק מאז 24 בפברואר אזרח בלגי בן 41 בשם אולביה ונדקסטיל, עובד סיוע שחי באיראן מאז שנת 2015. טהרן מאשימה אותו בריגול, אך בלגיה דוחה את הטענות ומדגישה כי היה זה מעצר "שרירותי ובלתי חוקי". בריסל, מצדה, מחזיקה בכלא הבלגי את אסדוללה אסדי, קצין מודיעין איראני בן 50 שנידון אשתקד בבית משפט באנטוורפן ל-20 שנות מאסר, אחרי שהורשע בכוונה לפוצץ מטען חבלה בעצרת של ארגון אופוזיציה איראני גולה ליד פריז בשנת 2018.
המזימה ההיא נחשפה בעזרת המוסד הישראלי, והרשעתו של אסדי הייתה הפעם הראשונה מאז המהפכה האיסלאמית באיראן ב-1979 שנציג איראני רשמי מורשע בטרור בבית משפט אירופי. איראן דוחה את הטענות נגדה, וטוענת שארגון הגולים עצמו ביים ניסיון למתקפת טרור עליו כדי להשחיר את שמה.
בבלגיה יש מי שמותחים ביקורת חריפה על ההסכם, וכמה חברי פרלמנט שם הביעו חשש שבנוסח הנוכחי שלו הוא רק יעודד את "דיפלומטיית החטופים" האיראנית. ארגון האופוזיציה שבעצרת שלו התכוון אסדי לבצע את הפיגוע, "מועצת ההתנגדות הלאומית של איראן" (NCRI), כינה אתמול את ההסכם "מביש".
רגע לפני תלייה: ההסכם שיציל את החוקר השבדי?
"אילו הוא היה מצליח במזימה שלו, מאות בני אדם היו נרצחים", אמר פרזין האשמי, סגן יו"ר ועדת החוץ של הארגון, בהפגנה שערכו אתמול כ-100 מחברי הארגון מול הפרלמנט הבלגי. "הניסיון שצברנו בארבעת העשורים שעברו מאז המהפכה האיסלאמית באיראן מלמד שעשיית ויתורים למשטר הטרור שם רק תחזק אותו ותסכן את חייהם של עוד אנשים חפים מפשע".
שר המשפטים של בלגיה, וינסנט ואן קיקנבורן, הגן אתמול על ההסכם, והדגיש את חשיבות שחרורם של אנשים חפים מפשע מידי המשטר "האוטוריטרי", כלשונו, באיראן. "לממשלה שלנו יש חובה מוסרית לדאוג לגורלם של חטופים בלגים חפים מפשע, וזה ניצב כרגע בראש סדר העדיפויות שלי", אמר.
ההסכם עדיין צריך לקבל את אישור המליאה של הבית התחתון בפרלמנט, בית שבו חברים 150 מחוקקים, וסביר להניח שהוא יובא להצבעה שם בשבועיים הקרובים. הבית התחתון נוהג בדרך כלל לאשר הצעות שמאושרות בוועדות הבית, מכיוון שהרכבו הפוליטי דומה לשלהן, ולכן סביר להניח שההסכם יאושר גם בו.
באירופה סבורים כי ההסכם בין בלגיה לאיראן עשוי לאפשר לשחרר בהמשך מהכלא האיראני גם את החוקר השבדי-איראני אחמד רזא ג'לאלי, שלימד בעבר בבלגיה ונידון למוות באיראן בגין ריגול לכאורה עבור המוסד. הוא נעצר ברפובליקה האיסלאמית בשנת 2016, ונטען נגדו כי העביר לישראל מידע שיסייע לה להתנקש במדעני גרעין בכירים. לדברי טהרן הוא הודה שנפגש עם סוכני מוסד ישראלים ומסר להם מידע על תוכנית הגרעין של איראן, על מערכת הביטחון שלה ועל אישים איראנים.
פורסם לראשונה: 21:50, 06.07.22
