בעקבות חשיפת הישיבה הקשה שהתקיימה אתמול (ראשון) בין מנהלי בתי החולים לבכירי משרד הבריאות, ובהם מנכ"ל המשרד פרופ' נחמן אש, בבתי החולים מספרים על מציאות קשה ומחסור מסתמן לא רק במכשירי אקמו – אלא גם בכוח אדם מותאם. מכשיר הלב ריאה מיועד לחולים הקשים ביותר, כשהמכונה למעשה מחליפה את פעולת הריאות ולעיתים הלב מפאת פגיעה קשה של הקורונה בשני האיברים הללו.
"אני מחבר אנשים לאקמו וזה באמת לוקח הרבה מאוד תשומת לב והתעסקות", סיפר אמש רופא טיפול נמרץ באחד מבתי החולים במרכז הארץ, וחשף עד כמה קרים השיקולים באשר למי יקבל אקמו ומי לא. "אם בטיפול נמרץ בישראל בדרך כלל אח או אחות אחראיים על שני מטופלים, כשמדובר על מטופל עם אקמו אז מדובר על אח או אחות אחת על מטופל".
"אקמו מצריך עבודה משמעותית. למשל, במהלך משמרת בת שמונה שעות של אחים ואחיות, הם אמורים לעשות פעמיים שינוי תנוחה למטופל. כשעושים את זה למאושפז בטיפול נמרץ רגיל אז מדובר בשני אנשים, וכשזה מטופל על אקמו מדובר על מינימום שלושה. זה אומר שכמעט צוות שלם מתעסק במשך דקות ארוכות עם מטופל אחד בלבד. זו המשמעות של מטופל על אקמו".
הרופא הוסיף כי הגיל הוא פקטור מכריע בהחלטה אם לחבר מטופל באקמו. "מבחינת הגיל, 65 זה מספר קשיח כשבוחנים אם לחבר לאקמו או לא. לפני כמה שבועות מטופל בן 66 במחלקה פנימית שלא היה מאוד חולה הונשם, ואני ידעתי שהוא לא יקבל אקמו כי הוא כבר חצה את הגיל. ידענו שלא משנה מה, זה לא יאושר".
"הבעיה היא לא המכשירים, אלא הצוות שמיועד לטיפול במכשירי האקמו. בבית החולים אנחנו יודעים שמי שמעל גיל 65 – לא יקבל אקמו גם אם הוא צריך. הרבה פעמים הם לא שורדים גם אם מחברים אותם לאקמו, וזה השיקול הרפואי. אין באמת הרבה סיכוי מעל גיל 65, אבל בוודאי שאם היו לנו יותר מכשירים ואנשי צוות אז אולי היינו מחברים יותר אנשים וחושבים לחבר אנשים נוספים".
הרופא ציין כי יש מכשיר נוסף שהרבה מונשמים לא מקבלים אותו - משקפי חמצן בשטף גבוה עם אדים. "יש המון משקפי חמצן, אבל רק אחד שהוא נייד", סיפר. "היה מקרה שרצינו להעביר מטופל ממחלקה פנימית לטיפול אבל המכשיר הנייד לא היה פנוי. חיכינו, אבל זאת לא הייתה החלטה רפואית - אלא מנהלית".
על פי נתוני משרד הבריאות, 87% מהחולים המחוברים כעת לאקמו אינם מחוסנים כלל, 5% בתהליכי חיסון ומתוך 38 חולים רק שלושה מחוסנים. בתי החולים שמתמודדים עם העומס הקשה ביותר של חולי אקמו הם וולפסון וסורוקה, שבהם מחוברים חמישה חולים, ושיבא, איכילוב ורמב"ם, שם מחוברים ארבעה חולים לאקמו. בישיבה בצהריים טען מנהל בית החולים רמב"ם, ד"ר מיקי הלברטל, כי בבתי החולים לעיתים אין מכשיר גיבוי, כפי שאמור להיות לצורך חיבור מיידי במידה ונרשמת תקלה באחד המכשירים הפועלים.
ד"ר אורי גלנטה, מנהל שירות האקמו לכשל נשימתי בסורוקה ורופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ קורונה, אמר: "יש לנו בסך הכל תשעה מכשירים. השיא שהגענו אליו בגל השלישי היה שבעה ואנחנו קרובים לשיא הזה עכשיו. עם זאת, המכשירים הם פחות המגבלה. השאלנו מכשירים לבתי חולים אחרים שהגיעו לקצה ואנחנו מניידים מכשירים לכאלו שצריכים. הבעיה היא תמיד כוח אדם, ובעיקר כוח אדם סיעודי".
לדבריו, "חולי אקמו הם חולים מורכבים, ובשל מצוקת כוח האדם אחות מטפלת ביותר מחולה אחד. המחסור בכוח אדם היה מאז ומתמיד, לא כוח אדם שאתה מכשיר אותו בן רגע. אחות טיפול נמרץ זה מצרך נדיר ולא מקצוע מאוד מבוקש. גם כשעכשיו הופנו תקנים לקורונה, הם לא יכולים לאייש את הטיפול הנמרץ. אחיות פורשות והן לא מסוגלות יותר. עכשיו זה מצב קיצוני שאתה מפנה את הכוחות לחולי טיפול נמרץ קורונה וזה בא על חשבון טיפול נמרץ שהוא לא קורונה".
"אנחנו קרובים לקצה גבול היכולת", אמר ד"ר יגאל כסיף, יו"ר החברה הישראלית לאקמו. "להגיד שלחולה הבא לא יהיה מקום? זה לא נכון. האם לשלושת החולים הבאים יהיה מקום אם זה יקרה הלילה? אני בספק. בגל הקודם ראינו רק חולי קורונה וכעת אנחנו מטפלים גם בחולים שאינם בקורונה. כרגע, בסך הכל מחוברים 38 חולי קורונה ועוד 13 שאינם חולי קורונה. עברנו את 50 מכשירי האקמו המחוברים הפעילים כעת והעומס לא מתחלק שווה בשווה בין בתי החולים".
כסיף ציין כי בעשרת הימים האחרונים הועברו מכשירי אקמו בין בתי החולים, כך שחלקם נותרו ללא מכשירי גיבוי. "אנחנו מאוד קרובים לקצה גבול היכולת של המדינה. אם עכשיו בשיבא מישהו יצטרך מכשיר הוא יקבל את המכשיר הלפני האחרון", אמר. "בגל הקודם חוברו בסך הכל 51 חולי קורונה למכשירי אקמו, אבל הבעיה היא לא בהכרח מכשירים אלא גם צוותים, מקומות והקצאת תקנים. בכל המקומות מביאים רופאים מהבית בהתנדבות כדי להעביר חולים בין בתי החולים כי אין לנו רופאים עודפים. אם אני צריך להעביר חולה אקמו בין בתי החולים אני מבקש מהרופאים שיתנדבו לעשות זאת. רופא צריך לעזוב את המשפחה בערב יום כיפור כדי להעביר חולה שזקוק לאקמו לבית חולים אחר. המערכת לא ערוכה ומתוכננת לטווח הארוך ולא מתוקצבת בטווח המיידי".
פורסם לראשונה: 22:04, 19.09.21