רעות (30) נכנסה למעגל הזנות כשהייתה ילדה בת 12 בלבד. לפני כשנה היא החלה בתהליך יציאה ממעגל הניצול והאלימות. כשיוצאים משם מגיעות התובנות", אמרה אתמול (יום חמישי). "את מבינה שיש לחיים אופק אחר להציע לך. אבל עד שזה קורה, את במצב מאוד הישרדותי. אלה לא חיים. הרבה בדידות, הרבה חרדות, הרבה אלימות". לדברי רעות, החוק לאיסור צריכת זנות שנכנס לתוקף לפני כשלוש שנים, שינה את השיח סביב הנושא. "כיום אני בשיקום ואני מרגישה פסע מחיים רגילים. לחוק יש אמירה חזקה - בישראל לא סוחרים בנשים".
רעות הדגישה כי בעקבות החוק "נוצר שיח שלא היה לפני זה, ולנו – כבנות שעובדות בזה, פתאום נפתח צוהר של הבנת המשמעויות. זה מעודד אותי לחשוב שכל נערה שאי פעם תוסלל לזנות תהיה חשופה לשיח הזה, אני חושבת שזה צמצם את האפשרות לנשים הבאות".
אבל למרות החוק, שלפיו מי שצורך זנות או מנסה לצרוך אותה עובר עבירה פלילית, אכיפתו השנה הגיעה לשפל חסר תקדים. לפי נתוני המשטרה, בשנת 2021, השנה הראשונה לאכיפת החוק, נרשמו 1,393 קנסות לצרכני זנות – מתוכם בסך הכל 12 בתקופה שבה אמיר אוחנה היה השר לביטחון הפנים. בעקבות הביקורת הרבה שנרשמה אז על הכמות הזעומה, הבטיח השר לביטחון הפנים בממשלה הקודמת, עמר בר-לב, להגביר את האכיפה, ואכן בשנת 2022 הכמות הכפילה את עצמה ועמדה על 2,840 קנסות. אלא שמתחילת השנה וכניסתו של איתמר בן גביר לתפקיד השר לביטחון לאומי, צנח מספר הקנסות ל-534 בלבד.
ואת מי בחר בן גביר להאשים בהפקרת הנשים בזנות? מלשכת השר לביטחון לאומי נמסר אמש: "לצערנו ניצב עמי אשד הנחה את שוטרי מחוז תל אביב שלא לאכוף עבירות זנות במחוז, וזו אחת הסיבות בגללן בחר השר בן גביר להעביר אותו מתפקידו, כפי שהודיע השר לניצב אשד בפגישתם. יצוין כי באותה פגישה ביקש השר את תגובתו של אשד להיעדר אכיפה מספקת לעבירות הזנות בתחומי המחוז, אך לא התרשם מתשובתו של אשד". ניצב אשד ביקש אמש לא להגיב לטענות השר. "המשטרה כמעט ולא קיימת, לא אוכפת", הסבירה רעות. "אני חושבת שאם המשטרה הייתה מתגייסת גם, ניתן היה להגיע לתוצאות מאוד גבוהות של נשים שיוצאות ממעגל הזנות ועוברות שיקום, וחבל שזה מתפספס".
4 צפייה בגלריה
"חוק הזנות לא יכול להתממש ללא אכיפה". מנהלת המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות, אור אבו
( צילום: חנה טייב)
"זוהי צניחה תלולה באכיפה מהשנה הקודמת וזה צריך להדאיג את כולנו", הסבירה אור אבו, מנהלת המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות. "גם בשיא האכיפה, המדינה לא הצליחה במשך שנה להגיע למספר הגברים שצורכים זנות בלילה אחד. הפוטנציאל הרב שטומן בחובו החוק אינו יכול להתממש ללא שיתוף פעולה מצד גורמי האכיפה. כאשר הציבור חש שאין אכיפה של חוק, הוא מפתח אליו זלזול ואדישות. המשמעות בפועל היא שגברים שפסקו לצרוך זנות ישובו לעשות זאת, ואנחנו נאבד את כל ההישגים החשובים שהגענו אליהם אחרי דרך ארוכה".
"על פי ממצאים של מכון ברוקדייל נמצא שבקרב גברים שצרכו זנות, 18% הצהירו שהפסיקו לעשות זאת בעקבות החוק", סיפרה אבו. "הנתון המדהים הזה הוא הוכחה שכאשר המדינה מכירה בזנות כתופעה של אלימות ומוציאה אותה מהחוק, גברים רבים מעדיפים להימנע מהכתמת שמם ומפסיקים לצרוך זנות".
לצד החוק התקבלה החלטת ממשלה לתקצב ב-90 מיליון ש"ח הרחבה והקמת מענים לאוכלוסיות בזנות ברחבי הארץ. מנתוני משרד הרווחה עולה שכמות הנשים והגברים מקבלי השירות במסגרות השונות שפנו לשיקום ב-2022 עלתה בהשוואה ל-2021, אבל הפער עדיין גדול. בשנת 2022 רק 2,533 קיבלו שירות שיקומי על ידי משרד הרווחה.
"השיקום זה דבר מבורך וזה מציל חיים, אבל לא מספיק", מספרת רעות. "הייתה לא פעם שהייתי צריכה פסיכיאטר - ואין. בנוסף, תעסוקה זה משהו שמאוד קשה להשתלב בו. אני מתמודדת יום יום עם הטראומה. זה לא פשוט להיכנס למשרד עם גברים, לנהל שיח תקין, להישאר מרוכזת כשכל דבר מקפיץ אותך, כשאת חרדה להיות בסביבה 'רגילה'. אני חושבת שאם המדינה תסייע יותר בשילוב, פחות נשים יחזרו למעגל הזנות. אם יעזרו לנשים לחזור לתפקד ולהאמין בעצמה, זה גם ישתלם גם לחברה".
הקשיים שמתארת רעות מהווים חסם עבור שיר (20) לצאת ממעגל הזנות. "בעולם בחוץ אני מרגישה נחותה יותר, מרגישה כמו חיידק" היא מתארת. "אני נשארת במעגל הזה כי אני מנסה ללכת למקומות אחרים ולא מצליחה. אני מרגישה דחייה. אני הולכת למקומות עבודה ושואלים אותי על השירות הצבאי שלי, איפה עבדתי קודם. הייתי בריאיון עבודה והמראיין פשוט צחק לי בפנים. שאל, 'מה יש לי לעשות איתך?' זה מערער לי את הביטחון".
שיר (20), נכנסה למעגל הזנות כשהייתה בת 13, לאחר שסבלה בביתה מאלימות מינית ופיזית והועברה לאומנה. "עברתי המון אשפוזים, סבלתי המון דחייה והאשמה. אני היום לבד בעולם. אני מרגישה שאין היום מסגרת שמתאימה לי. מעבר לזה שאין מספיק הבנה לטיפול בנשים בזנות, התורים מטורפים, והשירותים לא נגישים".
בדומה לרעות, גם שיר, שמתקשה לצאת ממעגל הזנות, טוענת שהחוק לא נאכף בשטח. "אני לא מרגישה שום שינוי", אמרה אתמול. "אולי אצל מי שעובדת יותר בזנות רחוב, אבל אני פוגשת ברשת את צרכני הזנות. שם זה מאוד זמין ולא נאכף בכלל. הכל עובד רגיל, ורק מתווספים עוד ועוד אנשים. אני הרבה שנים במעגל ונמאס לי, אבל כמה שאני סובלת אני תמיד חוזרת לשם. הם מתייחסים אלייך בצורה מזעזעת. משפילים אותך, את הופכת להיות בובת הפנטזיה שלהם. את מרגישה שאת רק מחיר".
"זנות זה עולם אפל ואלים, רע לנשמה ורע לגוף, מסוכן ביותר", הסבירה ד"ר נעמה גולדברג, מנכ"לית עמותת "לא עומדות מנגד - מסייעות לנשים במעגל הזנות". לדבריה, נשים בזנות בדרך כלל מגיעות מרקע של טראומה, שמונצחת בזנות ומשתחזרת שוב ושוב. "נשים רבות בזנות סובלות מסימפטומים קשים של טראומה מורכבת, כגון: דיכאון, חרדה, דיסוציאציה ועוד.
ד"ר גולדברג אמרה כי "השקיעה הפסיכולוגית שחווה אישה בזנות, דומה למערכת יחסים מתעללת עם בן זוג מכה, קשה לאישה לדמיין מציאות אחרת. לכן, עצם הקיום של החוק הציף לראשונה את התופעה ואת הצורך לשנות את דעת הקהל, לשפר את שירותי הרווחה ולסייע. לצערי האכיפה זניחה, אגבית כמעט. ייאמר לזכות המדינה ומשרד הרווחה שניתנו כספי סיוע ושיש המון רצון להביא לשינוי ולהכיר בסבל של אותן נשים, אך השטח הרבה יותר 'צמא' ממה שניתן, וככל שפונות יותר נשים לסיוע כך יש לנו פחות מה להציע להן. מה שחשוב עכשיו הוא לדחוף לאכיפת החוק ולייצר עוד מענים מותאמים".
"שיקום, תעסוקה, לימודים - זה משהו שמאוד חשוב לשיקום", הסבירה עינת (31), שיצאה ממעגל הזנות לפני שנתיים. "זה מה שדחף אותי החוצה, נתן לי תקווה, הבנתי שאני יכולה לעשות עוד דברים. בתוך העולם הזה את נמצאת בסחרחורת. המון סמים. היחס אלייך כאל סחורה, את מרגישה כמו הדבר הכי עלוב שיש. זה להתעסק עם שיכורים, אלימים, סוטים. והפעולה עצמה זה כאבי גוף קשים. את יוצאת משם בלי נשמה, אבל איכשהו את מתרגלת לזה שאת שם, לסבל ולעינוי ואת פשוט נתקעת".
עינת אמרה: "את מרגישה שרופה, 'מי יקבל אותי לעבודה? איך אשרוד? הרסתי לעצמי את החיים'. יש המון בנות שאני עד היום חושבת עליהן שהן חכמות ומוצלחות ואני חושבת שאם הייתה להן גישה לזה, החיים שלהן היו נראים אחרים". ב-24 ביולי יצויין היום הארצי למודעות לנזקי הזנות. "המועד נבחר כיוון שתעשיית הזנות פועלת 24/7", הסבירו במטה למאבק בסחר בנשים ובזנות. "תעשייה שמגלגלת 1.3 מיליארד שקלים בשנה על גבם של אינספור קורבנות, אך עדיין נשארת מושתקת".
ממשטרת ישראל נמסר: "משטרת ישראל שמה לפניה את סוגיית הסחר בבני אדם כחלק מנושאי ההתעניינות בתוכנית השנתית ובפרט את נושא האכיפה כנגד צרכני הזנות, וכך פועלת בביצוע פעילויות מבצעיות שהובילו גם לכתבי אישום ומעצרים. הפעילות המשטרתית הממוקדת והאינטנסיבית שבוצעה בשנים האחרונות מייצרת הרתעה בקרב מי שפועלים בניגוד לחוק".
