ביום חמישי לפנות בוקר, באולם בדה מוין, אייווה, התייצבו רון דסנטיס וניקי היילי לעימות טלוויזיוני אחרון לפני ההצבעה הראשונה בפריימריז הרפובליקניים לנשיאות, וניגחו זה את זה כפי שלא עשו עד כה. "את שקרנית" ו"אתה נואש" היו רק חלק מהעלבונות שנורו לאוויר, בניסיון לגייס עוד כמה אצבעות לקראת אסיפות הבוחרים שייערכו בלילה שבין שלישי לרביעי במדינה שבמערב התיכון. באותה השעה ממש, באולם אחר, ישב הנשיא לשעבר והמועמד המוביל במרוץ דונלד טראמפ מול המצלמות של "פוקס ניוז", ונראה מחויך ונינוח. המשתתפים באירוע השאלות-תשובות שבו הופיע נמנעו מלהקשות עליו, ואת עלייתו לבמה ליוו קריאות "USA! USA!". כשירד ממנה חילק חתימות ושמע מהקהל "אנחנו אוהבים אותך!".
הניגוד החד בין הניסיון הבהול של דסנטיס והיילי לצבור נקודות זכות לפני ההצבעה באייווה לבין השכנוע העצמי העמוק שהפגין טראמפ במשדר של "פוקס" מעיד היטב על הלך הרוח במפלגה הרפובליקנית ערב פתיחת המרוץ. קצת יותר משלוש שנים אחרי שהפך לנשיא הראשון זה 28 שנה שמסולק מהתפקיד בתום כהונה אחת, ואחרי שהוביל את הרפובליקנים לשורה של כישלונות בבחירות של 2018 עד 2022, טראמפ הוא עדיין המנהיג הבלתי מעורער של המפלגה. גם רשת "פוקס", שבראשית ימי ממשל ביידן, בצל אירועי הקפיטול, הרחיקה עצמה מטראמפ, ובהמשך נאלצה לשלם פיצויי עתק בגובה 787 מיליון דולר בגלל שקרי "גניבת הבחירות" שהפיצו נאמניו בשידוריה, שבה להעניק לו את הבמה המרכזית. טראמפ, ברור לכל המעורבים במרוץ, שועט לניצחון חד וברור.
ובכל זאת – הפריימריז הרפובליקניים אינם בחירות לפרוטוקול. מה שיקרה בהם – ובמקביל להם – בחמשת החודשים הקרובים, יעצב במידה רבה את הקרב הישיר מול הדמוקרטים על הבית הלבן שיחל בקיץ, ואת הטלטלה שעשויה לפקוד את אמריקה אחר כך. הנה מה שצריך לדעת רגע לפני שיחלו סבבי ההצבעה.
מי המועמדים?
הקמפיין בפריימריז הרפובליקניים החל מעשית בקיץ עם 12 מתמודדים, אך בארבעת החודשים האחרונים, בעקבות העימותים הטלוויזיוניים ביניהם, נשרו רוב המועמדים שלא הצליחו לנסוק בסקרים, בכלל זה סגן הנשיא לשעבר מייק פנס ומושל ניו ג'רזי לשעבר כריס כריסטי. בקרב על הכרטיס הרפובליקני במרוץ לבית הלבן נותרו כעת חמישה: הנשיא לשעבר דונלד טראמפ, שלפי ממוצע הסקרים של אתר Real Clear Politics (RCP) צועד במקום הראשון בקרב הבוחרים הרפובליקנים עם 61.1% תמיכה; שגרירת ארה"ב באו"ם לשעבר ניקי היילי, שמפגרת אחריו בפער עצום עם 11.3%; מושל פלורידה רון דסנטיס, שבמקום השלישי עם 10.9% בלבד; יזם ההייטק הפרובוקטיבי ויווק רמסוואמי, שזוכה ל-4.1%; ומושל ארקנסו לשעבר אייסה הצ'ינסון שמקבל רק 0.5%.
אז הניצחון בכיס של טראמפ?
בעיקרון – נראה שכן. אחרי חודשים של קמפיין שבהם בחנו המועמדים אסטרטגיות לצמצום הפער מהנשיא לשעבר, ואף אחת מהן לא צלחה, קשה לראות מישהו מהם עושה זאת ברגע האמת בקלפיות. עם זאת, רבים מייחסים חשיבות גם לקרב המסתמן על המקום השני בין דסנטיס לבין היילי. דסנטיס הגיע לפריימריז כשהוא מסומן כיריבו העיקרי של טראמפ אבל הלך ונחלש, גם בצל אירוע השקת הקמפיין המחריד שלו בטוויטר, ואילו היילי נעשתה יותר ויותר דומיננטית, עד שברבים מהסקרים היא כבר עוקפת אותו.
דסנטיס והיילי לוטשים עיניים למקום השני ומנהלים עליו מלחמה עיקשת משתי סיבות: ראשית, כדי לבסס את מעמדם כמנהיג הבא של המפלגה, ולהשתמש בו כקרש קפיצה לבחירות לנשיאות ב-2028; ושנית, למקרה שטראמפ ייאלץ לנטוש לפתע את המרוץ, בין שמסיבה משפטית, כגון אחד מארבעת כתבי האישום התלויים ועומדים נגדו, ובין שמסיבה בריאותית – טראמפ חובב הג'אנק פוד יהיה השנה בן 78, ואינו מקפיד על אורח חיים בריא, בלשון המעטה. במקרה כזה, המועמד שבמקום השני צפוי לזכות בכרטיס לקרב הנשיאות.
מהי שיטת הפריימריז?
שיטת הפריימריז בארה"ב מסובכת, ואלה עיקריה: מיום שלישי הקרוב, 16 בינואר (שעון ישראל), ועד ל-4 ביוני, יצביעו תושבים ב-50 מדינות ארה"ב ובחמש טריטוריות אמריקניות, בהן גואם ואיי הבתולה של ארה"ב. לכל מדינה וטריטוריה מוקצה מספר מסוים של צירים (delegates) לפי פרמטרים כמו גודלה ומידת התמיכה שלה זוכים בה הרפובליקנים. בסך הכול מחולקים בפריימריז הרפובליקניים 2,429 צירים, ומטרת כל מועמד היא לגרוף כמה שיותר צירים בכל מדינה ולהגיע בסופו של דבר ל-1,215 צירים, המספר הדרוש לניצחון. ביולי תתכנס הוועידה הרפובליקנית הארצית, במילווקי, וויסקונסין, ושם יוכרז המועמד רשמית.
אם הצבעה הנמתחת על פני חמישה חודשים לא נשמעת לכם מורכבת מספיק, זה לא הסוף: במרבית המדינות מצביעים הבוחרים בעמדת הצבעה רגילה, אך בחלק מהמדינות, ובהן אייווה, שתהיה הראשונה להצביע בשבוע הבא, מתבצעת ההצבעה באסיפת בחירות (caucus). בשיטה זו המצביעים מתכנסים בשורה של אתרים – כגון כנסיות, מסעדות, קפיטריות של בתי ספר ובתים פרטיים – ושם מתחלקים לקבוצות, מנהלים ויכוח על זהות המועמד המועדף, ומצביעים בכמה סבבים, הכוללים מסעות שכנוע, ויתורים ופשרות, עד שהם מקבלים הכרעה. לא פעם נמשכות האספות האלה שעות ארוכות.
מדוע ההצבעה באייווה חשובה כל כך?
אייווה מחלקת רק 40 צירים בפריימריז הרפובליקניים – 1.6% בלבד מכלל הצירים במרוץ – אבל היותה המדינה הראשונה שמצביעה מקנה לה חשיבות לא פרופורציונלית: הישג מפתיע של אחד המועמדים במדינה זו יכול לתת לו רוח גבית להמשך המרוץ ולהזניקו בסקרים, ומנגד תוצאה מאכזבת של מועמד עלולה לאותת על כישלון הקמפיין שלו, ואף להוביל לפרישתו מהמרוץ. לכן כבר חודשים לפני ההצבעה באייווה נוהגים מועמדים להשקיע בה מאמצים כבירים, הכוללים עצרות, שלטי חוצות ותשדירי תעמולה.
לפי ממוצע הסקרים של RCP, להצבעה באייווה מגיעים המועמדים כשטראמפ ראשון בקרב המצביעים שם עם 53%, היילי שנייה עם 17.8% ודסנטיס מעט אחריה עם 15.5%. בניו המפשייר שתצביע אחריה (23 בינואר) מוביל טראמפ עם 43.5%, היילי שנייה עם 29.3% ודסנטיס שלישי עם 6.5%. גם בדרום קרוליינה, שתצביע שלישית (3 בפברואר) הסדר הוא טראמפ (52%), היילי (21.8%) ודסנטיס (11%).
אספות הבוחרים באייווה יחלו בלילה שבין שני לשלישי ב-3:00 לפנות בוקר שעוננו, והתוצאות צפויות להתפרסם כמה שעות אחר כך. 40 הצירים של אייווה יתחלקו בין המועמדים על בסיס יחסי, לפי מספר הקולות שיגרפו.
מיהם ה"צירים", ומתי ה-Super Tuesday?
הצירים הם הנציגים שאותם בוחרים המצביעים, כדי שבתום הפריימריז ייסעו לוועידה הרפובליקנית הארצית ושם ישתתפו בהצבעה הרשמית שבה ייבחר מועמד המפלגה לנשיאות. בדרך כלל הצירים הם פעילים פוליטיים או פוליטיקאים מקומיים, ובוועידה הארצית מצופה כל אחד מהם לתת את קולו למועמד שבו בחר הציבור שאותו הוא מייצג. אם שום מועמד לא משיג 50% מקולות הצירים בוועידה מתקיימת בה הצבעה שנייה, הפעם בהשתתפות צירי-על – בכירי מפלגה בעבר ובהווה – כדי להשיג הכרעה.
אף שהוועידות הרפובליקנית והדמוקרטית ייערכו רק ביולי ובאוגוסט, בפועל לעתים קרובות ברור המנצח הרבה לפני כן. עד סוף אפריל יחולקו כבר 85% מהצירים, כך שסביר להניח שהמרוץ יוכרע בשלב זה. תחנה חשובה בדרך תהיה 5 במרץ, אז ייערך ה-Super Tuesday, יום שלישי הגדול שבו מִקבץ המדינות המצביעות הוא הגדול ביותר: ביום זה הולכים להצביע ב-15 מדינות, בהן קליפורניה, קולורדו ומסצ'וסטס, ומכיוון שצירים רבים מחולקים בו, הוא עוזר באופן מסורתי להבהיר את תמונת המרוץ ולצמצם את רשימת המועמדים.
ומה עם הפריימריז הדמוקרטיים?
במקביל לפריימריז הרפובליקניים תערוך גם המפלגה הדמוקרטית בחירות מקדימות, אבל הן נחשבות בחירות לפרוטוקול, והנשיא ג'ו ביידן צפוי לנצח בהן ללא קושי. בארה"ב נדיר מאוד שנשיא מכהן המכריז על ריצה לכהונה נוספת מתמודד עם קריאת תיגר של בכירים ממפלגתו, והמקרה של ביידן, שהודיע על מועמדותו באפריל אשתקד, איננו שונה.
מי שכן יתמודדו מול ביידן בפריימריז הם שני מועמדים זוטרים. כמו ב-2020 אחת מהם היא מחברת רבי-המכר בת ה-71 מריאן וויליאמסון, המוכרת כיועצת הרוחנית של אופרה ווינפרי וכ"גורו הייעוץ של הוליווד", ומתמודדת על בסיס מצע הקורא ל"צדק ואהבה". מועמד אחר הוא חבר הקונגרס ממינסוטה דין פיליפס (54), מיליונר ומייסד של חברת גלידות, שהסביר את החלטתו להתמודד בכך שביידן אינו מסוגל לנצח שוב. איש מהם אינו נחשב בעל סיכויים לסכן את הבחירה בביידן.
מי ינצח בקרב בין ביידן לטראמפ?
אם הפריימריז אכן יניבו קרב חוזר בין הנשיא המכהן לזה שקדם לו, הסקרים מנבאים שחורות לדמוקרטים. 11 חודשים לבחירות ביידן הוא נשיא לא פופולרי, שרק כ-40% מהאמריקנים, ולפי חלק מהסקרים אף פחות מכך, מרוצים מתפקודו, ואילו 56% מצהירים כי הם אינם שבעי רצון ממנו.
סקרים שפורסמו בחודשיים האחרונים, בין השאר בצל המלחמה בעזה ותמיכתו הנחרצת של ביידן בישראל, מלמדים כי בקרב ישיר ביניהם טראמפ מוביל עליו ברוב מדינות המפתח שיכריעו את הבחירות, בהן ג'ורג'יה, מישיגן, פנסילבניה, אריזונה ונבאדה. בלי ניצחון לפחות ברוב המדינות הללו אין לביידן סיכוי לנצח את טראמפ.
גם בקנה מידה ארצי מוביל טראמפ על ביידן, עם כ-46% לעומת כ-45%. לפי הערכות, בתרגום לשיטת האלקטורים שבה מוכרעות הבחירות בארה"ב, כדי לנצח את טראמפ זקוק ביידן ליתרון של 5-4% לפחות במדד הארצי. לפי הסקרים הארציים, בקרב ישיר על הנשיאות מול ניקי היילי הפיגור של ביידן גדול עוד יותר, 3.3%. מול דסנטיס זוכה ביידן ליתרון זעום של 0.3%.
מה פשר האזהרות שטראמפ יחריב את הדמוקרטיה?
במחנה הליברלי ניכרת בשבועות האחרונים דאגה הולכת וגוברת מהתרחיש האפשרי של ניצחון טראמפ בבחירות, על רקע הרטוריקה הלוחמנית באופן בלתי-רגיל שהוא נוקט. טראמפ הצהיר לאחרונה בין השאר כי אם ייבחר ייצא למסע נקמה נגד מי שהוא תופס כאויביו הפוליטיים, ובין השאר הכריז שכשינצח בבחירות הוא לא יהיה דיקטטור – "חוץ מיום אחד". הדמוקרטים מאשימים אותו גם בשימוש במונחים מבית מדרשו של אדולף היטלר, בין השאר כשהביע את התנגדותו למהגרים המסתננים לארה"ב באמירה שהם "מרעילים את הדם של ארצנו".
ברשת החברתית שלו מרבה טראמפ לפרסם פוסטים שבהם חוזרות מילים כמו "נקמה", "כוח" ו"דיקטטורה", ועל אלה נוספים הכינויים המבזים שהוא מדביק כתמיד ליריביו, בהם "ג'ו ביידן הנוכל". הדמוקרטים מדגישים לכן את הצורך הבהול להתגייס למען ניצחון ביידן, ומזהירים שאם טראמפ ישוב לבית הלבן, הוא יתנהל הפעם ללא שום עכבות וירמוס את כל הנורמות של הדמוקרטיה האמריקנית.
איך ישפיעו הצרות המשפטיות של טראמפ?
שנת הבחירות תתנהל במקביל לארבעה משפטים פליליים שאיתם מתמודד טראמפ – בגין תשלום דמי השתיקה לכוכבת הפורנו סטורמי דניאלס, החזקה לא חוקית במסמכים מסווגים שלקח מהבית הלבן לאחוזתו בפלורידה, ניסיון להפוך בדרכי מרמה את תוצאות הבחירות שבהן הפסיד ב-2020 והניסיון הספציפי שלו לבטל את הפסדו לביידן באותן בחירות במדינת ג'ורג'יה. נוסף על כך מתנהלות נגדו לפחות שלוש תביעות אזרחיות, בין השאר בגין ניפוח ערכי נכסיו בניו יורק לשם קבלת הטבות, והוצאת דיבה נגד אי ג'ין קרול, שתבעה את טראמפ על תקיפה מינית וגם ניצחה.
טראמפ מציג את המשפטים נגדו כציד מכשפות שנועד לחסל אותו פוליטית, ומנסה לנצל אותם כדי ליצור לעצמו תדמית של מנהיג נרדף וכך לגייס עוד תומכים מהמחנה הרפובליקני. רבים מהדיונים במשפטיו יתנהלו בסמוך למועדים קריטיים בבחירות, והוא צפוי להשתמש בהם כדי לשלהב את הבוחרים. מהסקרים עולה כי המשפטים הפליליים אכן אינם פוגעים בו אלקטורלית, לפחות בקרב חוג נאמניו המיידי, שהוא חוג רחב למדי.
מאבק משפטי אחר שמנהל טראמפ הוא נגד החלטתן של מדינות קולורדו ומיין לאסור עליו להתמודד בבחירות בשטחן, תוך שהן מנצלות סעיף בחוקה המונע ממי שביצע מעשה "המרדה" להתמודד על תפקיד ציבורי. טראמפ הואשם בסעיף זה במשפט שנערך לו בסנאט בשנת 2021 בעקבות חלקו בהסתערות של תומכיו על בניין הקונגרס ב-6 בינואר של אותה השנה. בית המשפט העליון צפוי לפסוק בקרוב בשאלה אם מדינות יכולות לאסור עליו להתמודד, ולפסיקה יהיו השלכות על יוזמות דומות במדינות אחרות, שיכולות לחסום את דרכו לבית הלבן.
ואם טראמפ יישלח לכלא?
לפי שעה לא נראה שהמשפטים הפליליים של טראמפ יסתיימו לפני השבעת הנשיא ב-20 בינואר 2025, אבל אם אחד מהם כן יסתיים עד אז בעונש מאסר, אין עקרונית דבר שימנע מטראמפ להתמודד על הנשיאות או להיות מושבע לנשיא בעודו אסיר: כל שהחוקה האמריקנית דורשת ממועמדים לנשיאות הוא שיהיו ילידי ארה"ב, בני 35 לפחות ותושבי ארה"ב במשך 14 שנה לפחות. למעשה, לתרחיש שבו אסיר רץ לנשיאות ארה"ב יש תקדים מ-1920, אז יוג'ין דייוויס התמודד על התפקיד מהכלא כנציג המפלגה הסוציאליסטית, וקיבל 3%. כך או כך, במקרה שיתממש התרחיש הקיצוני שבו טראמפ רץ לבית הלבן כאסיר, הסוגיה צפויה להתגלגל לבתי המשפט, ושופטים פדרליים יצטרכו לפרש את החוק כדי לקבוע אם אפשר למנוע את המינוי.
תרחיש מעניין אחר הוא זה שבו טראמפ מגיע לבית הלבן כשהוא טרם הורשע באחת הפרשות המתנהלות נגדו בבתי משפט פדרליים. במקרה כזה, סביר להניח שהתביעה בפרשות תזנח את ההליכים נגד טראמפ, משום שהוא יורה לה לעשות כן: משרד המשפטים האמריקני נתון לשליטת הנשיא, והתובעים הפדרליים נוטים באופן כללי לפעול כרצונו של הנשיא המכהן. שאלה אחרת שעולה במקרה של הרשעה היא האם כנשיא מורשע יוכל טראמפ להעניק לעצמו חנינה, וכך לפטור עצמו מעונש מאסר. משפטנים חלוקים בשאלה הזו.
מה עוד יכול לטלטל את הבחירות?
סוגיה מרכזית במרוץ תהיה כמובן גילם של ביידן בן ה-81 ושל טראמפ, שביוני יחגוג 78. אף שככל הידוע איש מהם אינו סובל מבעיה בריאותית קשה, שניהם מהנשיאים המבוגרים ביותר שהיו לארה"ב, ונפילתו למשכב של מי מהם במהלך שנת הבחירות יכולה לטרוף את הקלפים. בעיקר אמורים הדברים בנוגע לביידן, הנתפס על-ידי רבים מהאמריקנים כמבוגר מדי ונראה לעתים מבולבל ולא יציב פיזית.
גורם אחר שעשוי להכריע אם הבית הלבן ייפול לידי הדמוקרטים או הרפובליקנים הוא מועמדים עצמאים שמתכוונים לרוץ נגד השניים ויגזלו מביידן או מטראמפ קולות יקרים. כך היה למשל ב-1992, כשהמיליארדר הטקסני רוס פרו גזל קולות יקרים מהנשיא הרפובליקני ג'ורג' בוש האב, וכך סלל את הדרך לניצחונו של ביל קלינטון הדמוקרטי.
מועמד עצמאי אחד שיתמודד השנה הוא רוברט פ' קנדי ג'וניור בן ה-69, בנו של הסנאטור רוברט פ' קנדי שנרצח ב-1968 על-ידי מתנקש פלסטיני בזמן שהתמודד על הנשיאות. קנדי ג'וניור נודע כפעיל נגד חיסונים ונחסם בעבר על-ידי אינסטגרם משום שפרסם מידע כוזב על מגפת הקורונה. אשתקד הואשם באנטישמיות אחרי שטען כי "ביהודים הקורונה פגעה פחות". סקרים מלמדים שאם ירוץ בבחירות כעצמאי, הוא ימשוך אליו יותר מצביעי ביידן מאשר מצביעי טראמפ.
מועמד עצמאי אחר הוא הפעיל הפוליטי והפילוסוף קורנל ווסט בן ה-70, שביוני הודיע כי ירוץ לנשיאות, וסביר שימשוך בוחרים פרוגרסיביים מהמחנה הדמוקרטי. מועמדת שלישית היא ג'יל סטיין, פיזיקאית שמאשימה את הדמוקרטים בכך שבגדו בהבטחות שנתנו בענייני תעסוקה, צעירים ואקלים – ואת הרפובליקנים בכך ש"אפילו לא טרחו לתת הבטחות כאלה".
בהכנת הכתבה נעשה שימוש גם בתכנים מסוכנויות הידיעות AP ורויטרס