מפלגת השמאל בגרינלנד חוללה מהפך באי – השייך לדנמרק אך נהנה מאוטונומיה נרחבת – וניצחה את מפלגת השלטון הסוציאל-דמוקרטית בבחירות הבזק שנערכו שם אתמול (יום ג'). הבחירות נסובו בעיקר סביב שאלת פיתוח פרויקט כרייה ענקי שבו מחצבים נדירים רבים כמו אורניום, וניצחונה של מפלגת "אינואיט אטקטיגיט" עשוי להוות לא רק מכת מוות עבור הפרויקט שבו הושקעו כבר יותר מ-100 מיליון דולר – אלא גם מסר ברור לחברות כרייה בעולם שמייחלות כבר שנים לשים את ידיהן על העושר הרב של האי, שרובו הגדול לא מנוצל.
לפי התוצאות הרשמיות שהתפרסמו במהלך הלילה האחרון, מפלגת "אינואיט אטקטיגיט" (הידועה גם בקיצור IA) קיבלה 37% מבין קולות הבוחרים באי שבו רק 56,000 תושבים, לעומת 26% שקיבלה בבחירות הקודמות. בכך תעקוף את המפלגה הסוציאל-דמוקרטית "סיומוט" שקיבלה רק 29% מהקולות והחזיקה בשלטון בפרלמנט המקומי במשך רוב השנים מאז 1979.
מפלגת השמאל מיהרה להודיע היום, שעות ספורות לאחר ההכרזה על ניצחונה, כי תפעל לשים סוף לפרויקט הכרייה הגדול בקפיינפלד, אזור עשיר במיוחד במחצבים נדירים כמו נאודימיום – שמשמש עבור פיתוח טורבינות רוח, מכוניות חשמליות ואף מטוסי קרב – אך עשיר גם באורניום. למרות ההתנגדות לפרויקט הענק הזה, ב-IA מדגישים כי הם לא מתנגדים לכרייה באופן עקרוני.
"העם אמר את דברו", אמר מנהיג המפלגה מוטה איו בן ה-34 לערוץ הטלוויזיה המקומי DR, כשנשאל על הפרויקט בקפיינפלד. "זה לא יקרה", הוסיף. מיקה מרד, פרופ' בבית הספר הגבוה ללימודי תעשייה וניהול בפריז שחוקר סוגיות הנוגעות לחוג הארקטי, אמר כי תוצאות הבחירות מהוות "ללא כל צל של ספק" מכה קשה לתוכניות לפתח את ענף הכרייה בגרינלנד.
אף שרוב תושבי האי רואים בכרייה דרך מרכזית עבור עצמאותו, פרויקט הכרייה בקפיינפלד היווה מוקד למחלוקת ארוכת שנים בקרבם, על רקע החשש מההשלכות הסביבתיות שלו. "זה לא שהגרינלנדים לא רוצים כרייה, אבל הם לא רוצים כרייה מלוכלכת", הסביר פרופ' מרד, בהתייחסות למחצבים כמו אורניום. "הגרינלנדים שולחים מסר ברור שלא שווה להקריב את הסביבה בשביל להשיג עצמאות ופיתוח כלכלי".
גרינלנד – האי שאותו נשיא ארה"ב לשעבר דונלד טראמפ הציע לקנות ב-2019 – הייתה בעבר קולוניה של דנמרק, אבל ב-1953 היא הפכה לטריטוריה רשמית של הממלכה הנורדית וקיבלה מידה רבה של אוטונומיה. לפי חוק שאישרה דנמרק לפני כעשור, ממשלת דנמרק אחראית רק לענייני החוץ והביטחון של גרינלנד.
האי עשיר במינרלים, נפט וגז טבעי, אבל תהליך ההפקה שלהם איטי, ולכן הכלכלה המקומית ממשיכה להתבסס על דיג ועל סובסידיות שנתיות מדנמרק. לאוכלוסייה הקטנה של גרינלנד חסרות תשתיות בסיסיות ביותר. אין כבישים שמחברים בין 17 העיירות הפרוסות ברחבי האי, ויש בו רק נמל תעופה בינלאומי מסחרי אחד, כך שרבים נאלצים לעשות את נסיעותיהם דרך הים.
גרינלנד תישאר "פתוחה לעסקים"?
משקיעים מהעולם מחכים כבר זה זמן רב לסימנים לכך שגרינלנד – טריטוריה שגודלה פי שלושה מטקסס – תקדם תוכנית לכריית המחצבים האדירים שחבויים בה. לעת עתה, בין השאר בגלל בירוקרטיה סבוכה, יש בה רק מכרה פעיל אחד, קטן. לפי הערכות, היקף העתודות מול חופי גרינלנד הוא של 50 מיליארד חביות נפט וגז. מדובר בכמות שאמורה להציב אותה בין עשר היצואניות הגדולות בעולם.
כעת, לאחר ניצחון מפלגתו בבחירות שם, מוטה איו יהיה הראשון שיזכה בניסיון להקים ממשלה חדשה. הוא יצטרך להרכיב קואליציה, ואפשרות אחת היא שיתוף פעולה עם מפלגת "נאלראק", שתומכת בעצמאות מדנמרק ומתנגדת גם היא לפרויקט הענק בקפיינפלד.
את הפרויקט קידמה הממשלה היוצאת בראשותו של קים קילסן ממפלגת "סיומוט", וזו סייעה לחברה Greenland Minerals לקבל אישור ראשוני עבור הכרייה באתר בשנה שעברה, מהלך שסלל את הדרך לשימוע פומבי הנדרש לפני האישור הסופי. בחברה האוסטרלית השקיעו כאמור כבר יותר מ-100 מיליון דולר בהכנת המכרה ונעזרו בשותפה סינית על מנת להכשיר ציוד לעיבוד המחצבים. שתי החברות טרם הגיבו לתוצאות הבחירות.
לקריאה נוספת: למה טראמפ רצה לקנות את גרינלנד?
"האתגר של ה-IA יהיה להסביר לעולם שגרינלנד עדיין פתוחה לעסקים ועדיין מהווה יעד כרייה אטרקטיבי", אמר דוויין מנזס, ראש מכון המחקר Polar Research and Policy Initiative שמושבו בלונדון.
