החדשות ברורות: סוריה היא מדינה מלאכותית שהתפרקה. מעולם לא הייתה לה זכות קיום אמיתית - היא אינה מדינה ערבית, ובוודאי שאינה מדינת לאום של איש.
היא בדיוק מה שוועידת "סאן רמו" משנת 1920, שדנה בחלוקת האימפריה העות'מאנית לאחר ניצחון המעצמות, קבעה: אין סיבה להקים בסוריה מדינה רציפה אחת. בשטח האמור תוכננו לקום חמישה קנטונים, שיבטאו את האחיזה של העדות השוכנות שם: הדרוזים, העלווים, הכורדים ושני קנטונים לסונים.
אולם, בלחץ צרפת, הוקמה לבסוף סוריה כיחידה מלאכותית אחת. גם לבנון השכנה הוקמה כמדינה מלאכותית עבור הנוצרים. בינתיים, הנוצרים איבדו אחיזה במדינתם המלאכותית, ולכן גם גורלה ידוע מראש.
השקט המדומה בסוריה שלאחר הפלת אסד כל כך מלהיב את פרשנינו המייחלים בייאוש שאולי, ולו פעם אחת במזרח התיכון, טרוריסטים שכל מהותם רצח והרס יהפכו לשלגייה. ובכן, זה לא יקרה. הפרשנים חלמו שזה יקרה עם ערפאת, אולי עם הרשות הפלסטינית, אולי עם החמאס - אך זה לא קרה.
בוודאי שזה לא יקרה עם מנהיג המורדים אל-ג'ולאני, שהוא מעין יחיא סינוואר על סטרואידים. האיש אמנם מחליף את מראהו ללא הרף: מבגדי כתונת ג'יהאדיסטית, לחליפת קרב טקטית, ולאחרונה לחליפה עסקית מהודרת וגזורה היטב - ניסיונות מגושמים להרדים את הביון הישראלי, אך לא רק אותו.
כעת, הוא זקוק לשקט בעיקר כדי להרדים את שותפיו למהפכה, בני המיליציות השונות. לכן הצהרותיו המתקתקות כלפי ישראל ושאר העולם. אסור לו שתקום לו אופוזיציה מבית.
עד כה, המורדים היו עסוקים בהשגת ראשו של אסד, ולכן הייתה שם אחדות מטרה. כעת משאסד נפל, כל קבוצה במורדים חותרת למקסם את ההישג עבור המיעוט שבשמו יצאה לקרב. כל קבוצה מתחילה לטלטל את ההגה לכיוונה.
אל-ג'ולאני מבטיח להם: "תנו לי לייצב את המערכת, ואחר כך נחלק את אוצרות המדינה ואפתח לכם את השערים". אכן, אל-ג'ולאני מתכנן לפתוח על שותפיו לדרך את השערים - את שערי הגיהינום. הוא ידכא ביד ברזל את שותפיו הדרוזים והכורדים, ובמצוות ארדואן ישמיד את ניצני האוטונומיה הכורדית שהחלה להתהוות ומיישמת זה זמן רב תשתית של דמוקרטיה ושוויון.
וזו ההזדמנות של ישראל. אנחנו יכולים לעצב את המרחב סביבנו לדורות קדימה.
בהרצאות שונות, כמו גם בטור הזה, הייתי מהראשונים, עוד לפני חמישה חודשים, שדיבר על הצורך האסטרטגי להפיל את משטר האייתוללות. השמדת היכולת הגרעינית לא תועיל כל עוד יהיה משטר באיראן השואף להשמידנו. אך האיום הגדול על ישראל שלאחר נפילת משטר האייתוללות הוא השולטן ארדואן, אשר בדרך להקמת האימפריה העות'מאנית מחדש מדבר על כיבוש ישראל. לכן ארדואן תומך בסוריה מאוחדת - בדרך לכיבוש המזרח התיכון הוא חייב שקט בגבולותיו.
על כן, האינטרס הישראלי הוא הפוך לחלוטין. ישראל יכולה וחייבת להביא לכך שסוריה תיעלם. במקומה יהיו חמישה קנטונים, הקיימים כבר עתה. ישראל חייבת להעמיק את אחיזתה לתוככי סוריה, עמוק לתוך הקנטון הדרוזי השואף להתחבר עימנו - לא בסיפוח אלא במנהל עצמי המקבל הגנה מישראל.
היהלום שבכתר הוא תמיכה צבאית ומדינית גלויה במיעוט הכורדי (מיעוט? הם כארבעים מיליון איש). דמיינו לכם מדינה כורדית עם עשרות מיליוני אנשים שיושבת על ראשו של ארדואן, לאורך כל גבולה המזרחי של טורקיה. על ישראל להתנער מהמדיניות רבת השנים של הסתרת קשרינו עם הכורדים. הכורדים הם אוהדי ישראל ותיקים, עם קשרים היסטוריים עמוקים עימנו. הסתרת הקשרים והתמיכה בטענה הכורדית הלגיטימית לעצמאות אינה מוסרית.
אם יש משהו שלימדנו כאן את האזור ואת העולם המערבי שלא תמך בנו - זה מוסר. ויש אמירה מוסרית מהדהדת חוצת עולם בתמיכתה של ישראל בעם הכורדי. עידוד הקמת קנטון/אוטונומיה/מדינה כורדית על גבולה של טורקיה יסבך את ארדואן, שיצטרך להסביר לעולם מדוע הוא מתנגד, יערער את התמיכה בו מבית, יחבל בכלכלה הטורקית המקרטעת - וסופו אולי שיביא לקץ שלטון האימים שלו בטורקיה, מה שיביא לאנחת רווחה בכל מדינות נאט"ו.
רמי סימניואם חשבתי שהפרזתי בנחיצות המהלך שכתבתי כאן, אז אמש בא הפרסום של איתמר אייכנר מפי בכירים בטורקיה שממליצים לנו: "ישראל מהמרת על הסוס הלא נכון" - ותקראו פעמיים את המשפט הבא: "ישראל עושה טעות שהיא לא נותנת צ'אנס לאל-ג'ולאני". ההצהרות הללו כנראה באות מפי ארדואן, אקרובט השקר והתרמית הטורקית האיסלמיסטית הקיצונית בעולם. זה בדיוק כאילו שהמן היה ממליץ לנו לכרות ברית עם... ארדואן.
רמי סימני הוא עורך דין ומרצה בפורומים צבאיים ואזרחיים על המלחמה וגיאו-פוליטיקה. rami@simani-law.co.il
