ניסיונו של יהודה משי זהב לשים קץ לחייו – ניסיון שכשל ומצבו כעת מוגדר אנוש – עורר סערת רגשות בקרב המתלוננים שטוענים כי יו"ר זק"א לשעבר פגע בהם מינית. אחרי שנים של התמודדות, כאב, טראומה וחרדה, כשחלקם עוד נמצאים בתהליך של שיקום, כל מה שהם ביקשו זה צדק. "לא רצינו שזה יקרה, לא רצינו שהוא ינסה להתאבד, רצינו משפט צדק", סיפר א', הראשון שהעיד במשטרה לאחר חשיפת העדויות נגד משי זהב – שהכחיש את הטענות. "אנחנו מקווים שהוא יתאושש ויעמוד לדין בצורה מלאה".
יו"ר נעמת חגית פאר בראיון לאולפן ynet
"ברגע ששמעתי שהוא ניסה להתאבד נכנסתי לסערת רגשות, והחרדות צפו", הוסיף א' בשיחה אמש (ה') עם ynet. כמו נפגעים אחרים, גם א' סבור שמדובר בניסיון של משי זהב להתחמק מתשובה על מעשיו לכאורה. "מאוד כואב לנו שהוא ניסה לברוח מאימת הדין במקום להתמודד עם זה ולתת לנו את הצדק שמגיע לנו".
א', שלדבריו היה "העד הראשון במשטרה שפרץ את הסכר", שחזר את שעבר בצעירותו: "הייתי בן 14 כשיהודה משי זהב פגע בי. באתי ממשפחה חרדית מאוד קיצונית. השכל שיש לילד בגיל 14 במקום כזה הוא מקביל לשכל של ילד בן 7 במקום לא דתי, אין לו שמץ של מושג בכל מה שקשור למרחב הציבורי. הדבר היחיד שאנחנו יודעים מבחינה מינית זה שאסור לגעת איפה שאסור לגעת. אין לילד בגיל הזה, עד גיל 18, שום שמץ של מושג על איברי מין".
לדבריו, "יהודה משי זהב הוא לא היחיד שניסה לנצל את התמימות של הילדים האלה. שחיפש את הילדים הבעייתיים. במקרה שלי – הוא היה אורב לי ומנצל אותי מינית. זה קרה בכמה הזדמנויות, לפחות חמש פעמים".
בית החולים מעדכן על מצבו של משי זהב
(צילום: אלכס גמבורג)
א' הוסיף כי הפעם הראשונה שהבין כי נוצל מינית היה כשהצטרף לאגודת "הלל" בגיל 17, כשיצא בשאלה. "היה לי מאוד קשה להבין שזה מה שעברתי. זו הייתה הפעם הראשונה שהבנתי שאני לא אשם בזה, שנוצלתי. בגלל שיש חוסר הבנה טוטלי בתור חרדי, אז אתה חושב שאתה הבעיה".
הוא עבר טיפול פסיכולוגי במשך שנים. "היה לי מאוד קשה לדבר על זה. אני חי בחרדות מאוד גדולות כל השנים, חרדות שאני אהפוך להיות החיה הרעה הזו שפוגעת בילדים". יש לו מסר לאנשים במצבו: "אני רוצה להגיד לכל מי שנפגע מינית לא לפחד, להגיש תלונה ולטפל בזה. אנחנו בטוחים שהצדק איתנו, אין לנו ספק שהוא יקבל הרשעה, אין לנו ספק בזה. אנחנו מקווים שהוא יתאושש ויעמוד לדין בצורה מלאה".
הוא מתח גם ביקורת על התנהלות המשטרה, שלטענתו משתהה בחקירה שנפתחה בעקבות חשיפת הפרשה. "אם יהיה לפרשה הזו טיפול משפטי נכון הנפגעים יוכלו לקבל טיפול ופיצוי על כל הזוועות שהם עברו. אין לי מושג למה המשטרה מחכה, עד היום כולנו מפחדים ממשפחתו ומכל האנשים שאוהבים אותו. מגיע לנו צדק".
אורית סוליציאנו, מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, מסרה כי אף שהארגון מכבד את "שעתה הקשה" של משפחת משי זהב, מחשבותיהם נתונות כעת למתלוננים: "משי זהב לא היה יכול לעמוד בחשיפת מעשיו. כשהנפגעות והנפגעים לקחו לראשונה שליטה בסיטואציה, הוא סירב להתמודד ובחר ליטול מהם את השליטה, פעם נוספת. כעת על הקהילה להבטיח שהשעה הקשה הזאת לא תכשיר התנגחות בנשים והגברים שאזרו כוחות אדירים כדי לשבור את קשר השתיקה".
סוליציאנו הוסיפה: "אנו מבקשות מכל מי שמתנגד/ת לאלימות מינית לומר בקול ברור – הנפגעים והנפגעות אינם אשמים בהחלטה של משי זהב ליטול את חייו. בפרט, אנו קוראות לראשי הקהילה החרדית להצטרף לקריאה זאת, ולפעול לתיקון עבור הנפגעות והנפגעים שחיים בקהילה. חשיפת האמת נושאת לעתים תג מחיר כבד מאוד, אך אין מנוס מלהודות באמת ולהתמודד איתה. אנו מזמינות את כל הנפגעות והנפגעים של משי זהב (ובכלל) לפנות אלינו, למרכזי הסיוע".
ניסיון ההתאבדות: עדי ראייה מדברים
(צילום: אלי מנדלבאום)
יעקב סלע, מארגון "מגן" שנלחם בפגיעות מיניות בחברה החרדית והדתית, מסר: "מאז התפוצצות הפרשה המתלוננים הגיבורים והאמיצים מתמודדים עם סיטואציות לא פשוטות. לראות את העדויות שלהם כתובות, והפרסום סביב זה, לחלקם זה עושה טוב, לחלקם פחות טוב. לחלקם זה משמש לריפוי, לחלקם זה עוד פצע שצריך להחלים. אבל הם החליטו להוציא את זה – וזו בחירה שלהם שאנחנו מוקירים ומעריכים".
לדבריו, "הזרקור חייב להיות מופנה כל הזמן כלפי המתלוננים. לבדוק מה שלומם, לבדוק איך הם מתמודדים על כל הדבר הזה. וזאת התמודדות ארוכת שנים, זה לא משהו פשוט בכלל עבור הנפגעים. אני מאוד מקווה ומייחל שתהיה קצת רפואה לנפש הפצועה שלהם".
משי זהב בן ה-61, כך נטען נגדו, ניצל במשך שנים ארוכות, החל שנות ה-80, את מעמדו, כוחו, כספו ואפילו את הארגון שבראשו עמד עד לאחרונה כדי לתקוף ילדים, נערים, נערות ונשים. רק בחודש שעבר נחשפה הפרשה לראשונה, בתחקיר של "הארץ", ובעקבות זאת הוא ויתר על פרס ישראל שהוענק לו. בשנה האחרונה איבד משי זהב את אחיו שמת ממחלה בגיל 59 בלבד, את אמו שנפטרה לאחר שנדבקה בקורונה, ואת אביו, שהתמוטט במהלך השבעה על רעייתו.
משי זהב הוקלט: משדל צעיר להשתתף במין קבוצתי
(באדיבות הארץ)
משי זהב ניסה לשים קץ לחייו שעות ספורות לפני פרסום תחקיר נוסף בנוגע לפרשה, הפעם בתוכנית "עובדה". בנו היה זה שהזעיק את כוחות ההצלה לבית אביו בגבעת זאב. לאחר פעולות החייאה ממושכות הוא פונה במצב אנוש לבית החולים שערי צדק בירושלים. בהמשך דווח על התייצבות במצבו, אם כי הרופאים אמרו כי בעקבות הזמן שחלף בין איבוד הדופק שלו עד להשבתו בפעולות ההחייאה – ייתכן שנגרם נזק מוחי.
משי זהב השאיר מכתב, שנמצא כעת בידי גורמי החקירה של המשטרה. בצהריים הופץ נוסח של מכתב התאבדות לכאורה שאותו כתב משי זהב, אולם בני משפחתו ועורך דינו אפרים דמרי טענו כי מדובר בזיוף. כמה שעות לאחר מכן הפיץ עורך דינו של משי זהב מייל שיו"ר זק"א לשעבר שלח לו שעות ספורות לפני ניסיון ההתאבדות, ובו ניסח את תגובתו לתחקיר.
במייל שכתב משי זהב שב והכחיש את ההאשמות נגדו, וטען כי מדובר ב"עלילות ושקרים". את תגובתו פתח כך: "אנו חיים בעולם אכזר, יותר אכזרי מאשר אצל החיות בטבע. עוד לא מתתי וכבר מפרסמים עלי מודעות אבל. הבאתם גיבוב של שקרים, עלילות והמצאות על גבול ההזוי. הפכתם אותי לפדופיל, נקרופיל, ורק חסר קניבל. אם לא ידעתם המקרר שלי בבית מלא בחלקי בשר מהאירועים בהם אנו מטפלים".
הוא הוסיף: "אוסף של אנשים העולים על רכבת הדמים לרצח אופיו של משי, והכול בשביל לזכות בשתי דקות של תהילה בתקשורת. הרי על כל אחד ואחת אפשר להמציא עלילה שלפני 40-20 שנה פגעת במישהו, ולך תוכיח שאין לך אחות". משי זהב טען בתגובה כי כמה וכמה מהטענות נגדו שקריות. "עלילה שפגעתי בילד במקווה, אבל חמישים שנה לא הייתי במקווה", כתב, "או כביכול שנגעתי באיבריה העירומים של גופה. אני, שנלחמתי על המושג של 'כבוד המת' בארץ ובעולם? או המצאה חדשה, ששימשתי כמשת"פ של המשטרה".
"עלילה שבעקבות חקירת משטרה ב-2013 נאסר עליי לאסוף כספים לזק"א. ונאסר עליי לשמש כיו"ר. סיפור שלא היה ולא נברא. הרי את רוב הכסף לזק"א אני גייסתי. שהשתמשתי בכספים של זק"א למטרותיי האישיות. עלילה מרושעת ושקרית. הרי את כל מה שהיה לי נתתי לזק"א. בדם ויזע בניתי והחזקתי את הארגון הקדוש. וככה עוד ועוד של עלילות ושקרים. אין גבול לרוע".
הוא הביע תמיהה בתגובתו מדוע לא הוגשה נגדו תלונה עד היום, אף שכבר ב-2013 הוגשה נגדו תלונה שבה טענה אישה שאנס אותה – אך התיק נסגר, בין היתר כי האישה סירבה להעיד. "האם זה מקרי?", תהה משי זהב בתגובתו. "הרי ברור כשמש שברגע שהוכרזתי כחתן פרס ישראל, זה גרם לשונאים ולמקנאים נדודי שינה. הוקם 'מטה מלחמה' שפרסמו מכרז והודעות בקבוצות, 'כל מי שיש לי סיפור על משי שיבוא'. אני אישית קבלתי הודעות ומסרים, 'תודיע על ויתור של 'פרס ישראל' ונרד ממך".
"בעולם האכזר הזה, אין יחס ומשמעות לדברים הטובים והעצומים שעשית למען הזולת, בהצלת חיים, בכבוד המת, בקירוב לבבות ובאחדות העם. ויעידו על כך מאות האלפים בארץ ובעולם שעזרתי להם בעת משבר או אסון". הוא הוסיף: "במשך חיי חוויתי וראיתי מקרוב את כל סוגי האסונות והטרגדיות. נגעתי בכל צורה של שכול ויגון. נהרות של דמעות של כאב של משפחות שכולות זרמו עליי בתמיכתי בהם. אבל רוע ואכזריות שאני חווה בימים אלה עוד לא חוויתי".
גלעד כהן השתתף בהכנת הידיעה
פורסם לראשונה: 23:03, 22.04.21
