התשובה האחרונה של חמאס להצעה האמריקנית לעסקת חטופים סימנה מה שנראה כהתרחקות משמעותית מעסקה, והותירה משפחות רבות של חטופים מיואשות - וכועסות. דני אלגרט, אחיו של החטוף איציק אלגרט, אמר הבוקר (שלישי) באולפן ynet: "התשובה צריכה להיות אצל רה"מ, אני לא בחרתי בסינוואר". גם שמעון אטיאס, דודה של החטופה עמית בוסקילה, הביע ביקורת חריפה על התנהלות המדינה בנושא החטופים: "ישראל חייבת לעשות חישוב מסלול מחדש וללכת בדרך אחרת".
לדברי אטיאס, "כל ההתנהלות של המשא ומתן הייתה לא טובה מלכתחילה. חמאס מתעתע בנו, משחק לנו ברגשות, משגע את מדינת ישראל". הוא ציין כי "בעסקה הקודמת שאלתי מתי תהיה עוד עסקה, ואף אחד לא ידע לתת תשובות. היום לצערי אני רואה שצדקתי". עוד אמר הדוד: "רק באמצעות חילוץ צבאי, החטופים שחזרו יכלו לחזור בחיים. אחרת, יחזרו רק גופות מעזה".
אטיאס פירט את ביקורתו על הממשלה, ואמר כי "ראשית כל, היא לא צריכה לתת מבלי לקבל". לדבריו, "אנחנו רואים שאנחנו נותנים ומעבירים משאיות סיוע הומניטרי, ואנחנו רואים שעזתים כבר חוזרים לצפון הרצועה - אז אנחנו בעצם התחלנו את העסקה מבלי לקבל שום דבר בתמורה. אני לא חושב שבמצב הזה יהיה נוח לסינוואר להביא לנו משהו - הוא גם ככה מקבל אז למה לתת?".
אלגרט הצטרף לביקורת, וציין כי "שיחקנו פה על זמן- והזמן עבר. עשינו את כל הטעויות האפשריות ואנחנו מתפלאים שחמאס מסרב. בכל מנופי הלחץ שלנו השתמשנו. כבר הוצאנו את הצבא, הכנסנו להם סיוע הומניטרי, נתנו להם את כל מה שהם היו צריכים לקבל במסגרת עסקה - למה שהם יעשו עסקה?". לדבריו, "כרגע בעצם אנחנו כבר לא נלחמים על שחרור החטופים - אנחנו נלחמים על החיים שלהם".
שאלת מספר החטופים שנותרו בחיים עלתה וצפה מחדש, בשל תשובת חמאס שהוא מוכן להחזיר כ-20 חטופים בלבד - בטענה כי ארגון הטרור לא יודע היכן 40 החטופים החיים שאמורים להשתחרר בשלב הראשון של העסקה. "לחמאס אולי אין אפילו 20. אני לא הייתי מזלזל במה שהם אמרו", אמר אלגרט. "אנשים לא חיים שם בתנאים שהם יכולים לשרוד, כל דקה בשבילם זה נצח".
מנגד, אטיאס ציין כי מבחינתו, "זה שדיברו על 40 חטופים הומניטריים, נשים, ילדים ומבוגרים ופצועים, וחמאס קם ואומר יש לי פחות מ-20, אני לא חושב שצריך להאמין לו". לדבריו, "חמאס יודע בדיוק כמה חטופים יש לו, מי נמצא אצלו, ומה מצבו של כל אחד".
על דבר אחד משמעותי שני בני המשפחה מסכימים - המצב מידרדר, והייאוש הולך וגובר. "אנחנו לא יכולים נפשית יותר להכיל את הייסורים שאנחנו עוברים. לא קל בכלל, במיוחד לאמא של עמית", ציין אטיאס. "מדינת ישראל עושה שגיאות, ואנחנו עייפים נפשית מההתנהלות ומהדרך. אנחנו כבר אובדי עצות ופשוט מיואשים ושבורים. זה לא ייתכן שמדינת ישראל לא עומדת במילה שלה - היא הבטיחה לנו שבאמצעות לחץ צבאי יגיעו להישגים. לצערי לא ראינו שום הישגים - לא הכנעה של החמאס, לא החזרת החטופים ואנחנו גם רואים שאנחנו מאבדים חיילים רבים בשטח עזה".
אלגרט הוסיף: "התרענו ואמרנו שהזמן אוזל, ואנחנו מרגישים שאנחנו נדחקים לפינה - וזה אומר שאנחנו הולכים להחריף את הצעדים שלנו. הצעדים שאנחנו חושבים שיכולים להיות אפקטיביים זה צעדים שיתנו לרה"מ להבין שהמקום שלו כראש ממשלה לא בטוח. אנחנו נפעל בכל האמצעים כדי להביא את רה"מ להכרה שהוא לא צריך להתיישר לפי הקריאה של בן גביר, מלחמה או ממשלה אנחנו נגיד לו - או עסקה או ממשלה, זה מה שיהיה".
לדברי אלגרט, "רה"מ הוא זה שצריך למצוא את הפתרונות ולתת לנו את המענה. אם הוא אומר 'חבר'ה אני לא מסוגל', אז הוא פשוט צריך לתת למישהו אחר לעשות את זה. לא יכול להיות שהעניין הזה של מלחמת איראן עכשיו פתאום ישתיק אותנו, ויגידו לנו 'שבו בשקט, עכשיו יש מלחמה עם איראן' - ואנחנו נחכה למלחמה הבאה".
- אנחנו יודעים שבחמאס מפעילים ערימות של לוחמה פסיכולוגית כלפי ישראל, איך אתם מתמודדים?
"לצערי זה מופעל עלינו בתוך המדינה, לא רק מהחמאס, גם מכיוון הממשלה וגם מכיוון הרחוב. לפעמים אני מסתובב ברחוב, ואנשים צועקים לי 'הלוואי שהם כבר יחסלו אותם, הלוואי שכבר ימותו', או 'שתיפול איזו פצצה ותפתור לנו את הבעיה'. כל מיני אנשים שהולכים ונוהים אחרי אותם גורמים קיצוניים שיש בממשלה, ולוקחים את זה אפילו יותר רחוק. אנחנו מגיעים למקומות שהטרור הפסיכולוגי כבר לא מופעל עלינו מבחוץ, הוא מופעל עלינו מבפנים".
ח"כ אלמוג כהן (עוצמה יהודית) השיב באולפן ynet לביקורת של בני המשפחה, ואמר כי "אף אחד לא יכול לשפוט את הכאב שלהם, אבל אני חושב שגם האמת צריכה להיאמר. אני בקשר כמעט קבוע ורציף עם לשכת רה"מ ועם הנוגעים בדבר. מדינת ישראל בהצעה האחרונה ובהצעה שלפניה ובהצעה שלפניה עשתה צעדים מרחיקי לכת. לבוא ולומר שמדינת ישראל לא עושה הכול, אני לא באמת מצליח להבין".
לדברי כהן, "החמאס לא מבצע צעדים קדימה במו"מ, אבל מהצד השני מדינת ישראל לא מתנהלת לבד במערכה הזו. ישנם גורמים ומשתנים רבים שפועלים במקביל לפעילות האופרטיבית אותה אנחנו מבצעים. לדוגמה, חזרת תושבים לצפון הרצועה - אין דבר כזה, זה לא קיים. מה שקיים זה ניקוז של אזרחים תומכי הנאצים מכיוון דרום לכיוון מרכז הרצועה, אני חושב שהרוב מבינים מדוע ולמה זה חייב לקרות".