7 צפייה בגלריה
צעדה בתל אביב במחאה על המהפכה המשפטית, שמחה רוטמן ועדת החוקה
(צילום: מוטי קמחי, עמית שאבי)
הקואליציה לא עוצרת וממשיכה להאיץ את המהפכה המשפטית כדי לקדם את החלק הראשון שלה לפני יציאת הכנסת לפגרה, מארגני המחאה נגדה נערכים ל"יום השיתוק הלאומי": בזמן שבכירי הליכוד מתעמתים ביניהם בסוגיית כיבוד החלטות בג"ץ, ממשיכה ועדת החוקה של הכנסת בדיון הלילי על הצעת חוק: יסוד השפיטה, שמטרתה להוביל לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים. במקביל לאישור הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית, יובאו היום (רביעי) להצבעה במליאה לאישור סופי "חוק הנבצרות" ו"חוק החמץ". כמו כן יקודם "חוק דרעי 2".
לנוכח הוראת יו"ר הכנסת אמיר אוחנה, ועדת הכנסת צפויה לאשר היום ימים נוספים שבהם המליאה תיפתח באופן חריג כדי להשלים את החקיקה לפני היציאה לפגרה. ביום ראשון הקרוב יתקיימו הצבעות במליאה החל מהשעה 16:00 אחר הצהריים, יום לאחר מכן יתקיימו הצבעות כבר מ-10:00 בבוקר במקום מהשעה 16:00, ובסבירות גבוהה המליאה תישאר פתוחה ברצף ולא תינעל עד יום חמישי הבא. ביום ראשון 2 באפריל, יממה לפני היציאה לפגרה, המליאה תיפתח החל מ-10:00 בבוקר.
דבריו של שמחה רוטמן מוועדת החוקה, חוק ומשפט
(צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)
לפני הדיון בוועדת החוקה על החוק שיאפשר לקואליציה למנות את שני השופטים הבאים בבית המשפט העליון וכן את הנשיא הבא של בית המשפט העליון, הגישו חברי האופוזיציה כ-5,400 הסתייגויות. בהתאם לכך מתכנן יו"ר הוועדה ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית) לסיים את ההצבעה על אישור נוסח החוק עד מחר בשעה 11:00 בבוקר. אישור החוק בקריאה שנייה ושלישית מיועד ליום שני הבא - ימים ספורים לפני שהכנסת יוצאת לפגרה לנוכח סיום מושב החורף.
לפי הנוסח שיובא לאישור, בוועדה לבחירת שופטי העליון יכהנו בסך הכול 11 חברים, בהם שלושה שופטים (נשיאת העליון ושני שופטי עליון), שלושה שרים (שר המשפטים ושני שרים נוספים), שלושה חברי כנסת מהקואליציה (יו"ר ועדת חוקה ושני ח"כים נוספים) ושני חברי אופוזיציה מסיעות שונות. בכך למעשה תבוטל השתתפותם של נציגי לשכת עורכי הדין בוועדה.
חברי האופוזיציה מגיבים לבצלאל סמוטריץ' ולשמחה רוטמן
(צילום: גלעד כהן)
השופטים יאבדו את אפשרות הווטו שהיו יכולים להטיל על בחירת שופטים. המתווה מציע שמינוי שופטים לבית המשפט העליון יהיה ברוב רגיל של שישה מתוך 11, ואילו העברת שופט מכהונה תדרוש רוב של תשעה מתוך 11. ח"כ רוטמן שוקל אפשרות שמהמינוי השלישי והלאה, הרוב הממנה יהיה חייב לכלול נציג מהשופטים ונציג מהאופוזיציה. לטענת רוטמן, "כך מעניקים מענה לחשש שהקואליציה תשתלט על בית המשפט העליון, ומצד שני מאפשרים לקואליציה שני מינויים".
בפועל, המתווה של רוטמן מאפשר לקואליציה למנות שני שופטים שמרנים לבית המשפט העליון. בנוסף, הוא מבטיח שבוועדה יישמר תמיד רוב מבטיח לקואליציה. בנוסח זה, נשיא העליון ייבחר על-ידי הוועדה גם כן ולא בשיטת הסניוריטי שהייתה נהוגה עד כה.
בכירים בליכוד מתעמתים כאמור ביניהם בשאלה כיצד על הממשלה לנהוג אם בג"ץ יחליט לפסול הצעות חוק שנוגעות למהפכה המשפטית. שר המשפטים יריב לוין אמר כי הקואליציה לא תהיה מוכנה לכך שבג"ץ יפסול את המתווה החדש לשינוי הרכב הוועדה לבחירות שופטים. לדבריו, "זו תהיה חציית כל קו אדום, אנחנו בוודאי לא נקבל את זה".
השר לוין טען כי השינוי שנעשה בחוק, שלפיו הקואליציה תוכל למנות שני שופטי עליון ומהשלישי תצטרך הסכמה של חבר אופוזיציה, "מונע כל טענה אמיתית שיכולה לייצר משבר חוקתי". הוא ציין כי "ברור לגמרי שהטענה היחידה שיכולה הייתה לעמוד בעניין הזה היא שקואליציה מקרית מצליחה להשתלט גם על מערכת המשפט כולה".
לעומת זאת, שר הכלכלה ניר ברקת אמר כי הוא דווקא יכבד החלטה של בג"ץ במקרה שהחוק ייפסל. "התיקונים במערכת המשפט, ובראשם גיוון השופטים ומתן ביטוי לפסיפס האנושי שמרכיב את החברה בישראל, הם כורח המציאות", אמר השר ברקת. "אני תומך מלא בתיקונים הנדרשים במערכת המשפט ואין מקום להתערבות של בג"ץ או לפסילת חקיקה של הכנסת בנושא הזה".
"יחד עם זאת", הדגיש ברקת, "אני לא תומך בשום דרך ואופן בהליכה עיוורת למשבר חוקתי בישראל. האינטרס של מדינת ישראל אצלי הוא מעל לכול. כך חונכתי. כחייל, כקצין וכאזרח. במקרה שבו בג"ץ יפסול לצערי את התיקונים במסגרת הרפורמה - אכבד את החלטת בית המשפט כלשונה. לא אתן קולי ואת ידי לכאוס שבו אזרחי ישראל יאבדו את האמון במערכות השלטון והמשפט בו זמנית".
ומה חושב על כך נתניהו? גורמים בליכוד טענו הערב כי האמירה של השר ברקת מתואמת עם ראש הממשלה - ולא הגיעה במקרה. מהליכוד נמסר בתגובה לדברי הגורמים במפלגה כי הידיעה אינה נכונה.
ברקת נגד לוין: אם בג"ץ יפסול את החקיקה - אכבד את הפסיקה
(צילום: שמיר אלבז )
מי שפחות מתרשמים מההצעות "המרוככות" של הקואליציה הם מנהיגי המחאה נגד המהפכה המשפטית שהכריזו על "יום השיתוק הלאומי" ביום חמישי. על הפרק: מחאות, צעדות, שיירות ושיבושים נרחבים בכל רחבי המדינה.
תחת הכותרת "#2024", שמטרתה להמחיש לפי מארגני המחאה כיצד תיראה ישראל שאחרי ההפיכה המשפטית בעוד פחות משנה, תצא ביום חמישי בשעה 19:00 בערב צעדה מקניון איילון ברמת גן לעבר בני ברק.
המחאה ביום חמישי תכלול בין היתר צעדות של הורים וילדים, אירועי החתמה על מגילת העצמאות, הפגנה מחוץ לכנס שבו ישתתפו השרים ניר ברקת ואבי דיכטר, מיצג אנושי של אוטובוס ורכבת בהפרדה מגדרית, מחאות סטודנטים, הפגנת עובדי הייטק, מיצג שפחות, הפגנת חיילי מילואים, צעדות להט"בים ושיירות של כלים חקלאיים. בשבת תיערך ברחוב קפלן בתל אביב "הפגנת החירות".
ממארגני "יום השיתוק הלאומי" נמסר: "אנו נכנסים לשבוע הגורלי בתולדות המדינה שיכריע האם ישראל תלך למשבר חוקתי. ממשלת ישראל חייבת לעצור ומיד את ההליך המסוכן. אנו קוראים לכל האזרחים והאזרחיות להגיע לפעילויות השבוע ולהשמיע את קולם נגד הדיקטטורה".
הוועדה המיוחדת לתיקונים לחוק יסוד: הממשלה אישרה אמש לקריאה שנייה ושלישית את "חוק הנבצרות", שאמור למנוע אפשרות של התערבות משפטית בנוגע לכהונתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. לפי הצעת החוק, הוצאה לנבצרות תיעשה רק במקרה שבו ראש הממשלה יודיע בעצמו שאיננו מסוגל פיזית או נפשית למלא את תפקידו. במקרה שבו 75% מחברי הממשלה יבקשו להוציא את ראש הממשלה לנבצרות בניגוד לרצונו, תובא הבקשה להצבעה בכנסת - שם יידרש רוב של 80 ח"כים למהלך.
יו"ר הוועדה ויו"ר הקואליציה, ח"כ אופיר כץ (הליכוד), אמר: "החוק שאנחנו מעבירים היום הוא חוק חשוב, צודק, ששומר על הדמוקרטיה הישראלית. נשים סוף לעריצות המשפטית, אנחנו מממשים את רצון הבוחר. עשינו דבר טוב לדמוקרטיה הישראלית". אחרי אישור החוק, הוא יגן על ראש הממשלה נתניהו מפני עתירות שמבקשות להוציאו כבר עכשיו לנבצרות.
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה הביעה הסתייגות מהחוק, וציינה בהתייחסה לנושא כי "יש להתנגד להוראת אי-השפיטות המוצעת, אשר יוצרת 'חור שחור' משפטי שאינו נתון לביקורת שיפוטית, וכי יש להסתפק בהקשר זה בהלכות הנוהגות בדבר מתחם ההתערבות השיפוטי הצר בהחלטות כגון דא (דומה לזה)".
המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גיל לימון, ציין בדיון הקודם של הוועדה כי "מה שאנחנו רואים לנגד עינינו הוא צבר של דברי חקיקה מטרידים ביותר, שמקודמים במהירות רבה, תוך שימוש בסמכות המכוננת של הכנסת, שלא למטרות זו נועדה, ואשר יש בהם כדי להיטיב עם עניינו האישי של אדם בקשר לתוצאות הנובעות מהליכים משפטיים בעניינו. לפיכך, על אף מתן המענה שניתן לחלק מהקשיים שהעלנו, התנגדותנו העקרונית להצעת החוק עומדת בעינה".
חוק נוסף שיובא כאמור היום לאישור סופי נוגע לאפשרות של מנהל בית חולים לקבוע את מדיניות הכנסת או אי הכנסת חמץ למוסד הרפואי במהלך ימי חג הפסח. הקואליציה נחושה לסיים את חקיקת "חוק החמץ" כדי שייכנס לתוקף עוד לפני חג הפסח הקרוב.
יוזם החוק, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) אמר לאחר אישור החוק בקריאה ראשונה: "למה אנחנו צריכים לעמוד פה עכשיו ולהתווכח קואליציה ואופוזיציה? מה אנחנו הולכים לשנות? אנחנו הולכים לכפות על מישהו אורח חיים? למה התערב בג"ץ בעניין הזה? שכרון הכוח של השופטים, שהכול הם יכולים לעשות".
גפני אמר אז עוד: "ההתערבות החצופה הזו היא רק בנושאים נגד הדת. בדברים אחרים הם מהלכים על קוצים ופה הם אומרים באופן מלא ומקווים שיהיו כמה אנטי-דתיים שימחאו להם כפיים. אז עשינו את החוק הרך ביותר האפשרי - אין סמכות לאף אחד מלבד למנהל בית החולים. שלושה רבעים מהעם היהודי מקפידים על זה, אז שלא יבואו לבית החולים? מה הליברלים באופוזיציה אומרים לאותו חולה ששומר ולצערו צריך להתאשפז בפסח?".
הוועדה המיוחדת לתיקונים לחוק יסוד: הממשלה, שעוסקת בסעיף הביקורת השיפוטית לעניין כשירות במינוי שרים, תמשיך היום בדיוניה בהכנה לקריאה שנייה ושלישית ב"חוק דרעי 2", שנועד לסלול את דרכו של יו"ר ש"ס ח"כ אריה דרעי בחזרה לשולחן הממשלה.
לפי הצעת החוק, בית המשפט בכלל ובית המשפט העליון בפרט, לא יוכל להביע ביקורת שיפוטית לעניין מינוי שרים וזהותם וזאת בטענה שמינוי שרים על ידי ראש הממשלה ובאישורה של הכנסת, כמו גם ההחלטה על העברתם מכהונה, הן פעולות והכרעות המצויות ב"ליבת הפעילות הדמוקרטית" ופסילה של בית המשפט במינוי של שר היא פגיעה ברצון הבוחר.
מליאת הכנסת אישרה בדצמבר האחרון ברוב של 63 תומכים מול 55 מתנגדים את "חוק דרעי 1", שהיה אמור לאפשר ליו"ר ש"ס להתמנות כשר בממשלה אף על פי שהוטל עליו מאסר על-תנאי בעת הרשעתו בעבירות מס. ואולם, בהמשך בג"ץ קבע ברוב של 10 מול 1 כי דרעי פסול מלכהן כשר עקב "חוסר סבירות קיצוני". בעקבות כך נאלץ ראש הממשלה נתניהו לפטר אותו מהממשלה. שני שרים זמניים ממלאים בינתיים את מקומו של דרעי במשרדי הפנים והבריאות. הקואליציה מקווה להעביר את החוק עוד לפני היציאה לפגרה.
פורסם לראשונה: 23:34, 21.03.23
