בימים אלו בהם גובר השיח בנוגע לתפקידה של הרשות הפלסטינית, אם בכלל, ביום שאחרי המלחמה. עיקר תשומת הלב מופנית לכספים שמעבירה ישראל לרשות, שחלקם מגיעים למשפחות מחבלים שביצעו פיגועים נגד ישראלים.
ברשות קיים "מדרג" עבור כל מפגע, והתשלום המועבר למשפחתו נגזר מכמות שנות המאסר שקיבל. סוגיית תשלומי הכספים למשפחות מחבלים, דווקא בזמן המלחמה, עוברת התקדמות מסוימת. בשבוע שעבר עברה בכנסת הצעת החוק שהוביל ח"כ יצחק פינדרוס, שעיקרה הוא הגדלת תשלומי הפיצויים למשפחות נפגעות טרור - שמקוזזים ישירות מכספי המיסים המיועדים לרשות הפלסטינית. "הדרך לתביעות נזיקין ולפגיעה בכספי הרשות פחות קשה עכשיו", הסבירה ניצנה דרש-לייטנר, יו"ר ארגון שורת הדין המטפל בתביעות של נפגעי טרור.
למעשה, החוק שעבר בקריאה שלישית ובקונצנזוס רחב קובע שנפגעי טרור יוכלו לתבוע פיצויים מכל מי שמעביר מימון לטרור ומעודד פיגועים באמצעות תשלום משכורות למחבלים - לרבות הרשות - ולקבל פיצויים בסך של 10 מיליון שקלים לכל נפגע. בכך, יאפשר החוק לנפגעי טרור ומשפחותיהם להגיש תביעות נגד הנותנים שכר ותגמול בעד ביצוע מעשי טרור, ולקבל פיצויים.
במסגרת החוק נקבע שפיצויים שיינתנו לא יהיו ניתנים לניכוי מכל סכום המשולם לנפגעי מעשה הטרור מטעם המדינה. עוד נקבע כי נפגעי הטרור יוכלו לממש את פסק הדין באמצעות כל נכס של המעורבים במימון טרור, לרבות מהכספים המוקפאים - לפי חוק להקפאת כספים - ששילמה הרשות בזיקה לטרור, ושמועברים אליה מממשלת ישראל.
חקיקת החוק מצטרפת להחלטה שהתקבלה באחרונה בנוגע למשפטה של דליה למקוס, שנרצחה בפיגוע טרור בנובמבר 2014 בזמן שעמדה בתחנת אוטובוס בגוש עציון ונדקרה על ידי מחבל. משפחתה של למקוס נמצאת בהליך עמוק וממושך מול הרשות. לאחרונה חלה התקדמות בתיק, כשרשמת ההוצאה לפועל עידית גור אריה החליטה להגדיל את חוב הרשות בגין משכורותיו של המחבל בשנתיים האחרונות, שעומדות על סך 276 אלף שקלים. למעשה, החיוב הוטל על הרשות, שהעבירה ומעבירה משכורת חודשית בסך 12 אלף שקלים מדי חודש למחבל מאהר אלהשלמון, שרצח את למקוס.
בית הדין הצבאי במחנה עופר גזר מאסר עולם על המחבל ופסק מתן פיצויים בסך 4 מיליון שקלים למשפחתה של למקוס. ארגון שורת הדין מייצג את משפחת למקוס, ופעל למימוש פסק הדין ולקבלת כספי הפיצויים מתוך מנגנון קיזוז משכורות המחבלים של הרשות ומדינת ישראל. עד כה, במצטבר, הצליחה המשפחה לגבות כ-800 אלף שקלים מכספים שהיו מיועדים לרשות. "זאת הדרך היחידה לנצח את הטרור, ולא ננוח עד שכל נפגעי הטרור יקבלו את המגיע להם", אמרה ברנדה למקוס, אמה של דליה.
עו"ד דרשן-לייטנר אמרה כי "כשחקרנו את שר האסירים של הרשות הפלסטינית הוא אמר בגאווה 'אין מנהיג פלסטיני בעולם, לא עכשיו ולא בעוד מאה שנים, שיכול להפסיק משכורות של אסירים ומשפחות שהידים'. והנה, עכשיו כמו פחדנים הם מתחבאים ואומרים שהם לא שילמו לרוצח של למקוס".
החוק ושינוי הגישה של הרשויות בישראל מקבלים משנה תוקף כשמביטים על הכסף העצום שנתפס בפעילויות צה"ל ברצועת עזה ויהודה ושומרון - כסף המשמש את החמאס וארגוני הטרור השונים. כרגע לא ברור לאן ילך הכסף שנתפס. למעשה, מדובר בעוד צעד של המדינה במאבק נגד כל מי שממן טרור.
המלחמה אחר הכסף של ארגוני הטרור, שמוגדר בפי מערכת הביטחון "צינורות החמצן של הטרור", היא חוצה גבולות ומשמעותית מאוד. לאורך המלחמה צה"ל מתייחס לסוגיה זו ביתר שאת, ומעביר מסרים לתושבי עזה שראשי החמאס נהנים מכסף רב, ובעוד שהאזרחים חיים בתנאים קשים. דובר צה"ל אף הפיץ תמונה של מוחמד דף מחזיק שטרות כסף בידו, ובמהלך התמרון נחשפו לוחמי צה"ל לאחוזות הפאר שהחזיקו בכירי חמאס ברצועה, וכן למיליוני דולרים שהחזיקו בכסף מזומן.
בעבר הקים ראש המוסד לשעבר מאיר דגן יחידה מיוחדת לעניין (צלצל) שעסקה בנושא. אנשיה עקבו אחרי נכסים וכספים של פעלי טרור מובילים, אך בסופו של דבר היחידה לא קיבלה את המשאבים הנדרשים ונסגרה. כיום מנסים במערכת הביטחון להתחקות אחר הכסף של פעילי הטרור, וכן אחר כסף שמוזרם למחבלים, מתוך הבנה כי מדובר בפעולה שפוגעת באופן מהותי בארגון ובאנשיו. החוק והתביעות שמוגשות הם סממן של שינוי בדרך לגביית הכספים עבור משפחות קורבנות הטרור.
