בית משפט בגרמניה הרשיע היום (ד') אזרח רוסי בהתנקשות דרמטית לפני כשנתיים בפארק בברלין – רצח שלפי פסק הדין משטרו של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין היה זה שהזמין אותו. הפרשה עוררה בזמנו משבר דיפלוטי חריף בין מוסקבה לברלין, וההרשעה כעת מאיימת לחדשו – כשברקע מתיחות עמוקה ממילא בין רוסיה למערב סביב שורה ארוכה של נושאים.
בהחלטתו הבוקר קבע בית המשפט המחוזי בברלין כי ואדים קרסיקוב בן ה-56 הוא שרצח באוגוסט 2019 את זלימחאן חנגושבילי, אזרח גאורגי ממוצא צ'צ'ני-מוסלמי שהיה בן 40 במותו. בעבר לחם חנגושבילי נגד הכוחות הרוסיים במלחמת צ'צ'ניה השנייה, ושלוש שנים לפני שנרצח הגיע לגרמניה וביקש בה מקלט מדיני. בית המשפט שלח את קרסיקוב למאסר עולם, וכיוון שהרשיע אותו ברצח בנסיבות מחמירות הוא לא יהיה רשאי לבקש באופן אוטומטי שחרור מוקדם אחרי 15 שנים בכלא.
בפסק הדין היום ציין בית המשפט כי השלטונות הרוסיים הם אלו שהזמינו את חיסולו של חנגושבילי. "כמה כלי תקשורת רמזו שרוסיה ואפילו ולדימיר פוטין עמדו פה למשפט", נכתב בפסק הדין. "זה מטעה: רק המורשע יושב על ספסל הנאשמים. אבל המשימה שלנו עסקה בבחינת הנסיבות שמסביב לפשע".
6 צפייה בגלריה
זירת ההתנקשות בברלין, ב-2019. השוטרים תפסו את הרוצח לפני שברח עם קורקינט חשמלי
(צילום: AFP)
חנגושבילי, נזכיר, נרצח לאור יום ב-23 באוגוסט 2019, בפארק קליינר טירגרטן, כשעשה את דרכו למסגד. לפי התביעה הגרמנית, קרסיקוב ירה בו מאחור באמצעות אקדח עם משתיק קול. חנגושבילי נפל על הקרקע, וקרסיקוב ירה בו עוד שתי יריות בראשו, ובכך וידא את חיסולו. לפי התביעה הוא ברח מהזירה באופניים, ועדי ראייה סיפרו כי ראו אותו משליך אותם בהמשך לצד האקדח עם משתיק הקול ופאה לנהר השפרה. השוטרים שהוזעקו למקום עצרו אותו לפני שהצליח לברוח באמצעות קורקינט חשמלי שהמתין לו.
התביעה טענה כי קורסיקוב הגיע לברלין כדי להוציא לפועל "חוזה חיסול" בשליחות הממשלה הרוסית, תחת השם הבדוי ואדים סוקולוב. עורך דינו טען במשפט כי זהו אכן שמו האמיתי, וכי הרשויות מאשימות את האדם הלא הנכון ברצח.
לפי דיווחים שפורסמו בעבר בגרמניה ייתכן שלא רק לשירותים החשאיים של רוסיה יש קשר לרצח של חנגושבילי, אלא גם לממשלת צ'צ'ניה. בראשה עומד רמזן קדירוב, בעל בריתו של פוטין. לפי אותם דיווחים, חנגושבילי נלחם למען המורדים הצ'צ'נים במלחמת צ'צ'ניה השנייה, בין 1999 ל-2002. אחרי המלחמה הוא המשיך לתמוך במאבק הבדלנים הצ'צ'נים ממולדתו גיאורגיה. חנגושבילי "גייס וחימש" יחידת מתנדבים שנלחמה בכוחות הרוסיים בגיאורגיה ב-2008. אחרי ששרד שני ניסיונות התנקשות חי במשך כמה שנים בגרמניה והגיש בקשת מקלט.
דובר הקרמלין דמיטרי פסקוב טען בעבר כי ההאשמות בנוגע למעורבות רוסית ברצח "לחלוטין אינן מבוססות", ובשגרירות הרוסית בברלין תקפו היום את פסק הדין: "אנחנו מאמינים שפסק הדין אינו אובייקטיבי, ושזו החלטה פוליטית שפוגעת בצורה חמורה ביחסי רוסיה-גרמניה, שהם ממילא מסובכים". להכחשות הרוסיות לבטח לא עוזרים דבריו של פוטין עצמו, שקרא בעבר לחנגושבילי "פורע חוק" ו"רוצח". באחת מפגישותיו עם קנצלרית גרמניה לשעבר אנגלה מרקל, פוטין טען כי חנגושבילי היה אחראי למותם של עשרות בני אדם בסכסוך בקווקז.
במסגרת החוק הגרמני הורשו להשתתף במשפט קרובי משפחתו של חנגושבילי, שהותיר אחריו ארבעה ילדים, והם טענו בדיון שנערך בשבוע שעבר כי השלטון הרוסי ניסה באמצעות החיסול "לשלוח מסר" ליריביו הפוליטיים. הרצח עורר בזמנו השוואות להרעלה ב-2018 בבריטניה של המרגל הרוסי לשעבר סרגיי סקריפל. גם אז קבעו חוקרים ותובעים שמדובר במזימה של המודיעין הרוסי.
בעקבות החיסול ברלין סילקה משטחה שני דיפלומטים רוסים, ומוסקבה הגיבה באופן דומה. מאז היחסים בין רוסיה לגרמניה ושאר מדינות המערב רק הלכו והידרדרו: המתיחות החריפה בין היתר בשנה שעברה בעקבות ההאשמות שהקרמלין היה האחראי להרעלתו של מנהיג האופוזיציה הרוסי אלכסיי נבלני. גרמניה התערבה אז למען נבלני שאושפז תחילה בבית חולים בסיביר, והטיסה אותו לקבלת טיפול רפואי בברלין. שם עבר שיקום ממושך עד שחזר לרוסיה – ונשלח לשנתיים וחצי בכלא בשל הפרה לכאורה של תנאי שחרור ממאסר שנקבעו לו בעבר, בכך שהגיע לגרמניה כדי להשתקם מההרעלה.
6 צפייה בגלריה
קנצלר גרמניה אולף שולץ. מקווה למדיניות חדשה מול רוסיה, אבל מאיים: "תשלמי מחיר כבד את תפלשי לאוקראינה"
(צילום: רויטרס)
ההרשעה היום מאיימת כאמור לטלטל מחדש את יחסי מוסקבה וברלין. שרת החוץ בממשלתה החדשה של גרמניה, אנלינה ברבוק, קראה לנקוט בקו תקיף יותר מול רוסיה, לנוכח הכוחות הרבים שריכזה סמוך לגבול אוקראינה. אולם הקנצלר החדש אולף שולץ, איש המפלגה הסוציאל-דמוקרטית, קרא דווקא למדיניות חדשה מול רוסיה, ברוח ה"אוסטפוליטיק". זהו כינוי למדיניות שהוביל בשנות ה-70 קנצלר גרמניה המערבית ווילי בנרדט, שהיה גם הוא איש המפלגה הסוציאל דמוקרטית, ומטרתה הייתה להרגיע את המתיחות הרבה מול מדינות הגוש המזרחי. עם זאת, גם שולץ איים בנאום מדיני שנשא הבוקר כי במקרה של פלישה רוסית לאוקראינה, מוסקבה תספוג "מחיר כבד".
