נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרן ברק מתח ביקורת חריפה הערב (שבת) על שר המשפטים יריב לוין ועל המהפכה שהוא מתכנן במערכת המשפט. "הרפורמה הזו היא שרשרת - מחרוזת של חרוזים מרעל. אם המחרוזת הזו תעלה על צווארנו ותוגשם במלואה - זה תחילת חורבן הבית השלישי", אמר ברק. "זו תהיה דמוקרטיה טורקית. אצלנו אין חוקה פורמלית, אבל יש חוקי יסוד שהכרזת העצמאות הכירה בהם". מנגד, שר המשפטים לוין אמר כי דבריו של ברק חמורים, אך הבהיר כי יהיה מוכן לשוחח איתו.
לדברי ברק, "חורבן הבית השלישי נגרם במלחמת אחים, שהמחרוזת, ההצעות האלה, היא הצונאמי שיביא אותה. יידע נא כל אחד מהמיליונים, אזרחי המדינה ותושבי המדינה, שאם הרפורמה הזאת תיכנס לתוקפה, הזכות שלכם לכבוד, הזכות שלכם לחירות, הזכות שלכם לחיים, תיפגע באופן קשה ולא יהיה בית משפט שאליו אפשר יהיה לפנות". ברק הדף את הביקורת לפיה העליון קובע מי יהיו שרים, על רקע הדיונים בעניינו של דרעי, ואמר: "לא בית המשפט קובע מי יהיו שרים, חוקי מדינת ישראל קובעים והכרזת העצמאות. הפירוש הוא על ידי בית משפט".
"אם חושבים שלהרוג אותי יפסיק את הטלטלה, אני מוכן לעמוד מול כיתת יורים", אמר ברק עוד. לדבריו, בין הצעות החוק שעל שולחן הקואליציה החדשה יש "הצעות גזעניות. אולי שיעשו מגילת עצמאות חדשה". הוא הבהיר כי "אף בית משפט לא יכול להגן על העם מפני עצמו. העם צריך להגן על עצמו".
ברק אמר כי אינו מתחרט על כך שתמך בהגעה לעסקת טיעון עם נתניהו, שנה אחרי שבשיחה עם ynet אמר כי היה "מגדולי המגינים של מערכת המשפט", וחשף כי נתניהו ביקש ממנו לדבר עם היועץ המשפטי לממשלה דאז אביחי מנדלבליט: "הייתי בעד עסקת טיעון, וזו לא הייתה טעות, גם היום אני בעד. אבל מרגע שהוגש כתב אישום נגדו במקום להיות מגן המערכת, הוא הפך למנתץ המערכת".
ברק סיפר כי במסגרת הסדר הטיעון, הייתה כוונה שעבירת השוחד תוסר – ושני האישומים במרמה והפרת אמונים יישארו. "אני לא זוכר אם המדינה התחייבה לא לבקש עונש מאסר. בית המשפט הוא שיקבע אם בהרשעה יש משום קלון או לא. לפי דעתי נתניהו היה עמוק מאוד (במגעים – ט"צ), אני השתוממתי שפתאום, אני חושב שראש הממשלה קיבל רגליים קרות והלך אחורה תוך כדי ניהול המו"מ. חבל, טרגדיה. אם היינו מגיעים לעסקת טיעון, לא הייתה ההצעה של יריב לוין". מטעמו של ראש הממשלה נתניהו נמסר בתגובה לדברים כי "ראש הממשלה נתניהו מעולם לא הסכים להודות בעבירות של מרמה והפרת אמונים, ואם היה מסכים לכך- כבר הייתה נחתמת עסקת טיעון מזמן והמשפט היה מסתיים. כל יום שעובר במשפט חושף את האמת וממחיש מדוע ראש הממשלה נתניהו סירב להודות בעבירות כלשהן".
יריב לוין מציג את הרפורמה במערכת המשפט בכנסת
(צילום: ערוץ כנסת)
נשיא בית המשפט העליון בדימוס אמר כי הוא "מצר מאוד" על מינויו של יריב לוין לשר המשפטים. "ההופעה של השר לוין יום לפי הדיון תיק דרעי מהווה איום. אבל בית המשפט לא ייקח את האיום הזה בחשבון, יש להם שיקולים אחרים לגמרי". כשנשאל ברק אם יש איום על קיומה של ישראל, ענה: "היום לא, אולי בעתיד כן".
שר המשפטים לוין אמר בתגובה לברק: "יש לי כבוד רב אליו, אבל איפה היה כאשר בלי סמכות ובלי התחשבות דרס סמכויות אנשים ולקח סמכויות לעצמו? אני מוכן לדבר עם ברק, תמיד יש על מה לדבר. לא צריך להקים ועדה מיוחדת לרפורמות, זה בזבוז זמן. יש ועדת חוקה של הכנסת". לוין התייחס גם לקריאתו של בני גנץ לנתניהו לדון ברפורמה: "אני מזמין את גנץ לדבר בועדת החוקה, נדון ברפורמה שאני מביא. נשמע את כל הדעות. לא הכל כזה ראה וקדש".
לוין אמר כי ברק השתמש בתיאום קשים, כלשונו. "זה חמור מאוד אם זה משקף את עמדותיו. הוא משתמש בתיאורים קשים - שמתי אקדח. כיתת יורים וטנקים. כשאני שומע את דבריו החמורים של ברק אני משיב שהרפורמה שלי לא באה על גבי טנקים אלא על גב קולות ציבור הבוחרים".
שר המשפטים התייחס הערב גם לעיתוי ההכרזה על הרפורמה, ערב הדיון בבג"ץ דרעי - והדף את הביקורת. "אין קשר. אם מישהו חושב ששופטים מושפעים מזה הם לא עושים משפט צדק. נזקקתי לכמה ימים להתארגן אחרי שקיבלתי את המשרד", הוא אמר. "החלטה אם כהונה של שר סבירה או לא - הציבור מקבל בקלפי. לא רק מצביעי ש"ס במקרה הזה. כל גוש נתניהו הצביע שדרעי יהיה שר".
לוין אמר כי הוא "לא משנה את כללי המשחק הדמוקרטיים", והוסיף: "אני הנחתי תוכנית, ואנחנו נקדם אותה בסבלנות. אני לא נכנס למסגרת זמנים כי אני לא מכתיב לכנסת. הדיונים צריכים להיות ממצים".
הרפורמה שעליה הכריז לוין השבוע קבעה בין היתר כי הכנסת תחוקק פסקת התגברות ברוב של 61 חברי כנסת, שתאפשר לקואליציה להעביר מחדש חוקים שייפסלו בבג"ץ. בנוסף קובעת הרפורמה כי הרכב הוועדה לבחירת שופטים ישונה, בג"ץ יוכל לפסול חוקים רק ברוב של 12 שופטים מתוך 15 ולא יוכל לדון בחוקי יסוד, השימוש בעילת הסבירות יבוטל והיועמ"שים במשרדיי הממשלה יהפכו להיות משרות אמון לשר.
פרשניתנו טובה צימוקי ציינה כי מיומו הראשון בפוליטיקה נשבע לוין לבטל את "המהפכה החוקתית" של ברק בטיעון שזו הפכה את פניה של המדינה לרעה, הקטינה את מעמדן של הכנסת והממשלה וביזתה אותן. בעיניו של לוין, בית המשפט העליון צריך לעסוק בעיקר בהכרעה בסכסוכים ולא בחוקה. לזכויות אדם תדאג הכנסת שכן היא הנציג האמיתי של העם. ואם לכונן חוקה - הרי שרק הכנסת, בתוקף סמכותה המכוננת, תעשה זאת בלבד כשפרשנות בית המשפט העליון תהיה מוגבלת, תעסוק רק בליבת זכויות האדם ותתרחק מכול החלטה שיש בה שבב של פוליטיקה, החלטות מעשיות של הממשלה ומינוייה. כלומר, אל לו לעסוק באמות מידה כמו "סבירות" - שהוא חלק מתוך מושגים נזילים ובעיקר סובייקטיביים.
