גורם בכיר בשגרירות ארה"ב בירושלים הזהיר היום (חמישי) כי אם הכנסת לא תאשר בהקדם את שני החוקים שהם תנאי להצטרפות ישראל לתוכנית הפטור מוויזה לארה"ב – ייתכן שיתבזבז חלון הזדמנויות יקר, ועל הישראלים יהיה להמתין לפחות שנה עד שנה וחצי עד שיקבלו פטור מוויזות – אם לא יותר. הגורם הדגיש כי התקדמות בהליך החקיקה כעת, ולא עם הקמת הממשלה הבאה – היא קריטית.
הלחץ האמריקני מגיע בעקבות לוחות הזמנים שדורש הליך כניסתה של ישראל לתוכנית הפטור מוויזה. האופוזיציה מתנגדת לאישור החוקים וטוענת כי ניתן להמתין להקמת הממשלה הבאה, אולם לא מדובר באישור החקיקה בלבד – אלא במה שקורה לאחריה. לדברי הבכיר, "אם נמתין להקמת הממשלה הבאה, הליך יישום החקיקה יתעכב משמעותית. יש זמן בין אישור החקיקה לבין הזמן שהמשרד לביטחון המולדת בארה"ב יאשר שישראל יכולה להצטרף לתוכנית. ככל שהחקיקה תעבור מהר יותר – כך שלב היישום יעבור מהר, ונתקרב ליעד של פטור מוויזה לישראל ב-2023".
הגורם הדגיש כי יישום החקיקה לא יכול להתחיל לפני האישור. "אם נחכה שתקום ממשלה חדשה זה ייקח כמה חודשים עד לאישור החקיקה, ואז שהמערכת של המשרד לביטחון המולדת תאשר את הצטרפות ישראל".
סוף 2022-תחילת 2023:
פרסום שיעור הסירובים לבקשות ישראלים לוויזה
קיץ 2023:
הצטרפות אפשרית לתוכנית אם החקיקה תעבור מיידית בכנסת ושיעור הסירובים של שנת 2022 יהיה נמוך מ-3%
קיץ 2024:
הצטרפות אפשרית לתוכנית אם החקיקה תאושר רק לאחר הקמת הממשלה ושיעור הסירובים של שנת 2023 יהיה נמוך מ-3%
ארה"ב מתנה את תחילת הליך קבלתה של ישראל לפטור מוויזה באישור שני חוקים: הראשון הוא חוק API, שעוסק במידע שנמצא על הדרכון של הנוסע. התיקון לחוק בנוגע למצב הקיים יאפשר לרשויות הישראליות - ביקורת הגבולות - למסור לאמריקנים את כל המידע על הדרכון של הנוסע כבר בזמן הצ'ק אין במדינת המוצא, כדי לתת לאמריקנים אפשרות לסרב את כניסתו עוד לפני המראתו.
החוק השני הוא חוק PNR, שנותן לישראל ולאמריקנים כלים מאוד מתוחכמים כדי לחפש תבניות ודפוסים עברייניים, גם בהקשרים של טרור וגם בהקשרים של פשיעה (הלבנת הון) ועבריינות. עם זאת יש לציין כי מדובר במידע מצומצם מאוד בנושא הרשעות בעבירות חמורות. המידע מגיע מחברות התעופה, והוא מועבר למשרד לביטחון המולדת עוד לפני ההמראה. חברות התעופה שימריאו מישראל לארה"ב נחשבות שותפות מרכזיות במערכת הזו, והן חייבות להצטרף אליה. יישום המערכת באופן טכני לא יוכל לצאת לדרך לפני אישור החקיקה בכנסת.
דוד רוט ממשרד החוץ בריאיון על הוויזות: "העגלות משפיעות מאוד"
(צילום: אסף חן)
אמנם אפשר להכין את המערכת מבעוד מועד לפני השלמת החקיקה, אבל האישור של המשרד לביטחון המולדת למערכת הישראלית יתקבל רק אחרי שהמערכת עובדת. לפי ההערכות, אישור המערכת על ידי האמריקנים יתקבל תוך תשעה עד 12 חודשים מרגע אישור החקיקה.
"כל המדינות עמדו בדרישות"
למרות הקריאות החוזרות ונשנות מצד האמריקנים, האופוזיציה איתנה בדעתה לא לאפשר את אישור חוקי הוויזה בכנסת. בליכוד טוענים כי החקיקה דורשת חדירה לפרטיות, ומסרבים לקדם את החקיקה. הבכיר בשגרירות האמריקנית הדגיש מצדו כי "החקיקה הנדרשת מישראל לא ספציפית. כל אחת מ-40 המדינות שהצטרפו לתוכנית הפטור מוויזה עמדו בדרישות האלה ב-100%. המידע על הנוסעים מועבר לארה"ב, וכל מי שרוצה להצטרף לתוכנית חייב לעמוד בדרישותיה".
הוא הוסיף: "לא מדובר רק בהעברת החקיקה בכנסת, אלא גם בלגרום למשרד לביטחון המולדת להיות שבע רצון שישראל עומדת בעקרונות התוכנית. זה לא שארה"ב אכזרית ומטילה גזירות ספציפיות על ישראל – זאת החלטה של הממשל האמריקני בנוגע לאיסוף מידע על נוסעים שמגיעים לארה"ב".
הגורם העריך כי סריקת הנוסעים תהיה טובה גם לישראל. "זה יאפשר לה להצטרף לקהילת מדינות שמסכימות להעביר מידע על נוסעים. לאיחוד האירופי אין פטור מהחקיקה הזו, ומדינות האיחוד מספקות את המידע הזה כחלק מתוכנית הפטור מוויזה".
ומה ביחס לשיעור הסירובים?
התנאי המרכזי, שנחשב למשוכה הגדולה ביותר בהליך הפטור, הוא שיעור סירובי הבקשות לוויזה. כדי להצטרף לתוכנית הפטור מוויזה לארה"ב, צריך שיעור הסירובים לרדת אל מתחת ל-3%. שיעור הסירובים נקבע מדי שנה מחדש, ובשנה החולפת עמד על 4.9% אחרי שירד בשנים האחרונות. בחודש הבא – ספטמבר – ייקבע שיעור הסירובים גם עבור ישראל, אולם הנתון צפוי להתפרסם רק כמה חודשים לאחר מכן, מאחר שיש לבחון גם את שיעור הסירובים של ישראלים בנציגויות של ארה"ב ברחבי העולם.
הממשל האמריקני עושה מאמץ לפרסם את הנתונים עד סוף השנה, אבל בשנה האחרונה פורסם שיעור הסירובים של שנת 2021 בפברואר, ושיעור הסירובים של 2020 התפרסם ביולי 2021. אם ישראל תחמיץ את חלון ההזדמנויות הנוכחי, כך נראה, היא תצטרך להמתין לפחות עד סוף 2023, אם לא תחילת 2024.
גם אם הליכוד ייסוג מסירובו והליך החקיקה יעבור מיידית, עדיין לא נראה שישראל תוכל להצטרף לתוכנית הפטור לפני אמצע-קיץ שנת 2023. אם תמתין הכנסת להרכבת הממשלה החדשה – ישראל לא תוכל להצטרף לתוכנית הפטור לפני אמצע קיץ 2024.
גורם אמריקני בשגרירות הזהיר כי למרות האופטימיות, שיעור הסירובים של ישראלים לא בהכרח יירד אל מתחת ל-3% בשנה והבאה, ואז היא גם לא תוכל להצטרף לתוכנית בכל אופן. "יש הרבה עבודה לעשות אחרי אישור החקיקה ולכן עבור הממשל והציבור הישראלי זה כל כך חשוב שהחקיקה תעבור מהר ככל האפשר – כדי שהיישום של החקיקה יתבצע", אמר.
הוא הוסיף: "המתנה של עוד חצי שנה בחקיקה תעכב הכול. הדבר החשוב הוא לא לאבד מומנטום. יש הבדל בין אוגוסט 2023 ל-2024. שיעור הסירובים יכול להשתנות. אנחנו לא רוצים לאבד מומנטום בגלל ההתקדמות שישראל עשתה בשבע שמונה השנים. צעקנו אחד על השני בגלל שיעור הסירוב. החלון הכי טוב שיש להשלמת החקיקה הוא בחודשים הקרובים. ככל שיסתיימו מהר – יותר טוב לכולם".
לדברי הגורם, "שיעור הסירובים יורד בשנים האחרונות. אנחנו מזהים שיפור בטפסים. הישראלים שולחים תמונות נכונות ויותר ויותר אנשים שמים לב לטפסי הוויזה. אין לי מספרים, אבל הכיוון חיובי".
