סדר היום ציבורי-תקשורתי במערכת בחירות, כל מערכת בחירות, הוא גורם השפעה משמעותי על התוצאות בקלפי. בוודאי במציאות הפוליטית הפריכה בישראל: חלק לא מבוטל מהבוחרים אינם נאמנים למפלגה אחת ויכולים כמעט מדי מערכת בחירות להצביע לרשימה אחרת. המשמעות היא שהשיח בחודשים הללו – בתקשורת, ברשתות החברתיות, במליאת הכנסת וברחוב - הוא קריטי בהתפלגות המנדטים.
- בחירות 2021 - כל מה שצריך לדעת במתחם הבחירות של ynet
השבוע האחרון היה השבוע של יאיר לפיד. כמי שמזוהה יותר מכל עם המאבק בחרדים, יו"ר יש עתיד הוא המרוויח הגדול מימים ארוכים של כותרות מתחלפות על המהומות בבני ברק, בירושלים ובערים החרדיות. והוא אפילו לא צריך להתאמץ.
בשנים האחרונות, מאז שהבין שחלומו להיות ראש ממשלה לא יתגשם ללא החרדים, הוא שינה אסטרטגיה וחדל כמעט לחלוטין מלתקוף אותם. ועדיין, המיתוג שלו כאנטי-חרדי עדיין בתוקף בתת המודע הישראלי ומביא לו בסקרים מספר מנדטים של ציבור שקרא את הכותרות, הפנים אותן, כעס, וענה בסקרים לפי תחושת הבטן באותו רגע.
לפיד הפך בסקרים למפלגה השנייה בגודלה וחלף על פני תקווה חדשה וגדעון סער, שעדיין מוביל באופן משמעותי בנתוני ההתאמה לראשות הממשלה (נתון חשוב שמהווה כלי מנבא להצבעה למפלגה). בניתוח שעורכים בחלק מהמפלגות, השבוע הטוב שהיה ללפיד בהובלה אחרי נתניהו צפוי לשחזר את עצמו בכל פעם שסדר היום יעבוד נגד סער.
הפגנות חרדים, השבוע
(צילום: אלכס גמבורג)
למה הכוונה? ההנחה היא שבין סער לבין אלה המתכוונים להצביע לו קיים פער אידיאולוגי מובנה. לכן, בכל פעם שסדר יום של ערכים ישתלט על הקמפיין במקומות שמדגישים את הפער האידיאולוגי חרדים, להט"ב, שבת, מדיני - סער יירד. מנגד, הזהות האידיאולוגית של לפיד עם מצביעיו היא מוצקה. זו, אגב, הסיבה שבכל הזמנות מקפיד לפיד לדבר על "שפיות", "ממשלה שפויה" וכדומה, טרמינולוגיה שמאמץ עכשיו גם הקמפיין של סער.
עד כאן החדשות הטובות ללפיד. ועכשיו לחדשות הרעות מבחינתו: סדר היום בישראל משתנה מהר, ולכן, אחרי שהמהומות ברחוב החרדי יסתיימו, הוא עלול לרדת בסקרים בדיוק כפי שעלה.
רכבת ההרים של נתניהו
מי שיכול ללמד את לפיד עד כמה מתעתע, אכזרי והיפר-אקטיבי סדר היום הציבורי בישראל הוא בנימין נתניהו. רק לפני שבוע עדיין חגג ראש הממשלה את קמפיין החיסונים. מתחריו, חסרי אונים, הביטו בו בעיניים כלות כשהוא מחסן את ישראל, מצטלם בנתב"ג, מבקר במוקדי הקופות ומנצח את הקורונה בעצמו בעזרת הנשק יקר הערך שנרכש מחברת "פייזר". אי אפשר לא לפרגן לו, ומצד שני, זה נגד האינטרס בקמפיין.
אבל דווקא אז, כשאיש לא צפה, החלו מוטציות הקורונה השונות להשתולל, באדיבות המחדל בסגירת נתב"ג, התחלואה נסקה והוצתו המהומות ברחוב החרדי, שותפו האמין ביותר בגוש. מי זוכר בכלל את קרנבל החיסונים. יש כאן לקח חשוב ללפיד: גם המציאות הנוכחית יכולה להתהפך, סדר היום ישתנה שוב, ומועמד אחר – נתניהו או יריב אחר - עשוי להרוויח ממנו.
נתניהו בנה על קמפיין החיסונים שיציג אותו כמדינאי גדול ואת כל השאר כפוליטיקאים קטנים. בינתיים התברר שהמדינאות (הרפואית) קרסה, והוא מצא את עצמו שקוע עד צוואר בפוליטיקה קטנה כדי לשפר את מצב הגוש שלו.
באגף הדתי-לאומי הוא הצליח לסייע לחגית משה לנצח בבית היהודי, אבל עדיין יש לו קשיים במו"מ על חיבורים בימין. באגף של הרשימה המשותפת הוא מקווה שהרומן עם מנסור עבאס ימשיך לפרוח באמצעות ריצה של רע"מ כרשימה נפרדת. אם יצליח, יהיה זה הישג לגוש של נתניהו. אם לא יעבור את אחוז החסימה – הקולות ילכו לפח (במקום למשותפת), וגם זו הצלחה מבחינת נתניהו.
פרדוקס החיבורים
גם בצד השני של המפה חוגג הכאוס שמתקרב לשיא לקראת המועד האחרון לסגירת הרשימות. ברשימתו של רון חולדאי, "הישראלים", שוררים ייאוש ואווירת נכאים לא רק בגלל הקמפיין שלא מתרומם והסקרים שיורדים, אלא גם על רקע התחושה המתחזקת שהכל פריך ושברירי. הסיפור הזה יכול להתפרק בכל רגע, בין אם בשל פרישה של חולדאי עצמו ובין אם בשל עזיבה של אבי ניסנקורן, שלא תמיד אוהב את כל מה שהוא רואה ועשוי לאהוב עוד פחות את מה שהוא צפוי לראות.
המצב הזה מציב גם את מפלגת העבודה במצב אחר. היו"ר מרב מיכאלי, שנהנית בינתיים ממומנטום חיובי של מנצחים, לא ממהרת לערוך חיבורים ומתעקשת לבחון את מצבה לבד. חבירה לישראלים או לכל גורם אחר, גם תחת אפשרות לפירוק אחרי הבחירות, תשאיר את מיכאלי עם סיעה קטנטנה ולא משפיעה, עם שותפים להנהגה ואולי מלחמות פנימיות שישבשו לה לא מעט תכניות.
מיכאלי, כמו חולדאי, יעלון ואחרים, זוכרת היטב שני שיעורים מרכזיים שלמדה ישראל בשנה הפוליטית המטורפת שחלפה: הראשון הוא שחיבורים הם בגדר חובה, והשני הוא עד כמה הם יכולים להיות מסוכנים. תשאלו את יאיר לפיד.
