במכתב פומבי שפרסמו היום (שני) מאות בכירים לשעבר במערכת הביטחון, חברי תנועת "מפקדים למען ביטחון ישראל", הם הביעו התנגדות נחרצת להכנסת שב"כ לפעולה בתוך החברה הערבית, לאחר שאתמול הוחלט להקים צוות שיבחן את הסוגיה.
"למדינת ישראל אסור להשלים עם הסטטיסטיקה המבעיתה – 102 נרצחים בחברה הערבית מתחילת השנה אינם גזירת גורל", הם כתבו. "החברה הערבית זכאית לביטחון אישי ולמשילות בדיוק כמו אזרחי ישראל היהודים. פעילות המשטרה מבוססת על אמון בין האזרח לשוטר, וכל קורבן וכל מקרה ירי פוגע בתחושת השייכות של אזרחי ישראל הערבים למדינה ובאמון החברה כולה במשטרה".
עוד נכתב כי "לשב"כ אין יתרון יחסי על המשטרה בטיפול בתופעות רב ממדיות - תרבותיות, כלכליות, חברתיות וחינוכיות – כדוגמת תופעת הפשיעה בחברה הערבית. פיצול האחריות בין הארגונים יביא רק נזק לשני הגופים ולזריקת אחריות ביניהם. זאת ועוד - חשיפת כלי השב"כ בפעילות כזו תפגע פגיעה אנושה ביכולתו לסכל טרור ואיומים אחרים שרק הולכים ומחריפים. פעילות השב"כ בחברה הערבית רק תוסיף לניכור בין האזרחים למדינה, תצבע אזרחים נורמטיביים בצבעי אויב ותחריף את השסעים בין יהודים לערבים".
לדבריהם, כדי לסכל את ארגוני הפשיעה, "יש ליצור הרתעה באמצעות חוקים דרקוניים - ענישה כבדה על החזקה ושימוש בנשק לא חוקי, גם בחתונות. בנוסף יש לטייב את ההליך המשפטי תוך מתן שיקול דעת מועט לשופט, ולפגוע בבטן הרכה של הארגונים - מקורות ההכנסה שלהם. ההשקעה בחינוך, בתרבות ובתשתיות ביישובי החברה הערבית, בפעולה משולבת של המשרדים החברתיים-כלכליים בממשלה, תהיה יעילה זה עשרות מונים מכל פעילות ביטחונית כלשהי. במקום לייצור תהליך של זריקת אחריות - יש להפוך את המשטרה מארגון חבוט ומוכה לארגון מצליח, לפי המתווה אותו שירטט סגן השר לביטחון הפנים לשעבר יואב סגלוביץ'".
הם הוסיפו כי דמויות מעוררות מחלוקת ותסיסה בחברה הערבית, "לא יכולות להיות חלק מהפתרון". לדבריהם, "הפשיעה והרציחות הם איום חמור יותר מאיומי החמאס והג'יהאד האיסלאמי, וכך יש להתייחס אליהם, גם מבחינה תקציבית. עתידה של החברה הישראלית ומדינת ישראל יושפע גם מדרך ההתמודדות עם איום זה".
מטעם תנועת "מפקדים לביטחון ישראל" נמסר: "הכנסת שב"כ לחברה הערבית היא כשיגור טיל סודי על דיונה. אין מקום להפעלת משאבים חודרניים נגד אזרחים שלא לצורך סיכול טרור או חתרנות מדינית, שכן זהו ההבדל בין ארגון מודיעיני במדינה דמוקרטית למשטרה חשאית. יותר מכך – הפעלת השב"כ בחברה הערבית היא הכרזה עליה כאויבת המדינה, למרות שהיא קורבן אוזלת היד של הממשלה".
גם ראש השב"כ לשעבר עמי אילון סבור שהכנסת השב"כ לחברה הערבית עלולה להיות מורכבת. בריאיון לאולפן ynet הבוקר הסביר אילון כי "לשירות אין את הכלים להתמודד עם תופעות שבאות על רקע חברתי-כלכלי. אלו תהליכים ארוכים של חברה סגורה שמרגישה מודרת. צריך לחזור הרבה שנים אחורה ולהבין שהאלימות לא נוצרת ביום אחד".
עם זאת, לדבריו, לשב"כ יש יכולת לסייע במשבר הנוכחי. "האלימות בחברה הערבית היא לא בעיה רק של החברה שלה. שב"כ כבר מסייע באותם כלים שאין למשטרה. נכון מאוד ששב"כ יסייע. זה קרה גם כשאני הייתי ראש השירות בנוגע להלבנת כספים, זה קרה בתקופת הקורונה ששב"כ סייע באיתור מקרים מסוימים. אין בעיה שהשירות יסייע, זה קיים על פי החוק אפילו. צריך להבין מה השירות יכול לעשות".
על השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר אמר אילון: "הוא חייב להתפטר או להיות מפוטר. לא משום שהוא נכשל, הרי הוא לא השר הראשון שנכשל בתפקידו. בן גביר הוא הדמות שלעולם לא יכולה להוביל לתחושת שותפות עבור אלה שצריכים לקחת אחריות, כמו ראשי הרשויות המקומיות במגזר הערבי. בן גביר הגיע למקום שבו הוא נחשב לאיום הגדול ביותר על החופש והחירות בחברה הערבית, ולכן הוא לא יכול להוביל את התהליך הזה".
מי שצריך להוביל את התהליך, לדברי אילון, "הם ראש הממשלה, מנכ"ל משרד ראש הממשלה עם כל המנכ"לים, ובנוסף לזה - בוועדה שתוקם, צריכים להיות נציגי הציבור הערבי וראשי הרשויות. שב"כ יכול לסייע, אבל לא לקחת אחריות".