מאות קני נשק מכוונים ללוחמים, וארבעה מטעני חבלה שהתפוצצו במרחק של מטרים ספורים מהכוח: 24 שעות אחרי המבצע המורכב בג'נין שבסופו חוסלו שני מבוקשים, בהם אחיו של המחבל מדיזנגוף, שחזר מפקד יחידת המסתערבים של מג"ב ביהודה ושומרון את השתלשלות האירועים - שבשיאם נעמדו המבוקשים אל מול הלוחמים ונורו למוות מטווח של 5-4 מטרים.
כבר שנתיים שסנ"צ ד' (48) עומד בראש היחידה שמשתתפת במאות פעילויות מבצעיות בעומק השטח הפלסטיני. אחרי שחזר מהמבצע שקיבל את השם "בין כסה לעשור" עם כל לוחמיו בריאים ושלמים, סיפר ד' שאמר את ברכת הגומל - וסיפר ל-ynet על התופת שנמשכה כשלוש שעות תחת ירי כבד. "מאות קני נשק כוונו אל עשרות הלוחמים, המטירו עלינו עשרות אלפי קליעים ובפעם הראשונה גם הפעילו עלינו מטען צד", נזכר סנ"צ ד'.
הכוח המסוערב הגיע לבית שבו הסתתרו המבוקשים, שהוגדרו כ"פצצות מתקתקות", סמוך לשעה 08:50. "הכינו לנו מלכודת מוות. מלכדו את הכניסה לבית וברגע שזיהו אותנו פורקים הפעילו ארבעה מטענים של עשרות ק"ג בזה אחר זה, זו הייתה עוצמה שאני לא זוכר כמוה", אמר ד'. "היה גל הדף ענק, האדמה ממש רעדה לנו מתחת לרגליים. אפילו לא הספקנו להתמקם ולכרוז למבוקשים לצאת, והם כבר הפעילו את המטענים. פטריית העשן נראתה למרחוק והמפקדים שראו אותה ממבט אווירי חששו מ'אסון השייטת 2', וחששו שהמחבלים הרגו את כל הכוח הפושט".
"מעולם לא חוויתי דבר כזה. אני 30 שנה באיו"ש. הייתי בימ"מ, בדובדבן, ביחידת המסתערבים של ירושלים ועכשיו בימ"ס איו"ש, ומעולם לא היה מצב שבו הגעתי עם לוחמים לזירת מטענים כזאת, ושמפעילים עליי ארבעה ברצף. הספקתי להגיד בקשר 'להתבצר במבנים'. חששתי שיש לי פצועים וחיכיתי לשמוע דיווחים. כששמעתי ירי, הייתי בטוח שזה ירי של המחבלים. תוך שניות בודדות קיבלתי דיווח שכולם בסדר ושהכוח השני חיסל את המחבלים".
המבצע לחיסול המבוקשים ארך עשר דקות - והתארך בשל האש הכבדה שנפתחה לעבר הלוחמים. מפקד היחידה אמר כי כבר בהכנות למבצע היו הערכות שיופעלו מטענים - אך לא חשבו שיהיו גדולים כל כך. "פיצוץ המטען דמה לרעידת אדמה של ממש", אמר ד'. "הרסיסים וההדף שלו הגיעו עד ללוחמים במעגל השני, שהוצבו במרחק של 40-30 מטר מהמבנה. חששתי שזה ייגמר בהרוגים ובפצועים. הבית עלה באש, העשן היתמר, ואני עברתי לוחם-לוחם בקשר כדי לוודא שהם בסדר. אלה היו רגעים קשים, פחדתי שאחד הלוחמים נפגע".
שני מבוקשים חוסלו על-ידי הלוחם נ' שנתקל בהם ממרחק של מטרים ספורים. "הוא זיהה את שני המבוקשים נמלטים מהחלק האחורי של המבנה, שם התמקמנו בזכות המודיעין הוקדם, בחסות הפיצוץ האדיר - ובשבריר שנייה הם כבר לא היו בחיים", אמר ד'.
מפקד היחידה סיפר בהתפעלות על אומץ ליבו של רס"ר נ' (22) שמשרת ביחידה כבר שלוש שנים. "שניות ספורות מהפיצוץ שמעתי ירי - וקיבלתי דיווח בקשר שהלוחם שעמד בראש הטור חיסל שני מבוקשים מרחק של 5-4 מטרים. נ' והלוחמים שהיו איתו פעלו בגבורה, בכל שנותיי כלוחם האינסטינקט הראשוני כשמתרחש פיצוץ הוא לשכב על הארץ ולתפוס מחסה. ואילו נ' עמד מול גל ההדף, לא הפקיר את המשימה או המתין שהמבוקשים יברחו - ואכן תוך כמה שניות נעמד מולו מחבל חמוש - ומאחורי עוד אחד", סיפר. "אם נ' היה נשכב, כמו כל בן אנוש, הוא פשוט היה מפספס אותם, ומתרומם רק כשהם כבר הרחק מהבית".
נ' עצמו הצטנע ואמר כי "בסך הכול עשיתי את העבודה שלי. תפקידי היה להוביל את הכוח ולעמוד בראשו. סגרתי את הפאה האחורית של המבנה, שלפי המודיעין הייתה אמורה להיות על נתיב המילוט של המבוקשים, ותוך שניות מהפיצוץ נעמד מולי אחד המבוקשים", סיפר. "ראיתי אותו נחוש להילחם, ובשבריר שנייה יריתי צרור, נטרלתי אותו - והבחנתי במבוקש השני עומד מופתע מאחוריו. באותו רגע הבנתי שעצרתי כמה פיגועים שתכננו לעשות".
סנ"צ ד' הוסיף כי אחרי השלב הראשון של המבצע, הכוח נערך להמשיך בנוהל "סיר לחץ" על המבנה והתכונן לשעות של התבצרות עד ששאר המבוקשים ייכנעו. "התוכנית הייתה לצאת באופן רגלי אל כלי הרכב הממוגנים שהמתינו לנו מחוץ למחנה הפליטים, שמורכב מסמטאות צרות שלא ניתן לעבור בהן עם רכב. אבל לג'נין תמיד יודעים איך להיכנס - אבל אף פעם לא יודעים איך לצאת. פטריית העשן והדי הפיצוצים הפכו את עשרות הלוחמים למטרה ממוקדת - ובשניות מאות קנים הופנו לעברנו והמטירו עלינו אש של אלפי כדורים".
"החוליות תפסו מחסה בבתי התושבים, בזמן שדאגנו לשחרר משם נשים וילדים כדי שלא ייפגעו", אמר מפקד היחידה. "באחד המקומות מצאנו את אחיו של אחד המבוקשים שחוסל קודם לכן - ועצרנו אותו. החלטתי לוותר על היציאה הרגלית ויצאנו בכמה נגלות עם ג'יפים ממוגנים שנכנסו תחת אש כדי לאסוף אותנו. הלוחמים זחלו כמו בטירונות כדי לתפוס מחסה, ואחרי שלוש שעות יצאנו אל חוף מבטחים".
הוא הוסיף כי "הרגשנו פשוט בסכנת חיים, אבל הייתי בטוח שנצא מפה כי זאת העבודה שלנו, לפעול תחת ירי והשלכת מטענים. סמכתי על החברים שלנו ועל כל כוחות הגיבוי שיוציאו אותנו בשלום הביתה". בשפתו הציורית, השווה ד' את אירועי ג'נין לסרט מלחמה הוליוודי. "זה היה גרוע יותר מ'בלאק הוק דאון', שהוא ידידותי לעומת מה שעברנו בג'נין".