כמה ערים בצרפת הכריזו הערב (יום שני) על עוצר חלקי, מחשש לחידוש אפשרי של המהומות וההתפרעויות שאירעו בסוף השבוע, מהומות שנמשכו גם אתמול בהיקף מצומצם יותר. ההגבלות הוטלו שעות אחרי שראש הממשלה סבסטיאן לקורנו הודיע כי הורה לבחון הטלה של הגבלות "מקומיות ומוגבלות", ודחה לפי שעה את הקריאות לצעדים דרמטיים יותר כמו הכרזה על מצב חירום, שיאפשר לשלוח כוחות גדולים יותר לאכיפת הסדר ברחובות.
גלריה


אחד המתפרעים בפריז אתמול, ופסל מריאן בכיכר הרפובליקה בעיר - שעליו תלו המפגינים אפוד צהוב, סמל מחאת "האפודים הצהובים"
(צילום: REUTERS/Abdul Saboor, Carl Court/Getty Images)
"זו לא המטרה!": אישה בפריז ניסתה לחסום בוזזי מרכול, זה לא עזר
במסגרת ההגבלות יוטל עוצר מלא על תנועה של תושבים מכל הגילים בכיכר הרפובליקה בפריז – מדובר באחד מסמלי הבירה השוכן במרכזה ושהפך גם לאחד ממוקדי ההתפרעויות והביזה הקשים ביותר שם ביומיים האחרונים – וכן באזור לה האל בעיר. העוצר באזורים הללו יהיה בתוקף מהשעה 23:00 (לפי השעון המקומי) ועד 06:00 מחר. בנוסף נאסר קיום הפגנות בכמה אזורים בעיר, באיסור שהחל כבר ב-20:00 ויימשך גם הוא עד 6 בבוקר. מקביל, בכמה ערים בצפון צרפת – ליל, דואה, ואטיני ודנאן – הוטל עוצר חלקי יותר, שתקף רק לקטינים, והוא יחול בין 20:00 ל-06:00. גם העיר ניס, בדרום צרפת, על עוצר חלקי לקטינים בין 21:00 ל-06:00, ובליון הודיעו על איסור לילי על הפגנות ותהלוכות. איסור על התקהלויות והפגנות הוכרז גם במארסיי.
למרות שעד כה הערב לא דווח על אירועי ביזה או התפרעויות חדשים, המתיחות בצרפת נותרה גדולה מאוד אחרי שבלילה שעבר, בין ראשון לשבת, המשטרה בצרפת עצרה עוד כ-350 בני אדם, חלקם בגין מעשי ביזה וחלקם בגין פשעים אחרים. בכך עלה ליותר מ-2,500 מספר העצורים מאז תחילת גל המהומות הנוכחי בסוף השבוע, גל שבו גם נפצעו קרוב ל-1,000 מאנשי כוחות הביטחון, וכן מפגינים ומתפרעים רבים. מוקדם יותר כאמור כבר אותת ראש הממשלה לקורנו שיינקטו צעדי עוצר חלקיים בערים, ובשיחה עם כתבים הוא אמר שממשלתו "נחושה לחלוטין להחזרת הסדר הציבורי". הוא אמנם לא שלל הכרזה על מצב חירום – כפי שדרשו גורמים מסוימים בימין הצרפתי – אבל הוסיף שבשלב זה הוא הסבור שעוצר חלקי וממוקד הוא "הולם יותר" את המצב.
המהומות בצרפת בסוף השבוע: בניין עיריית לימוז' עולה באש וקורס
(צילום: מתוך X )
ברקע ניצב גם החשש מההשלכות של המהומות בצרפת על כלכלתה, ועל ענף התיירות שלה, אחרי שהערב הצטרפה גם סין לרשימת המדינות המזהירות את אזרחיה המתכוונים להגיע לצרפת. משרד החוץ בבייג'ינג קרא לסינים להיות ערניים לסיכונים פוטנציאליים, לנקוט צעדי זהירות כדי לשמור על ביטחונם האישי ולהימנע מהגעה לאזורים שבהם נערכות הפגנות. סין מצטרפת בכך לעוד כמה מדינות באירופה ומחוצה לה שאמנם לא קראו להימנע בפועל מנסיעה לצרפת, אך הזהירו את אזרחיהן מהגעה לאזורי ההפגנות וקראו לנקוט באמצעי זהירות. בין היתר מדובר באיטליה, שגם בה התחוללו בימים האחרונים מהומות ואירועי ביזה, גרמניה שמסרה כי ייתכנו מהומות בימים הבאים, וכן צ'כיה, פולין, הולנד, דנמרק, שבדיה, פינלנד ונורבגיה. מלזיה קראה לאזרחיה לשקול לדחות את הגעתם לצרפת, עד שהמצב בה ישתפר.
במהומות בשבת, נזכיר, המוני רעולי פנים תקפו כוחות משטרה וגם עוברי אורח תמימים, הציתו עשרות מבנים ממשלתיים ובזזו מאות חנויות. המהומות, הקשות ביותר שחוותה צרפת בשנים האחרונות, פרצו אחרי מחאה המונית שהתקיימה בשבת בצהריים נגד יוקר המחיה והידרדרות השירות הציבורי, מחאה שבה השתתפו מאות אלפי בני אדם, וגורמי ימין בצרפת ובעולם מפנים כעת אצבע מאשימה לשמאל הקיצוני של ז'אן-לוק מלנשון, שנטען כי ליבה את האלימות כמפגן כוח לפני הבחירות לנשיאות בשנה הבאה. לפי העדכון האחרון של הרשויות, במהומות נעצרו יותר מ-2,500 בני אדם, ו-997 מאנשי כוחות הביטחון נפצעו, מהם 7 באורח קשה. הרשויות מעריכות שלפחות 3,000 בתי עסק ברחבי המדינה נפגעו, ושעלות הנזק עומדת על מאות מיליוני אירו.
גם דגל פלסטין היה שם: שריפת לשכת התיירות בליון
במחאה בשבת, זו שקדמה ליום הפורענות, שילבו כוחות תלמידי תיכון וסטודנטים, איגודי עובדים ואנשי תנועת "האפודים הצהובים", שצמחה ב-2018 במחאה נגד מדיניותו הכלכלית של הנשיא עמנואל מקרון. רבים רואים במחאה של שבת המשך למחאת התלמידים שהחלה בחודש שעבר בבתי ספר בפרברים העניים שמצפון לפריז, על רקע מחסור במורים ותנאי לימוד ירודים, מחאה שגם במהלכה אירעו שלל אירועי אלימות, שהתפשטו מאז למדינות נוספות באירופה ובהן בלגיה.
טראמפ: "פריז תהיה עיר מוסלמית בקרוב"
בצרפת ומחוצה לה יש המדגישים את חלקם של מהגרים ובני מהגרים מאפריקה ומארצות ערב והאיסלאם בהפגנות ובמעשי האלימות. הטענות בנוגע לחלקן של קהילות מהגרים בפרעות נשמעות עוד מימי מחאת התלמידים בתחילת החודש, וגם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ טען כי מדובר בעדות לניסיון לכאורה של האיסלאם להשתלט על צרפת, ואתמול הוא כתב בפוסט ברשת Truth Social שבבעלותו: "צרפת בוערת! ההגירה של אנשים מעולם אחר לחלוטין, אנשים עם שנאה בלב, ריסקה את המדינה הזו, שהייתה פעם גדולה. סִגרו את הגבולות שלכם וקחו שליטה, לפני שיהיה מאוחר מדי!". הערב שב והתייחס טראמפ למהומות, והזהיר: "פריז תהיה עיר מוסלמית בקרוב מאוד".
השלטונות בצרפת לא פרסמו עד כה נתונים על המוצא של העצורים הרבים במחאה, ומניסיון העבר ספק אם יעשו זאת, כך שקשה מאוד לקבוע באופן ברור מהו השיעור של מהגרים ובני מהגרים מבין כלל הפורעים. כך או כך, ולמרות שרבים בימין העמוק בצרפת מאשימים מהגרים ובני מהגרים בהובלת ההתפרעויות, דווקא מי שנחשבת למנהיגת המחנה הזה, מרין לה פן, נמנעת מהדגשת הסוגיה הזו בהצהרותיה. ביום חמישי האחרון, מעט לפני המהומות, היא אף הדגישה בריאיון לטלוויזיה כי למוסלמים מן השורה אין שום סיבה לחשוש מניצחון שלה, אולי בניסיון למתג עצמה כמנהיגה מתונה לקראת הבחירות, שבהן חוזים לה הסקרים ניצחון. "כן, האיסלאם תואם את הרפובליקה, אמרתי זאת כבר 10 פעמים. לעומת זאת, מי שמנסה לכפות את השריעה בצרפת ימצא אותי עומדת בדרכו. המוסלמים, מצדם, אינם צריכים להיות מודאגים כלל", היא אמרה בריאיון, כשאת הקטע הזה היא גם שיתפה בחשבונה ברשת החברתית X.
לה פן עדיין דוגלת כמובן בגישה נוקשה בכל הנוגע להגירה, אבל את עיקר הביקורת שלה היא מפנה לממשלתו של מקרון, שלא יכול להתמודד בבחירות ויסיים בשנה הבאה את כהונתו השנייה, על אוזלת ידה; וכלפי מנהיג השמאל הקיצוני מלנשון, שלפי הסקרים יעלה מול לה פן לסיבוב השני והמכריע בבחירות, סיבוב שבו היא צפויה לנצח בפער גדול. יד ימינה של לה פן, ז'ורדן ברדלה המכהן כנשיא מפלגת "האיחוד הלאומי" שלה ומועמד מטעמה לראשות הממשלה, כן הפנה אצבע מאשימה לעבר קהילות מהגרים. אחרי שהנשיא מקרון נשא אמש נאום לאומה שבו הביע זעם על המהומות ושאל "כיצד צרפתים יכולים לעולל דבר כזה לצרפת?" – אמירה שרבים בימין ראו כמנותקת לחלוטין מסוגיית ההגירה – אמר היום ברדלה בריאיון לתחנת הרדיו Europe 1: "רבים מהבוזזים הם אנשים מרקע הגירתי, שאינם מרגישים צרפתים ושאינם מחמיצים שום הזדמנות להביע את שנאתם למדינתנו".
עדר של ברברים
אמירה בוטה יותר השמיע איש הימין הקיצוני אריק זמור, שנחשב לקיצוני יותר מלה פן ומתכוון גם הוא להתמודד על הנשיאות. זמור מקדם כבר שנים את "תיאוריית ההחלפה", שלפיה האירופים הלבנים מוחלפים על ידי מהגרים ובני מהגרים מארצות אפריקה והאיסלאם, והיום אמר בעקבות המהומות: "אני סבור שמה שראינו הוא פניה האמיתיות של ההחלפה הגדולה. יש לה מראה מסוים: עדר של ברברים מצפון אפריקה ומאפריקה שמסתערים על הערים", הוא אמר בריאיון לערוץ LCI. בחשבונו ברשת X הוסיף זמור: "כיום, הצרפתים והאירופים הם העמים שנתונים תחת קולוניאליזם. נשיא אלג'יריה בעצמו אמר זאת, בבדיחות הדעת: צרפת צריכה להעניק לאלג'ירים אשרות כניסה ל-132 שנה – משך הזמן המדויק של הקולוניזציה הצרפתית. בתת-מודע שלהם, הם הקולוניאליסטים החדשים. אנחנו זקוקים לתנועת שחרור לאומית גדולה". בעקבות הדברים הללו הודיע הערב אנטואן לאומון, מחוקק ממפלגת "צרפת בלתי-כנועה" של מלנשון, כי פנה בדרישה לרשויות לפתוח בחקירה נגד זמור. "גזענות היא לא דעה, זה פשע", הוא אמר.
בינתיים נמשכים גם חילופי ההאשמות בין מנהיג השמאל הקיצוני מלנשון לבין ראש הממשלה לקורנו, שמאשים את אנשי "צרפת בלתי-כנועה" בליבוי האלימות, במה שהוא מתאר כניסיון להשתלט על סדר היום הציבורי ו"לחמם" את השטח לפני הבחירות, שהסבב הראשון שלהן ייערך באפריל. אחר הצהריים הזהיר לקורנו כי גורמי מודיעין עדכנו את ממשלתו שארגוני שמאל קיצוני ינסו לשבש את הבחירות: "יש לנו תנועה של שמאל קיצוני שמבקשת לחולל אי-סדר, אי-סדר עמוק מאוד במדינה, עד כדי כך שהדבר יימשך עד הבחירות לנשיאות. אני חושב שגורמי המודיעין הבהירו לנו זאת היטב הבוקר", הוא אמר.
מלנשון, שאמנם גינה את אירועי הביזה אך את הביקורת שלו הפנה לשלטונות בטענה שהם מפעילים כוח מופרז כדי "לדכא" את המפגינים, תקף הערב את לקורנו בחריפות בעקבות ההאשמה החדשה שלו: "כמועמד, אני מביע את תדהמתי, משום שלא שמעתי איש מדבר על כך – לא בשיחות פרטיות, לא בפומבי ולא באף סיסמת מחאה בשום מקום. אם ראש הממשלה אינו שקרן ואינו אדם המבקש לארגן מהומות, עליו לנקוב בשמות ולהוכיח את טענתו. אחרת, שיתנצל, ישתוק ויחדל ללבות את אי-הסדר, כפי שהוא עושה, יחד עם מפקד משטרת פריז ושר הפנים, שלפחות היה לו היושר להציע את התפטרותו".


















