אחרי 129 ימים בשבי, המשפחה סוף-סוף מאוחדת - וגם בארגנטינה נושמים לרווחה: המבצע ההירואי ברפיח, שבמהלכו חולצו משבי חמאס פרננדו מרמן (60) ולואיס הר (70), הגיע לכותרות גם בארגנטינה, מולדתם של השניים.
"במבצע מפתיע - שני ארגנטינאים שהוחזקו בידי חמאס שוחררו על ידי הכוחות הישראלים", הייתה הכותרת בעיתון "קלארין", שם נכתב כי ממשלת ארגנטינה קיבלה מידע על הפעולה דרך גורמים דיפלומטיים.
2 צפייה בגלריה
כותרת עיתון קלארין על מבצע חילוץ פרננדו מרמן לואיס הר
כותרת עיתון קלארין על מבצע חילוץ פרננדו מרמן לואיס הר
הכותרת בעיתון "קלארין"
2 צפייה בגלריה
רפיח
רפיח
האש ברפיח, במהלך המבצע הלילי
(צילום: SAID KHATIB / AFP)
זמן קצר לאחר ההודעה הדרמטית על השחרור, פורסמו הודעה מטעמו של נשיא ארגנטינה חאבייר מיליי, שרק בשבוע שעבר ביקר בישראל: "הנשיא מודה לצה"ל, לשב"כ ולמשטרת ישראל על שסיימו בהצלחה את מבצע חילוץ האזרחים הארגנטינאים פרננדו סימון מרמן ולואיס הר, שנחטפו ב-7 באוקטובר האחרון על ידי מחבלי חמאס".
בהודעה נכתב כי "במהלך ביקורו בישראל, חזר הנשיא מיילי בפני הנשיא יצחק הרצוג וראש הממשלה בנימין נתניהו על הבקשה לשחרור כל אחד מהחטופים הארגנטינאים. מיליי ממשיך לגנות בתקיפות את ארגון הטרור חמאס".
נשיא ארגנטינה בכותל, בשבוע שעבר
(צילום: גיל יוחנן )

מיליי, המכונה "טראמפ של ארגנטינה", הודיע עם תחילת ביקורו בישראל כי יעביר את שגרירות ארצו לירושלים, ופרץ בבכי בעת הגעתו לכותל. ב"קלארין" צוין כי בין החטופים שעדיין בשבי חמאס נמצאים עוד כמה אזרחי ארגנטינה, ובהם התינוק כפיר ביבס, אחיו אריאל ושני הוריהם.
מרמן והר נחטפו בבוקר 7 באוקטובר מהקיבוץ ניר יצחק יחד עם שלוש בנות משפחה נוספות - שכבר שבו לישראל במסגרת עסקת החטופים בשלהי חודש נובמבר האחרון: בת זוגו של לואיס ואחותו של פרננדו קלרה מרמן (63), אחותה גבריאלה ליימברג (59) וביתה של גבריאלה מיאה (17) - שתמונתה שבה לישראל עם הכלבה בלה שנחטפה יחד עימה הפכה לאחת המזוהות עם עסקת החטופים.
"תחזירו את לואיס, תחזירו את פרננדו": דברי קלרה מרמן לפני חודשיים
(צילום: מטה משפחות החטופים)

לפני חודשיים, בעדות שפורסמה בעצרת למען שחרור החטופים, סיפרה קלרה מרמן על הרגע שבו נחטפה המשפחה, ועל הסיוט בעזה: "כולנו התקבצנו, היינו חמישה בממ"ד מחובקים באיזושהי פינה. ואז יריות בתוך הממ"ד. הם לא נכנסו לממ"ד. ואנחנו מתחילים לצאת. זהו. כל היופי והחיים היפים וההנאה המשפחתית נגמרה.
"ושם מתחיל הסיוט. שם נשאר לי אח שלי, פרננדו, ולואיס בן הזוג שלי. לא ייתכן להישאר שם בלי החופש. להיות סגורים ללא שום אפשרות לראות יום, לילה. לדעת אם אוכלים או לא אוכלים. לדעת אם תיפול פצצה. תחושת הזמן היא דבר מטורף, זה להמתין, להמתין ולהמתין בלי סוף, היום לא נגמר. בסוף היום אומרים, עוד יום עבר. כאילו מה, איך אפשר. ממש מאבדים את תחושת הזמן. תחזירו את פרננדו הביתה. תחזירו את פרננדו אליי. אח שלי. תחזירו לי גם את לואיס". היום לואיס ופרננדו חזרו הביתה, לישראל.