מטוסי תובלה של צבא ארה"ב נוחתים בפולין
(צילום: רויטרס )
מטוסי תובלה של צבא ארצות הברית נחתו לפנות בוקר (שבת) בשדה התעופה ז'שוב-יאסיונקה שבדרום-מזרח פולין - בעקבות החלטתו של נשיא ארה"ב ג'ו ביידן לשלוח אלפי חיילים אמריקנים למזרח אירופה לנוכח המתיחות בגבול רוסיה-אוקראינה והחשש ממלחמה. מטוסי ההרקולס נשאו ציוד רב, ובכללו עשרות כלי רכב צבאיים משוריינים שישמשו את כ-1,700 החיילים שמוצבים כעת בבסיס פורט בראג בצפון קרוליינה וצפויים להגיע לפולין. מקור בצבא פולין מסר בצהריים כי בנוסף למטוסי התובלה, נחת בשדה התעופה מטוס מנהלים קטן ועליו חיילים אמריקנים ראשונים שיוצבו במדינה.
12 צפייה בגלריה
ארה"ב שולחת חיילים וציוד למזרח אירופה, רוסיה זועמת. פוטין וביידן
(צילום: רויטרס, AP, AFP PHOTO / US ARMY / Sgt. Stephen P. Perez)
12 צפייה בגלריה
עשרות כלי רכב משוריינים - שישמשו כ-1,700 חיילים אמריקנים שיוצבו בפולין
(צילום: gettyimages)
במהלך הלילה נחתו בווייסבאדן שבדרום-מערב גרמניה מאות חיילים מהקורפוס המוטס ה-18 של צבא ארה"ב - לצורך הקמת מטה בגרמניה שיתמוך בחיילים שיוצבו בפולין. בהמשך צפויים להצטרף אליהם עוד מאות חיילים אמריקנים נוספים.
ביום רביעי הודיע הפנטגון כי כ-1,000 חיילים אמריקנים שנמצאים כיום בווילזק שבגרמניה יישלחו לרומניה, ו-300 חיילים נוספים מבסיס פורט בראג יישלחו לגרמניה. בנוסף לחיילים האמריקנים שיגיעו למזרח אירופה, עוד 8,500 חיילים בארה"ב נמצאים בכוננות גבוהה, למקרה שיישלחו בהתראה קצרה לאזור.
במוסקבה זעמו על החלטתו של ביידן לשלוח אלפי חיילים אמריקנים למזרח אירופה. סגן שר החוץ הרוסי, אלכסנדר גרושקו, אמר שהמהלכים האמריקניים הם "צעדים הרסניים וחסרי שחר, שמגבירים את המתיחות הצבאית ופוגעים בסיכוי לפתרון דיפלומטי". הוא אמר שתגבור הכוחות במזרח אירופה "יצמצם את היקף ההחלטות הפוליטיות, לשמחת הרשויות בקייב".
ביידן אמר בבית הלבן שהחלטתו לשלוח חיילים למזרח אירופה עולה בקנה אחד עם הדברים שאמר לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין בשיחה על המתיחות בגבול הרוסי-אוקראיני. לדברי ביידן שליחת הכוחות "תואמת לחלוטין את מה שאמרתי לפוטין בהתחלה: כל עוד הוא מתנהל בתוקפנות אנחנו הולכים לוודא שנוכל להבטיח לבעלות הברית שלנו בנאט"ו ובמזרח אירופה שאנחנו שם, ושהסעיף החמישי (באמנת נאט"ו, שמחייב להגיב לתקיפת אחד המדינות החברות) הוא חובה קדושה".
דובר הפנטגון ג'ון קירבי אמר השבוע שארה"ב מעוניינת להעביר "מסר תקיף" לפוטין, "ולמען האמת, לעולם – שנאט"ו חשובה לארה"ב וחשובה לבעלות הברית שלנו. אנחנו יודעים שהוא גם זועם על נאט"ו, הוא לא הסתיר את זה. אנחנו מבהירים שאנחנו מוכנים להגן על בעלות הברית שלנו בנאט"ו במידת הצורך, בתקווה שלא נגיע לזה". קירבי הדגיש שתגבור הכוחות אינו "קבוע", ושמדובר בתגובה למתיחות בגבול רוסיה ואוקראינה וברצון לסייע לביטחון של חברות נאט"ו באזור.
"המצב הנוכחי דורש מאיתנו לחזק את העמידה ההרתעתית וההגנתית באגף המזרחי של נאט"ו", אמר קירבי. "הנשיא ביידן היה ברור – ארה"ב תגיב לאיום הגובר על ביטחונה ויציבותה של אירופה".
לארה"ב יש כיום בין 75,000 ל-80,000 חיילים ביבשת אירופה, אלפים מהם נמצאים בפולין. ביידן החליט לשלוח כוחות אמריקניים לרומניה ולפולין - שתיהן שכנות של אוקראינה וחברות בנאט"ו - אך לא הורה לשלוח חיילים לשלוש המדינות הבלטיות שסמוכות לאוקראינה, חברות בנאט"ו ובעבר היו חלק מברית המועצות: אסטוניה, לטביה וליטא. בוושינגטון ובנאט"ו כבר הבהירו בכמה הזדמנויות שחיילי ארה"ב והברית הצבאית לא ייכנסו לשטחה של אוקראינה - שאינה חברה בנאט"ו.
לאחרונה העבירו ארה"ב ומדינות נוספות במערב משלוחי נשק לקייב, כדי לעזור לה להיערך לפלישה רוסית. בצל החשש של מדינות האזור ממלחמה, בנאט"ו החלו בסוף דצמבר לתגבר את הכוחות במזרח אירופה: דנמרק, למשל, שלחה אוניית מלחמה ומטוסי קרב לליטא. ספרד העבירה ארבעה מטוסי קרב לבולגריה ושלוש ספינות לים השחור. הולנד מתכננת לשלוח שני מטוסי F-35 לבולגריה.
שר ההגנה של פולין, מריוש בלשצ'ק, אמר השבוע שתגבור הכוחות האמריקניים הוא עדות לסולידריות של ארה"ב. מזכ"ל נאט"ו ינס סטולטנברג בירך גם כן על החלטתו של הנשיא ביידן, ואמר שהתגובה של חברות הברית הצבאית לרוסיה היא "פרופורציונאלית". סטולטנברג הוסיף: "נאט"ו תעשה כל מה שאפשר כדי להגן על בעלות הברית שלנו ולשמור עליהן".
רוסיה רואה בנאט"ו את האיום הצבאי הגדול ביותר עליה. פוטין אמר מוקדם יותר השבוע שהמערב התעלם מהתביעות המרכזיות של רוסיה – שאותן הציגה כתנאי להפגת המתיחות. התביעות הן הפסקת ההתרחבות של כוחות נאט"ו במזרח אירופה, התחייבות לא לצרף את אוקראינה לברית הצבאית ודרישה שכוחות נאט"ו יפסיקו להציב מערכות נשק סמוך לגבול הרוסי.
בשבוע שעבר הגישו ארה"ב ונאט"ו לרוסיה את "מסמך התשובות" לדרישות הביטחוניות שלה, ולאחר מכן אמרו במוסקבה שהתביעות המרכזיות לא נענו - ושהדבר לא משאיר מקום לאופטימיות. פוטין טען שארה"ב מנסה "לגרור" את רוסיה למלחמה - כדי שתוכל להטיל עליה סנקציות. לדבריו וושינגטון משתמשת בקייב בתור אמצעי להשגת המטרה הזאת. "נראה לי שארה"ב לא מודאגת במיוחד מביטחונה של אוקראינה. המטרה המרכזית שלה היא לבלום את ההתפתחות של רוסיה, ובמובן הזה אוקראינה היא בסך הכול כלי להשגת המטרה הזאת", הוא אמר.
12 צפייה בגלריה
סכנת הפלישה של רוסיה לאוקראינה כבר לא מוגדרת "איום מיידי". דוברת הבית הלבן ג'ן סאקי
(צילום: Getty Images )
מוקדם יותר השבוע פרסם העיתון הספרדי אל-פאיס פרטים ממסמכי התשובות של ארה"ב ונאט"ו לדרישות של רוסיה - מסמכים שדובר הפנטגון אישר שהם אותנטיים. ארה"ב ציינה במסמך שהיא עשויה להסכים - בהתייעצות עם נאט"ו – לחלוק עם רוסיה מידע שיוכיח לה שאין טילי טומהוק בבסיסים של נאט"ו ברומניה ובפולין. רוסיה טוענת שבאותם בסיסים מוצבים טילים שיכולים לתקוף אותה. בנוסף מוכנות ארה"ב ונאט"ו לבסס צעדים בוני אמון מול רוסיה, שנוגעים לסידורים ביטחוניים באירופה.
דוברת הבית הלבן ג'ן סאקי אמרה השבוע שהיא כבר לא מגדירה את סכנת הפלישה של רוסיה לאוקראינה כאיום "מיידי" - מכיוון שלא ברור אם פוטין החליט מה יעשה. היא אמרה שהגדרת האיום "מיידי" מעבירה מסר שגוי לפיו "אנחנו יודעים שהנשיא פוטין קיבל החלטה" בנושא הפלישה.
סאקי אמרה שהחלטת ביידן לשלוח חיילים למזרח אירופה היתה בתום התייעצויות נרחבות עם בעלות הברית של ארה"ב – ולא נובעת מאירוע ספציפי שהיה בימים האחרונים. סאקי פקפקה בטענה הרוסית ששליחת הכוחות היא זו שתחריף את המתיחות. "מה שחשוב להיות ברור מאוד לגביו הוא שיש כאן רק מתקיפה אחת – המתקיפה הזאת היא רוסיה".
בחודשים האחרונים, על רקע דרישות רוסיה מנאט"ו, ריכזה מוסקבה כ-100 אלף חיילים ליד גבול אוקראינה: היא אמנם איימה להשתמש בהם רק אם קייב תצא למבצע נגד הבדלנים הפרו-רוסים בחבל דונבאס שבמזרח אוקראינה, אבל הממשלה האוקראינית והמערב טוענים כי בפועל מוסקבה מתכננת להשתמש בהם כדי לפלוש לאוקראינה בלי קשר לשום מבצע בחבל הבדלני. לדבריהם, הקרמלין משתמש באוקראינה כקלף מיקוח נגד המערב על מנת לאלץ את נאט"ו להיענות לדרישותיו.
בתוך כך, ביום שני פרסמה חברת הלוויינים האמריקנית Maxar תמונות חדשות, שמהן עולה כי רוסיה ממשיכה לעבות את כוחותיה בבלארוס, במערב רוסיה ובחצי האי קרים - שאותו רוסיה סיפחה מאוקראינה ב-2014. לפי החברה האמריקנית התמונות צולמו בין 19 בינואר ל-1 בפברואר.
שגרירת ארה"ב באו"ם, לינדה תומאס-גרינפלד, אמרה השבוע שרוסיה מתכננת להגדיל את מספר החיילים שלה בבלארוס - שגובלת גם היא באוקראינה - ל-30,000 עד אמצע פברואר. באירופה חוששים שהצבא הרוסי יפלוש לאוקראינה לא רק משטח רוסיה, אלא גם משטח בלארוס, שבו מוצבים כעת אלפים מחייליו, לטענת מוסקבה לרגל תרגיל משותף עם הצבא הבלארוסי.
בתחילת השבוע, במסיבת עיתונאים עם נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי, אמר ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון שרוסיה "מצמידה אקדח לראשה של אוקראינה". בקרמלין הגיבו בחריפות להתבטאות הזאת. "רוסיה והנשיא פוטין מכונים לדבר עם כולם", אמר דובר הקרמלין דמיטרי פסקוב, והתייחס לשיחה של פוטין וג'ונסון: "הוא (פוטין) מוכן לספק הסברים מקיפים לכל אחד, גם אם הוא (ג'ונסון) מבולבל לגמרי". בהמשך שוחח ג'ונסון עם פוטין, והזהיר אותו שפלישה תהיה טעות "טרגית".
משרד החוץ הרוסי לעג גם לשרת החוץ של ג'ונסון, ליז טראס, שאמרה שבריטניה תסייע ל"בעלות הברית הבלטיות שלנו ברחבי הים השחור" – שני אזורים שונים לגמרי. "גברת טראס, הידע שלך בהיסטוריה הוא כלום בהשוואה לידע שלך בגיאוגרפיה", אמרה מריה זחרובה, דוברת משרד החוץ. "אם צריך 'להציל' מישהו ממשהו זה את העולם, מהטיפשות והבורות של הפוליטיקאים הבריטים".
