היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט אישר בהחלטתו האחרונה טרם סיום תפקידו את מתווה המאחז אביתר בשומרון. ראש הממשלה נפתלי בנט, שר הביטחון בני גנץ ושרת הפנים איילת שקד פעלו בימים האחרונים על קידום המתווה שמהווה כאב ראש לא קטן לקואליציה השברירית. עם זאת, יש לציין כי הדרך להקמת המאחז עדיין רחוקה והיא תלווה בהתנגדויות במישור המשפטי.
באוקטובר האחרון נחשף ב-ynet כי עבודת המטה על בדיקת הסקר לקרקע שעליה הוקם המאחז סמוך לצומת תפוח גילתה כי כ-60 דונמים מהשטח הם אדמות מדינה שניתן להקים עליהן יישוב. כעת צפוי הליך ההכרזה על ההקמה, ובמהלכו יינתן פרק זמן להגשת התנגדויות, ולאחר מכן יחל השלב התכנוני.
ח"כ מוסי רז (מרצ) אמר בתגובה: "הכוונה בממשלת ימינה לאשר הקמה של ישיבה ויישוב במאחז העברייני אביתר היא הפרת רוח ההסכם הקואליציוני וכניעה מוחלטת לאלימות מתנחלים. מצער שבממשלה יש מי שבמקום להיאבק נגד האלימות עובד עבור האלימים".
גם בארגון שוברים שתיקה מוחים: "בישראל משתלם לגנוב ולעבור על החוק. זה בדיוק מה שמוכיח הסכם הכניעה המביש הזה לקבוצת עבריינים אידיאולוגים שלא רק יקבלו ישיבה ויישוב אלא גם יגררו חיילים לאבטח אותם. החלטה זו מנוגדת להסכמים הקואליציוניים ואנחנו דורשים מחברי הממשלה המתנגדים למהלך להשמיע את קולם ולעצור את העסקה".
מנגד, במועצת יש"ע הביעו סיפוק: "אנחנו מברכים את היועץ המשפטי לממשלה היוצא אביחי מנדלבליט על שבחר בדרך האמת והצדק, ואישר משפטית את מתווה הממשלה ליישוב אביתר. אנחנו בטוחים ששר הביטחון יקיים את הבטחתו ומקווים שהמתווה יתחיל כבר בימים הקרובים. מועצת יש"ע תמשיך לפעול במלוא המרץ למען הקמת הישיבה ולהסדרת היישוב אביתר בהקדם האפשרי".
יוסי דגן, ראש המועצה האזורית שומרון, אמר: "זו החלטה נכונה, טריוויאלית והגונה, הסכמים צריך לכבד. התקדמנו שלב משמעותי משפטי נוסף בדרך לעשיית צדק והקמת התיישבות הקבע ביישוב אביתר. ממשלת ישראל צריכה כעת לקיים את חלקה בהסכם, ועם ישראל כולו מצפה ממנה להכריז על המקום כאדמת מדינה, ולהעלות כחוק את הישיבה ואת המשפחות לאביתר".
מתווה הפינוי מרצון שעליו חתמו המתנחלים מול שר הביטחון כולל בתוכו כמה שלבים ‑ בהם בדיקת הקרקע והליכי תכנון להקמת יישוב בשומרון. השלב הבא אמור להיות הצבת ישיבה במקום עם כמה משפחות שיישארו על הגבעה ופתיחה בהליכי תכנון מבנים.
הסאגה החלה לאחר הרצח של יהודה גואטה במאי בשנה שעברה. לאחר הרצח עלו כמה מתנחלים, אנשי תנועת אמנה, יחד עם פעילים מהמועצה האזורית שומרון לגבעה ‑ והקימו בה מאחז. ככל שחלפו הימים הם הגבירו את קצב הבנייה מתחת לאף של הרשויות, עד שהגיעו למצב שבו היו במקום עשרות משפחות.
בשלב מסוים הגיעו למקום חברי כנסת ושרים, שטענו כי יש לאשר את ההתיישבות במאחז. בסופו של דבר, לאחר כמה ימים של משא ומתן בין המתנחלים לשר הביטחון גנץ (בתיווך של שרת הפנים שקד), נחתם ביולי בשנה שעברה הסכם ולפיו המתנחלים יעזבו מרצון את המקום, והקרקע תיבחן על ידי המינהל האזרחי.
במקביל לעלייתם של המתנחלים לגבעה, החלו הפלסטינים מהכפרים הסמוכים לקיים הפגנות והתעמתו עם חיילי צה"ל. לטענתם מדובר באדמות פלסטיניות השייכות לכפר ביתא. במהלך העימותים במקום נהרגו כמה פלסטינים. גם אנשי הרשות הפלסטינית הגיעו למקום כדי למחות והגבעה הפכה לסמל.
התחלת העבודות וההתיישבות במקום, אם תתרחש, עלולה להגביר כאמור את המתיחות הקיימת ממילא בקואליציה. כבר בימים שלפני פינוי המתנחלים מהמקום טענו אנשי מרצ והעבודה כי יש לפנות את המאחז, שיושב על אדמות פלסטיניות והוקם באופן בלתי חוקי.