השבועות האחרונים סיפקו שטף של ידיעות על אודות המפעל החקיקתי של הקואליציה החדשה. המפעל הזה עתיד לספק פס ייצור של חוקים ותקנות מפלים, המבקשים לשנות את אופי המשטר ולהסב פגיעה אנושה בזכויות הפרט. הידיעות הללו, על הפגיעה הצפויה בבית המשפט העליון, לרבות היוזמה לעיגון הזכות להיות גזען בחוק ומתן האפשרות לגזענים להיבחר לכנסת, התקבלו בפיהוק ציבורי ברחוב הערבי. טורי דעה זועמים לא מילאו את עמודי העיתונים, ופוסטים כועסים לא שטפו את הרשת. במקומם קיבלנו עוד ידיעות על עוד מקרי רצח ביישובים הערביים.
יש בציבור הערבי כאלה שאומרים שזה לא הזמן להתערב במלחמות היהודים. צריך לשמור על שתיקה ובהצלחה לשני הצדדים. אחרים גורסים כי ממילא הישועה אף פעם לא באה מבית המשפט העליון, אשר תמיד ידע להיות יהודי מול תביעותיהם הדמוקרטיות של האזרחים הערבים. כך או אחרת, אי אפשר להכחיש שמחנה "המרכז-שמאל", שמתריע מפני קריסת הדמוקרטיה, מעולם לא קרא לציבור הערבי להצטרף אליו.
המחנה הזה מתעלם מהאפליה מתמשכת של האזרחים הערבים-פלסטינים בישראל, ומהכיבוש ארוך השנים שהפך לאפרטהייד. ההתעלמות הזאת הופכת את המאבק נגד החקיקה של הקואליציה החדשה לא למלחמה על הדמוקרטיה, אלא להגנה על השלטון האתני ההיררכי שהקימה "הדמוקרטיה היהודית". לא פלא שמחנה המרכז-שמאל כמעט ולא נראה ברחובות לצד הציבור הערבי במחאתו למען הזכות הבסיסית לביטחון אישי, ולא במחאה נגד הצעדים המעשיים של ממשלת בנט-לפיד להעמקת הכיבוש ודריסת ארגוני זכויות האדם הפלסטיניים.
המחנה הליברלי-כביכול, הנזעק כעת מול גל החקיקה החדש, לא דורש לבטל את חוק הלאום ולחוקק את חוק יסוד השוויון. מול הניסיון לעצב מחדש את דמותו של בית המשפט העליון לא עומדת הדרישה להסרת השליטה הצבאית מעל מיליוני פלסטינים. ומול הניסיון לפגוע בקהילת הלהט"ב ובזכותה להקים משפחה לא עומדת הדרישה להגנה על הזכות לאיחוד משפחות פלסטיניות.
עו"ד אמל עוראביאותו מחנה ליברלי עדיין נרתע מקרבה לציבור הערבי מחשש לנזק אלקטורלי, ובכך הוא משחק לידיו של הימין. יחדיו - האחד באלימות שלו והשני במתק שפתיים של הגנה על הדמוקרטיה - הם דוחקים את הציבור הערבי מחוץ למגרש הפוליטי ומחוץ לזירת המאבק על אופייה של המדינה.
מול הניסיון הנחוש של הממשלה החדשה לצמצם את המרחב האזרחי ולפגוע בזכויות הפרט, באמתלה של ריבונות, משילות וחיזוק הזהות היהודית, חייבת לעמוד חלופה אזרחית רחבה החותרת לפירוק מנגנוני האפליה הממסדית ולביסוס שוויון לכל האזרחים. השבוע האחרון הוכיח מעל לכל ספק סביר כי בגבולות הקו הירוק יש מקום למדינה אחת: או מדינה יהודית-דתית-גזענית, או מדינה דמוקרטית-אזרחית-שוויונית.
- עו"ד אמל עוראבי הוא פעיל פוליטי ורכז תקשורת ערבית בקרן החדשה לישראל
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
