נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הכריז הלילה (בין שבת לראשון) כי בחר באיימי קוני בארט, פרופסור למשפטים בת 48 הנחשבת לשופטת שמרנית-למדי, למועמדת מטעמו לתפקיד שופטת בבית המשפט העליון. דיווחים על כך שבחר בה פורסמו בתקשורת האמריקנית כבר ביום שישי, והלילה אישר טראמפ את הדברים בטקס ההכרזה בבית הלבן.
בטקס, כשבארט ניצבת לצדו, כינה אותה טראמפ "אחד ממוחות-המשפט המבריקים והמוכשרים ביותר של ארצנו". הנשיא אמר כי בחן היטב את פועלה לפני שבחר בה, וכי היא אישה בעלת הישגים יוצאי דופן. בארט עצמה השיבה כי היא חשה כבוד רב על האמון שנתן בה טראמפ, והצהירה: "אני אוהבת את ארה"ב ואת החוקה האמריקנית".
ארה"ב בוחרת 2020 – סיקור נרחב בעמוד המיוחד של ynet:
• רגע האמת של טראמפ: חודש לבחירות, תמונת מצב
• אוקסיו קורטז מחרימה אירוע לזכר רבין
• טראמפ חלק כבוד לגינסבורג, הקהל קרא: "לסלק אותו בקלפי"
• האחיינית של טראמפ תובעת: "גנב ממני מיליונים"
5 צפייה בגלריה
"הישגים יוצאי דופן". טראמפ מציג את מועמדותה של בארט במסיבת עיתונאים בבית הלבן
(צילום: רויטרס)
טראמפ חלק כבוד לגינסבורג, הקהל קרא: "לסלק אותו בקלפי"
המינוי המסתמן של בארט מטריד מאוד את המחנה הליברלי בארה"ב. אף שלכול היה ברור כי טראמפ, בהיותו נשיא רפובליקני, ימנה שופטת שמרנית, בארט נחשבת בעיני הליברלים לשמרנית באופן קיצוני, ולמעשה להפך המוחלט של השופטת רות ביידר גיסבורג שאותה תחליף – שופטת ליברלית פורצת דרך שפעלה רבות למען זכויות נשים ושוויון אזרחי. בארט הייתה בעבר מתמחה בלשכתו של שופט העליון אנטונין סקאליה, מי שנחשב אז לסמן השמרני ביותר של בית המשפט.
בארט הקתולית – אם לשבעה ילדים, ששניים מהם ילדים מאומצים מהאיטי ואחד לוקה בתסמונת דאון – נחשבת למתנגדת חריפה של הזכות להפלות. זו סוגיה חשובה מאוד עבור מצביעים רפובליקנים רבים, המקווים שבית המשפט העליון יהפוך ביום מן הימים, אולי כבר בשנים הקרובות, את הפסיקה ההיסטורית מ-1973 שהתירה הפלות בכל ארה"ב. בהנחה שמינויה של בארט יאושר בסנאט, יהיה זה החילוף האידיאולוגי הקיצוני ביותר שידע בית המשפט העליון מאז מינויו של קלארנס תומאס השמרן ב-1991 במקום ת'ורגוד מרשל הליברלי.
הדמוקרטים פוחדים מתרחיש 2000
סוגיית המינוי לעליון, נזכיר, עלתה בשבוע האחרון לראש סדר היום הפוליטי בארה"ב: לטראמפ נוצרה הזדמנות למנות שופט או שופטת לעליון – בפעם השלישית מאז תחילת כהונתו – אחרי שבשבוע שעבר הלכה לעולמה השופטת הליברלית גינסבורג. בארה"ב שופט עליון ממונה לתפקיד לכל חייו או עד שהוא מחליט לפרוש. הדמוקרטים דרשו מטראמפ ומהרפובליקנים – שנהנים כעת מרוב בסנאט, האמון על האישור של כל מועמד לעליון – שלא למנות מחליף או מחליפה לגינסבורג עד אחרי הבחירות בנובמבר, כדי שמי שינצח בהן – טראמפ או המועמד הדמוקרטי ג'ו ביידן – ימנה שופט המבטא את השקפת עולמו.
הסנאטור גרהאם ב-2016 נגד מינוי לעליון: "תשתמשו במילותיי נגדי"
הדמוקרטים נשענו בדרישתם על החלטת הרפובליקנים ב-2016 למנוע מהנשיא דאז ברק אובמה למנות שופט ליברלי אחרי מותו של שופט העליון השמרן סקאליה, בטענה שלא ראוי לערוך את המינוי בשנת בחירות. למרות התקדים הזה, טראמפ והרפובליקנים מסרבים כעת להיענות לדרישת הדמוקרטים, והודיעו שהם מתכוונים לאשר את המועמדת של הנשיא לעליון בהקדם. אם כך יהיה, טראמפ יגדיל את יתרונם של השופטים השמרנים בעליון ל-6 מול 3 ליברלים, ויוכל להותיר חותם לדורות על החברה האמריקנית.
לבית המשפט העליון יש השפעה עצומה על שלל היבטים בחיי האזרח האמריקני, מהזכות להפלות ועד זכויות להט"ב, וטראמפ מקווה שהאפשרות למנות שופטת שמרנית לעליון תיתן לו נקודות זכות אצל מצביעים שמרנים, ותעזור לו לצמצם את הפיגור שלו אחרי ביידן בסקרים.
מאמן הכושר של גינסבורג כיבד אותה בשכיבות סמיכה ליד ארונה
בהיבט המיידי מודאגים הדמוקרטים גם מהאפשרות שבית המשפט העליון יידרש בחורף הקרוב להכריע בעצמו את תוצאת הבחירות לנשיאות: בצל מגפת הקורונה הורחבה מאוד הזכות של האמריקנים להצביע מראש דרך הדואר במקום להצטופף בקלפיות ביום הבחירות, וטראמפ מנסה לקדם את הרעיון שהדבר יוביל לזיופים. במדינות שבהן יהיה פער הקולות בין המועמדים קטן מאוד צפויים קרבות משפטיים, והם עשויים להתגלגל עד לפתחו של העליון.
בשנת 2000 כבר הוכרעו הבחירות בהחלטה של בית המשפט העליון, וג'ורג' בוש הבן גבר בהן על המועמד הדמוקרטי אל גור בזכות ניצחון בפער של 537 קולות בלבד בפלורידה. עד כה, כשבעליון היו 5 שופטים שמרנים מול 4 ליברלים, היה די לליברלים בגיוס שופט שמרן אחד לצדם כדי להכריע בעד עמדתם. מאזן 3-6 ייצור מצב שונה לחלוטין.
קרב על הקתולים בפנסילבניה
מינוי שופט עליון הוא תהליך שנמשך בדרך כלל כ-70-50 יום, אבל הרפובליקנים מתכוונים להחיש הפעם את התהליך ולערוך הצבעה על מינויה של בארט במליאת הסנאט עוד לפני יום הבחירות, 3 בנובמבר. ארגונים שמרניים מתכוונים להשקיע בשבועות הקרובים יותר מ-25 מיליון דולר במודעות תמיכה בטראמפ ובמועמדת שלו.
טראמפ והרפובליקנים לא יצטערו, בלשון המעטה, אם מינויה של בארט יגרור עימותים סוערים בסנאט. במהלך אישור מינויה לשופטת בית המשפט לערעורים בשנת 2017 הצביעו הדמוקרטים נגד המינוי, ואז היו שמרנים שטענו כי הדמוקרטים תוקפים את בארט בשל אמונתה הקתולית. טראמפ ואנשיו עשויים לנסות להציג גם הפעם את התנגדות הדמוקרטים למינוי בארט כהתקפה על הקתולים, בתקווה להשפיע כך על בוחרים רבים.
הקתולים הם קבוצת מצביעים גדולה מאוד בבחירות, ומשקל גדול במיוחד עשוי להיות להם בפנסילבניה, אחת ממדינות המפתח שיכריעו את הבחירות ושבהן צפוי מרוץ צמוד ביותר בין טראמפ לביידן. ביידן, יליד פנסילבניה, הוא בעצמו קתולי, ומקווה לנצל זאת לטובתו.
סגן נשיא ארה"ב מייק פנס כבר ניצל בסוף השבוע הזדמנות להציג את הביקורת על בארט כמתקפה דתית. כשנשאל בריאיון ל-ABC News אם השתייכותה של בארט לקהילה הקתולית People of Praise, שמבקריה משווים אותה לכת, תפגע ביכולתה לכהן בבית המשפט העליון, הוא השיב: "אני חייב לומר לכם שחוסר הסובלנות שהופגן כלפי אמונתה הקתולית במהלך הדיון במינוי הקודם שלה עשה לדעתי שירות רע לתהליך ואכזב מיליוני אמריקנים".
הדוברת לשעבר של טראמפ, שרה האקבי סנדרס, תקפה גם היא בסוף השבוע את הדמוקרטים: "אם לליברלים באמת היה אכפת מהעצמת נשים, הם היו מריעים לשופטת איימי קוני בארט – אֵם עובדת עם מוניטין משפטי ללא דופי – ולא משמיצים אותה באמצעות התקפות על אמונתה הנוצרית, הנשענות על דעות קדומות".
במחנה הליברלי, בינתיים, מזהירים כי בארט היא ההפך המושלם מגינסבורג ותמחק את מורשתה. אלפונסו דייוויד, נשיא ארגון Human Rights Campaign, הפועל למען זכויות להט"ב, אמר כי אם מינויה של בארט יאושר היא "תמחק את כל מה שרות ביידר גינסבורג נלחמה למענו. מינוי בקנה מידה כזה חייב להיעשות על-ידי הנשיא שיחל את כהונתו בינואר".
פורסם לראשונה: 16:41, 26.09.20
