סערת ההפלות בארה"ב: סיקור באולפן ynet
(צילום: ירון ברנר)
כבר שנים שגלוריה סטיינם בת ה-88 נחשבת לאחד הקולות הפמיניסטיים הבולטים ביותר בארה"ב. אבל בגיל 22 היא הייתה עדיין רק אמריקנית צעירה ומפוחדת בלונדון, שעברה שם הפלה לא-חוקית. ההיריון שלה אז היה כל-כך לא רצוי מבחינתה, עד שהיא אפילו גלגלה את עצמה במורד גרם מדרגות כדי להביא לסיומו.
כמו פעילות רבות למען זכויות נשים, סטיינם מביעה זעזוע מהחלטת בית המשפט העליון בוושינגטון לבטל את פסק הדין "רו נגד ווייד" מ-1973, שהבטיח לנשים בכל רחבי ארה"ב את הזכות לבצע הפלה מלאכותית, ושבלעדיו כבר החלו שורת מדינות בארה"ב לאסור את ההליך או להגבילו משמעותית. "בלי הזכות לנשים ולגברים לקבל החלטות על הגוף שלהם, אין שום דמוקרטיה", מזהירה סטיינם בשיחה עם סוכנות הידיעות AP.
15 צפייה בגלריה
מפגינות נגד ביטול פסק הדין "רו נגד ווייד" מול בית המשפט העליון בוושינגטון, אמש
(צילום: רויטרס)
15 צפייה בגלריה
"תשאירו את הידיים שלכם מחוץ לגוף שלי". אחד השלטים בהפגנה אתמול בוושינגטון
(צילום: gettyimages)
סטיינם, שלפני כעשור זכתה במדליית החירות הנשיאותית מברק אובמה על פעילותה הפמיניסטית בשנות ה-60 וה-70, חוששת כעת כמו פעילות רבות אחרות מההשלכות של הפסיקה בבית המשפט העליון, שהתאפשרה בזכות הרוב השמרני המוצק שבו – שישה שופטים שמרנים מול שלושה ליברלים. "דבר אחד שאני ממשיכה לשמוע מנשים הוא ש'לבת שלי הולכות להיות פחות זכויות ממני. איך זה ייתכן?'", שואלת דבי וולש, מהמרכז לנשים אמריקניות ולפוליטיקה באוניברסיטת ראטגרס שבניו ג'רזי. "אם זה קרה, מה עוד יכול לקרות? זה גורם לתחושה שהכול נמצא בסכנה".
הזכות של נשים לבצע הפלה לא הייתה הדרישה היחידה בגל השני של הפמיניזם, כפי שמכונה התנועה לזכויות נשים בשנות ה-60 וה-70, אבל היא הייתה אחת המרכזיות והמדרבנות ביותר, לצד הדרישה לשוויון בתעסוקה. הנשים שנלחמו על הזכויות הללו נזכרות בעשור של התקדמות עצומה ומהירה: בתקופה שבין 1963 ל-1973 הושגו בין היתר הזכות לשוויון בשכר, הזכות להשתמש באמצעי מניעה וכן אושר התיקון בחוק זכויות האזרח שמונע אפליה של נשים בתחום החינוך. השיא של אותה התקדמות הגיע עם אותה פסיקה של העליון מ-1973, שבה נקבע כי הזכות להפלה שמורה לנשים על בסיס הזכות לפרטיות שמעוגנת בחוקה האמריקנית – קביעה שכעת בוטלה על ידי השופטים השמרנים בעליון.
רבות מהנשים שהזדהו כפמיניסטיות באותה תקופה עברו הפלות לא-חוקיות, או הכירו נשים שעשו זאת. "הפלות קשורות קשר הדוק לתנועה למען זכויות נשים במדינה הזו", אומרת קרול ג'וף, סוציולוגית מאוניברסיטת קליפורניה. "לצד שיפור אמצעי מניעת הריון, המשמעות של הפלה חוקית הייתה שנשים שלקחו חלק בפעילות הטרוסקסואלית יכלו עדיין להשתתף בחיים הציבוריים. זה אפשר את השינוי האדיר שראינו במעמדן של נשים לאורך 50 השנים האחרונות".
15 צפייה בגלריה
גלוריה סטיינם, בהפגנה ב-2017. גלגלה את עצמה במדרגות כשהייתה בת 22 כדי לסיים את ההיריון
(צילום: AP)
הת'ר בות', פעילת זכויות נשים בת 76, נזכרת גם היא באותה תקופה של מאבק על הזכות להפלות: לדבריה כשהייתה סטודנטית בת 20 בשיקגו, ידיד שלה ביקש ממנה לסייע לאחותו לעבור הפלה. זו הייתה שנת 1965, ובאמצעות הקשרים של בות' לתנועת זכויות האזרח היא מצאה דרך לקשר את הצעירה, שהתנהגותה הייתה כמעט אובדנית בשל ההיריון הלא-רצוי, לרופא שהסכים לסייע. בות' חשבה תחילה שמדובר במקרה חד-פעמי, אך בהמשך עזרה להקים את מה שזכה לכינוי "הקולקטיב של ג'יין", ארגון מחתרתי שסייע לנשים לעבור הפלות באופן בטוח. בסך הכול, הארגון הזה סייע לבצע 11,000 הפלות לאורך שבע שנים. סיפורו הוצג לאחרונה בסרט הדוקומנטרי "The Janes" של HBO.
מאז אותה תקופה, נזכרת בות', נשים השיגו התקדמות דרמטית בזכויותיהן: היא מציינת למשל שכשגדלה נשים היו יכולות לענות רק למודעות דרושים המופיעות ב"חלקת הנשים" בעיתונים. כעת אבל היא רואה בפסיקה של העליון אתגר משמעותי שמאיים על ההישגים הללו: "הייתה התקדמות לעבר שוויון רב יותר, אבל אם אתם שואלים אותי איפה אנחנו עומדים – אני חושבת שאנחנו בעיצומו של מאבק בין דמוקרטיה וחופש לבין עריצות וביטול החירויות שנלחמנו למענן זמן רב".
גם שריל למברט, האישה הראשונה שכיהנה כמנהלת בכירה בחברה כלשהי בארה"ב, זועמת על הפסיקה. למרט בת ה-65, שכיהנה כפקידה בכירה באחת מהחברות בבורסה בוול סטריט, אומרת כי מדובר מבחינתה ב"אגרוף לבטן". "המחשבה שלי הייתה, באיזה עידן אנחנו חיים? אנחנו צועדים אחורה. אני פשוט זועמת בשמם של הילדים והנכדים שלנו". למברט עברה בעצמה הפלה בהיותה צעירה, אחרי שהעובר שלה אובחן עם מחלה גנטית. "חשבתי שזה יהיה קל יותר, לא קשה יותר, לעבור הפלה במדינה הזו".
15 צפייה בגלריה
ילדה בת 7 עם שלט מחאה בלוס אנג'לס: "אנשים צריכים לקבל את ההחלטות שלהם בעצמם"
(צילום: AFP)
15 צפייה בגלריה
המחאה בוושינגטון בסוף השבוע. החשש: מי שייפגעו מההחלטה יהיו בעיקר נשים עניות
(צילום: AP)
החשש שלה כעת הוא שנשים רבות ייאלצו שוב לעבור הפלות לא-חוקיות ומסוכנות כמו בעבר – וששיעור רב יותר יהיו נשים מהשכבות החלשות, אלו שלא יכולות להרשות לעצמן לשלם על נסיעה למדינות בארה"ב שמתירות הפלות. לפי מכון גוטמאצ'ר, שמספק נתונים סטטיסטיים בנוגע להפלות ותומך בקיומן, 75% מהנשים שעברו הפלה בארה"ב בשנת 2014 חיו מתחת לקו העוני, או סווגו כבעלות הכנסה נמוכה.
למרות המכה שספגו בפסק הדין מסוף השבוע הפעילות מבטיחות להמשיך במאבק – ומקוות שהקרב על ההפלות יוציא את הבוחרים הליברלים לקלפיות בבחירות האמצע בחודש נובמבר. "אנחנו פה לטווח הארוך", אומרת קרול טרייסי, מ"הפרויקט למשפט נשים" בפילדלפיה. גם סטיינם שומרת על התקווה: "נשים תמיד נאבקו ליטול שליטה על גופן, ונמשיך לעשות בדיוק כך". לדבריה, "בית משפט לא צודק לא יכול לעצור הפלות, אבל הוא יכול להבטיח אי-ציות אזרחי וזלזול בבית המשפט".
לא כל הנשים בארה"ב תומכות כמובן בזכות להפלה, ובקרב אלו המכנים עצמם "פרו-חיים" (Pro-Life) יש גם נשים רבות. אחת מהן היא לינדה סלואן, שיחד עם בעלה מתנדבת בארגון הפועל נגד הפלות בדרום קרוליינה, בשם "רגע של תקווה". בין היתר הארגון נוהג להציב עמדת אולטרסאונד ניידת מול מרפאות המציעות שירותי הפלות. סלואן מדגישה שהיא תומכות במאבק לזכויות נשים, אך לא סבורה שהפלה היא אחת מאותן זכויות. "אני מאמינה שהזכויות של ילד ברחם של אמו שווים בדיוק באותה צורה", היא אומרת, ומצטטת כעדות לכך את פסוק 139 בספר תהילים, שבו נכתב: "כִּי אַתָּה קָנִיתָ כִלְיֹתָי תְּסֻכֵּנִי בְּבֶטֶן אִמִּי".
15 צפייה בגלריה
"ישו הגיע להציל את החוטאים". מפגינים מחוץ למרפאת הפלות בדרום קרוליינה, בחודש שעבר
(צילום: AP)
15 צפייה בגלריה
דיאנה וילנואבה, שמנהלת מרכז "לריפוי הכאב של ההפלות". מתחרטת על ההפלה שעברה בגיל 16, אחרי שנאנסה
(צילום: AFP)
זולאן מדגישה כי היא תומכת במאבק הכולל של נשים לשיפור מעמדן בחברה. "אני מאמינה ותומכת מאוד בכך שנשים יזכו ליחס שווה לגברים – בהזדמנויות תעסוקה, בשכר, בכבוד ובתחומים רבים אחרים", היא אומרת, ומציינת שהיא מנסה להנחיל את הערכים הללו בקרב שתי בנותיה ושני בניה – וכי היא מנסה לקדמם בכך שהיא עוזרת לנשים, כלשונה, לקבל את ההחלטה הנכונה עבורן.
"הגוף שלך? לא, הוא של ישו"
גם דיאנה וילנואבה, בת 53 שמנהלת בטקסס ארגון שמתאר עצמו כמרכז סיוע לנשים שעברו הפלות ומתחרטות על כך, מביעה התנגדות נחרצת להפלות על בסיס אמונתה הדתית. "נשים רבות אומרות: 'זה הגוף שלי, הבחירה שלי'. זה לא הגוף שלך. הגוף שלך שייך לישו", אומרת וילנואבה הקתולית.
וילנואבה עברה בעצמה הפלה כשהייתה צעירה, ולדבריה היא מתחרטת על כך קשות. היא הייתה אז בת 16 בלבד, ונלקחה למרכז ההפלות על ידי האדם שאנס אותה ודרש ממנה להביא לסיום ההיריון. היא אומרת שאז לא נתקלה במפגינים שנוהגים כבר שנים להתאסף מחוץ לקליניקות שמבצעות הפלות, אבל לדבריה כיום הייתה רוצה שכן היו מפגינים כאלו כאשר הגיעה לאותה קליניקה. "פחדתי שמישהו יראה אותי בגלל שאמא שלי הייתה מאוד מעורבת בכנסייה, וחששתי שמישהו שהולך לכנסייה יראה אותי, אבל באותו זמן קיוויתי שמישהו יהיה שם, מישהו שהיה נותן לי את האומץ לומר: 'אני לא רוצה לעשות את זה'".
המרכז שאותו מנהלת כיום וילנואבה מכונה "הכרם של רייצ'ל", וטוען שבאמצעות תכנים דתיים הוא מספק דרך ל"ריפוי הכאב של ההפלות". לדברי וילנואבה, "העובדה היא שהפלה משפיעה עלייך. היא גורמת לך לכעוס. תחילה את רוצה רק להיפטר מהבעיה, אז את לא חושבת מעבר לבעיה. את רוצה פתרון. אבל כשאת מבצעת את זה את תוהה לגבי מה שעשית. ואז החרטה מגיעה".
נאום ביידן בעקבות פסיקת ההפלות
המרכז פועל בעיר אל פאסו בטקסס, אחת המדינות שצפויות כבר בשבועות הקרובים להוציא לפועל איסור כמעט מוחלט על ביצוע הפלות, בנוסף לאיסור שכבר עתה קיים במדינה לביצוע הפלות החל מהשבוע השישי להיריון. באל פאסו ממילא לא שוכן מרכז כלשהו המבצע הפלות, אבל ממש בסמוך לשם, בעיר סנטה תרזה שמעבר לגבול עם מדינת ניו מקסיקו הליברלית יותר, הפלות ממשיכות להתבצע. העיר הזו בניו מקסיקו מהווה כעת מוקד לנשים רבות בטקסס שמבקשות לסיים את ההיריון שלהן, אבל גם זו משימה לא פשוטה: חוק ייחודי בטקסס שאושר בשנה שעברה מאפשר לאזרחים לתבוע כל אדם שמסייע לנשים לבצע היריון – אפילו את הנהג שמסיע אותן לקליניקה.
נשיא ארה"ב ג'ו ביידן הבטיח בנאומו ביום שישי האחרון, שעות לאחר ההכרזה על פסיקת בית המשפט העליון, כי ממשלו יפעל למנוע ממדינות או מארגונים כלשהם להקשות על נשים לעשות את המעבר ממדינות שאוסרות על הפלות למדינות שמתירות אותן. לפי מעקב של העיתון "ניו יורק טיימס", עד כה אסרו על הפלות תשע מדינות שבהן חיים 7.2 מיליון נשים בגיל הבגרות המינית: יוטה, דרום קרוליינה, וויסקונסין, מיזורי, קנטקי, אוקלהומה, ארקנסו, לואיזיאנה ואלבמה. עוד 12 מדינות צפויות לאסור או להגביל הפלות – בהן טקסס, אריזונה, אוהיו ופלורידה – ובהן מתגוררות עוד 19.4 מיליון נשים בגיל הבגרות המינית.
לגבי תשע מדינות נוספות המצב לא ברור לחלוטין, בהן פנסילבניה ומישיגן. בחלקן מתחולל כעת מאבק פנימי בין הדמוקרטים לרפובליקנים: במישיגן, למשל, חוק מ-1931 אוסר הפלות בכל מצב, מלבד סכנה לחיי האם. המושלת הדמוקרטית גרצ'ן וויטמר תומכת בביטול החוק, אולם בית הנבחרים והסנאט המקומיים נשלטים על ידי הרפובליקנים, שמסרבים לעשות זאת. החוק אמור היה להיכנס לתוקף עם ביטול פסק הדין "רו נגד ווייד", אולם בית משפט מקומי הוציא צו מניעה לאכיפתו, בעקבות תביעה שהגישה תנועת Planned Parenthood בטענה כי הוא מפר את חוקתה המקומית של מישיגן.
