במחאה על חלוקת הכספים הקואליציוניים המרובים ועל התחזית האחרונה של משרד האוצר, שבישרה על צמיחה נמוכה יותר ואינפלציה גבוהה יותר מהמצופה בשנתיים הקרובות, ארגוני מחאה נגד המהפכה המשפטית יקיימו מחר (רביעי) בערב צעדת מחאה מקניוון איילון ברמת גן לבני ברק.
לדברי מארגני הצעדה, שצפויה מחר בשעה 21:00, שותפים לה "קבוצות וארגונים רבים הלוקחים חלק במאבק נגד ההפיכה המשטרית, שלפי דבריהם של בכירי הקואליציה תקודם בשיטת הסלמי מיד לאחר שוד התקציב". עוד נמסר כי "נגיע מחר לבני ברק כדי להבהיר לממשלת חורבן הבית, ובפרט להנהגה החרדית שביד ימין משתפת פעולה עם הדיקטטורה וביד שמאל בוזזת את הקופה, שלחמורים נמאס.
"החמורים שנושאים בנטל השירות והכלכלה סיימו להיות הפראיירים שממלאים את הקופה הציבורית, שהפכה לקופת שוחד פוליטי לחברים של גפני וסמוטריץ'. זה הזמן להתייצב ולומר די לעושק, לשחיתות ולריסוק ישראל! אנחנו לא נגד הציבור החרדי אבל קוראים למנהיגים שלהם להתעשת ולעצור את החרבת ישראל".
במשטרה ציינו כי כרגע אין רישיון לקיום ההפגנה והם אף לא מודעים לתכנון לקיים צעדה שכזו. לדבריהם, "במידה שתהיה צעדה, אנחנו ניערך כמובן". ארגוני המחאה אמרו בתגובה כי ההחלטה על קיום ההפגנה התקבלה לא ממזמן, והבטיחו: "נדאג להכול".
גם בשיא ההפגנות נגד המהפכה המשפטית, התקיימו כמה צעדות מחאה והפגנות בבני ברק. בהפגנה מול ביתו של יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני (יהדות התורה) שהתקיימה לפני כחודשיים בעיר, התפתחו עימותים בין שוטרים לבין מפגינים חרדים שהגיעו לשבש את ההפגנה, כשירו זיקוקים והשליכו ביצים לעבר המפגינים.
מול ביתו של ח"כ גפני, התייצבו כמה מאות מפגינים שקראו "ישראל היא לא דיקטטורה". מולם הפגינו כנגד מפגינים מהימין, שקראו ונשאו שלט "שמאלנים בוגדים". גם מפגינים חרדים תושבי בני ברק התקבצו במקום, וצעקו "העם דורש צדק בחזרה". כשבוע לאחר מכן, התקיימה הפגנה נוספת בבני ברק, שעברה דווקא בשקט יחסי. רוב התושבים קיבלו את המפגינים עם אוכל, שתייה, פרחים וממתקים. עם זאת, חמישה נעצרו שם בגין תקיפת מפגינים והשלכת חפצים לעברם.
לצד המהפכה המשפטית, הדיונים בכנסת סביב העברת התקציב ל-2024-2023 עוררו מחאה רבה - ובמרכזן המאבק של מרכז השלטון המקומי נגד קרן הארנונה. ההצעה להקמת הקרן כבר אושרה אמש בוועדת הכספים כחלק מחוק ההסדרים, אבל מרכז השלטון המקומי פתח בשביתה של הרשויות המקומיות החל מאתמול - בניסיון למנוע את אישורה בקריאה שנייה ושלישית. לצד השביתה, ביום ראשון בערב אלפים השתתפו בהפגנות מול בנייני עיריות ברחבי הארץ.
נושא תקציבי נוסף שעורר סערה הוא כאמור היקף הכספים הקואליציוניים, שעומד על כ-13 מיליארד וחצי שקלים. בנספח הנוגע לתקציבים הנובעים מהסכמים קואליציוניים הרוב הגדול של הסעיפים נוגע לתקציבים להתנחלויות ולמוסדות דתיים. בין היתר מדובר בתקציבים השייכים למשרד ההתיישבות, משרד ירושלים ומסורת ישראל, משרד מורשת, המנהל לחינוך התיישבותי, מינהל החינוך הדתי, מוסדות תורניים ותמיכה בשירותי דת.
התחזית שהתפרסמה היום לקראת אישור התקציב, הכלכלנית הראשית במשרד האוצר, שירה גרינברג צפתה כי הצמיחה בישראל תגיע השנה ל-2.7% בלבד, ירידה של 0.3% ביחס לתחזית הקודמת, וב-2024 ל-3.1%. גרינברג גם עדכנה לרעה את תחזית האינפלציה ל-3.2% ב-2023.
הכלכלנית ציינה גורמים שיכולים להשפיע על התחזיות כלפי מטה, אחד מהם הוא הגדלת התמריצים השליליים להשתתפות בשוק העבודה, כלומר החלטות הממשלה במסגרת ההסכמים הקואליציוניים אודות הגדלת קצבאות האברך והפעלת תכנית הסיוע במזון ללא מבחני מיצוי כושר השתכרות של משק הבית. מעבר לכך הכלכלנית צייינה כי הגדלת תקציב החינוך שאינו רשמי, כפי שמוצע במסגרת ההסכמים הקואליציוניים הנוכחיים, צפויה להוביל להסטת תלמידים למוסדות שמלמדים לימודי ליבה בהיקפים נמוכים יותר, או שאינם מלמדים ליבה כלל, לאורך כל שלבי הלימוד, ובכך צפויה להמשיך ולהעמיק את הירידה ברמות ההשכלה הרלוונטית לשוק העבודה של התלמידים החרדים מה שצפוי להשפיע באופן שלילי על השתתפותם של גברים חרדים בשוק העבודה ועל פוטנציאל ההשתכרות שלהם והצמיחה ארוכת הטווח.