בתוך פחות משנתיים עברה מדינת ישראל ארבע מערכות בחירות, ועכשיו מתחיל להתברר מי משלם את המחיר. דו"ח מיוחד של מבקר המדינה מתניהו אנגלמן שפורסם הבוקר (ג') חשף את ההתנהלות הכספית של המפלגות והפוליטיקאים בשתי מערכות הבחירות הראשונות (אפריל וספטמבר 2019). איזו מפלגה עם גירעון גדול יותר? למה הליכודיאדה היא עבירה על החוק? ומה המבקר מצא כשבחן את פעילות המפלגות ברשתות החברתיות?
קלפי בבחירות ספטמבר 2019. מי משלם את המחיר?
(צילום: שחר גולדשטיין)
הליכודיאדה – "תרומה שאינה עומדת בגבולות החוק"
אחרי סבב הבחירות הראשון הוגשו למבקר המדינה דו"חות כספיים של 22 רשימות. שלוש מפלגות נקנסו בעקבות חריגה מרף ההוצאות הכספיות המאושרות על פי חוק. דגל התורה (סיעה ביהדות התורה) חרגה בכ-370 אלף שקלים ונקנסה בסכום של 30 אלף שקלים, מרצ חרגה בכ-870 אלף שקלים וקיבלה קנס של 75 אלף שקלים, ותע"ל חרגה בסכום ענק של כשני מיליון שקלים ונקנסה ב-100 אלף שקלים.
סך ההכנסות של הסיעות בתקופת הבחירות הסתכמו בכ-198 מיליון שקלים, ההוצאות עמדו על כ-288 מיליון שקלים, כלומר גירעון כולל של 90 מיליון שקלים. ההשקעה הגדולה ביותר של הסיעות הייתה בפרסום, כ-130 מיליון שקלים.
את מערכת הבחירות הראשונה של 2019 סיימה הליכוד עם גירעון של כ-21 מיליון שקלים, העבודה עם כ-13 מיליון שקלים, כולנו של משה כחלון עם גירעון של כ-11 מיליון שקלים, הימין החדש של נפתלי בנט ואיילת שקד עם כשמונה וחצי מיליון שקלים וש"ס עם גירעון של כשבעה וחצי מיליון שקלים.
יש גם מפלגות שסיימו את הסבב הראשון עם עודף תקציבי, בהן תל"ם של משה (בוגי) יעלון, גשר של אורלי לוי-אבקסיס, הבית היהודי, אח"י וחד"ש.
הלאומיאדה באילת. "תרומה לא חוקית"
אחד האירועים שנבדקו על ידי המבקר הוא אירוע הליכודיאדה המפורסם, או בשמו המכובס "הלאומיאדה". מבקר המדינה החליט לקנוס את הליכוד ב-50 אלף שקלים בגלל האירוע שנערך באילת ב-2019.
המבקר קבע כי האירוע מהווה תרומה אסורה לסיעת הליכוד. "קיום אירועי הליכודיאדה נדון בהרחבה בדו"חות הביקורת שעסקו בחשבונות סיעת הליכוד בשלוש התקופות השוטפות הקודמות, וממצאי הביקורת העלו כי מתקיימים מאפיינים רבים המעידים על קשר ישיר ומובהק בין אירועים אלה לסיעה ועל תרומתם לקידום ענייני הסיעה", כתב המבקר.
"הסיעה קיבלה תרומה שאינה עומדת בגבולות הקבועים בחוק", קבע המבקר. "בעצם קיומו של האירוע בתקופת הבחירות לכנסת ה-21, גם אם בשינוי מסוים ממתכונתם של האירועים בתקופות השוטפות הקודמות, האירוע שימש במה לשרים ולחברי הכנסת של הסיעה וגם ניתן לו סיקור תקשורתי נרחב... לפיכך גלומה בו תרומה לסיעה, ועקב כך הכנסות הסיעה לא היו בגבולות הקבועים בחוק לעניין קבלת תרומות".
3 צפייה בגלריה
מירי רגב ב"לאומיאדה". "במה לשרים וחברי הכנסת של הסיעה"
(צילום: י' צילומים, "הלאומיאדה")
החריגות של אהוד ברק וסתיו שפיר
הסבב השני של הבחירות חשף הפקרות מוחלטת בכל הנוגע להוצאות הכספיות של המפלגות. שבע סיעות חרגו באופן משמעותי מתקרת ההוצאות המותרת בחוק. כך, למשל, הליכוד חרג בתשעה מיליון שקלים מהסכום המותר וקיבל קנס של 200 אלף שקלים ומפלגת העבודה חרגה בשישה מיליון שקלים ונקנסה ב-200 אלף שקלים גם היא.
המפלגות שהרכיבו את רשימת "המחנה הדמוקרטי" חרגו במערכת הבחירות בכ-13 מיליון שקלים מתקרת ההוצאות המותרת. מפלגת העצמאות של ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק, שהתמודדה במסגרת הרשימה, חרגה ב-7.3 מיליון שקלים והוציאה 11.6 מיליון שקלים. היא נקנסה על כך ב-200 אלף שקלים. התנועה הירוקה בראשות סתיו שפיר חרגה בכ-1.2 מיליון שקלים והוציאה 5.2 מיליון שקלים. היא נקנסה על כך ב-100 אלף שקלים. החברה השלישית ברשימה, מרצ, עברה על החוק והוציאה כ-4.5 מיליון שקלים מעבר ל-5.5 מיליון שהותר לה להוציא, ונקנסה ב-200 אלף שקלים.
מערכת הבחירות השנייה של 2019 הסתיימה עם גירעון מצטבר של 86 מיליון שקלים, כשמי שמובילה את רשימת המפלגות עם הגירעונות הגבוהים ביותר היא שוב הליכוד עם כ-40 מיליון שקלים. מפלגת העבודה סיימה עם גירעון של כ-14 מיליון שקלים, חוסן לישראל של בני גנץ עם כ-5.5 מיליון, ש"ס עם כ-5.2 מיליון והעצמאות של אהוד ברק עם גירעון של כ-5 מיליון שקלים.
המבקר בחן גם את ההתנהלות הכספית השוטפת של הסיעות בכנסת ה-21 ומצא ליקויים בהתנהלות הכספית של שתי מפלגות – חוסן לישראל ובל"ד. מבקר המדינה קנס את חוסן לישראל ב-50 אלף שקלים בשל ניהול חשבונות שלא לפי הנחיות המבקר. "הדבר התבטא בעיקר בכך שבידי הסיעה לא היו אסמכתאות מספקות שיש בהן כדי לבסס את סבירות ההוצאות שדווחו על ידה בגין אבטחת מידע".
מבקר המדינה מתח ביקורת על קייטנות לילדים שקיימה תנועת בל"ד על חשבון כספי מימון המפלגות. "גם בתקופה השוטפת הנוכחית כלל סיעת בל"ד בחשבונותיה הוצאות עבור הפעלת קייטנה לילדים. הנושא כבר נדון בהרחבה... ונקבע כי גם אם יש בקייטנה משום פעילות של שמירה על קשר עם הציבור, דבר המוטל בספק נוכח גילם של המשתתפים, הרי שבמבחן הדומיננטיות מכלול הנסיבות מוביל למסקנה כי בסבסוד של הקייטנה גלומה הטבה כספית ישירה למשפחות המשתתפים".
החשבונות הפיקטיביים ברשת והכספים של יעלון
פרק מיוחד בדו"ח הוקדש לפעילות המפלגות ברשתות החברתיות. במסגרת הביקורת קיים משרד המבקר מחקר שמטרתו איתור וניתוח של פעילות רשמית ולא רשמית ברשתות החברתיות.
במחקר הועלו אינדיקציות לכך שבוצעה פעילות תעמולתית ממומנת עבור סיעות באמצעות רכישת חשבונות פייסבוק וטוויטר, וכן בהפעלת חשבונות פיקטיביים. בין היתר, המפלגות איתרו חשבונות עוקבים במדינות שונות והגדילו את מספר העוקבים אחר חשבונות של חברי כנסת מכהנים. המבקר מצא עוד כי חשבונות רבים פעלו לקידום ולהדהוד מסרי תעמולה דומים או זהים.
"מתוצאות המחקר עולה חשש כי ברשתות החברתיות מתקיים שיח רחב היקף המתיימר להיות אותנטי, אשר עלול ליצור הטעיה של הציבור ואף להטות את דעת הקהל לטובת סיעות או נגדן, ובכך הוא עלול להשפיע על תוצאות הבחירות", נכתב בדו"ח.
מבקר המדינה חשף בדו"ח המיוחד התנהלות כספית לא תקינה של מפלגת תל"ם בראשות שר הביטחון לשעבר משה (בוגי) יעלון. לפי הדו"ח, כספים שגייס יעלון לעמותה שבראשה עמד עוד לפני הבחירות שימשו לכיסוי גירעונות של המפלגה אחרי הבחירות. זאת למרות שקיימת הפרדה בין התקופה של לפני הבחירות לתקופת הבחירות עצמה, שם החוק מגביל איסוף תרומות והוצאות כספיות במסגרת חוק מימון מפלגות.
"יוצא אפוא שתרומות שקיבל המתמודד באמצעות העמותה לפני תקופת ההסדר (תקופת הבחירות – י"ק) ואשר אינן עומדות במגבלות הקבועות בחוק המפלגות לעניין תקופת ההסדר, שימשו למימון הוצאותיו אשר עלו על הכנסותיו בתקופת ההסדר", כתב המבקר.
בתשובתו למבקר טענו נציגיו של יעלון כי פעל בתום לב, "שכן חוק המפלגות אינו מטיל מגבלות על גיוס תרומות לפני תקופת ההסדר, ואף אינו אוסר על שימוש בתרומות שגויסו לפני תקופת ההסדר למימון פעילות בתקופת ההסדר". המבקר החליט לקנוס את יעלון ב-50 אלף שקלים.
ממפלגת תל"ם נמסר בתגובה: "כל פעולות 'העמותה למנהיגות אחרת' נעשו בליווי משפטי מקצועי צמוד ובהתאם לחוק. בהעדר הנחיה מפורשת בחוק, נדרש מבקר המדינה לפרשנות מאוחרת ותקדימית, לפיה פעולה טכנית - אחת מני רבות - לא בוצעה בהתאם לנדרש, ולפיכך הושת קנס סמלי על המתמודד (יו״ר העמותה לשעבר). בשל הרצון לחסוך כספי ציבור ומתוך הכבוד למוסד המבקר הוחלט לשלם את הקנס במלואו ובאופן מיידי, ולא לערער עליו".
