הלוויית בני משפחת קוץ
חמשת בני משפחת קוץ - ההורים לבנת ואביב, וילדיהם רותם (19), יונתן (16) ויפתח (14) – הובאו למנוחות בצהריים (יום ג') זה לצד זה בבית העלמין בגן יבנה. אלפי בני אדם הגיעו ללוות בדרכם האחרונה את בני המשפחה שנרצחו במיטה בביתם בכפר עזה.
יהודה לוי, אביה של לבנת, קרא קדיש. זיו, אחיה של לבנת, ספד: "איך אפשר לקבור חמש נפשות טהורות? יפתח, איזה ילד חזק היית עם נפש כל כך עדינה ויפה. יונתן, אמרתי לך תמיד שעוד לא מאוחר להחליף קבוצה, עכשיו כבר מאוחר מדי. רותם, כל כך יפה ומוכשרת, תמיד הכניסה אור וצחוק לחדר. כמה היינו גאים בך כשסיימת קורס מ"כים. אביב, היית כמו אח, אבא למופת. היית שם גם בשבת הארורה הזאת, כשניסית לכסות ולהגן על היקרים לך".
הוא הוסיף: "לבנת, רדפת אחרי חלומות, בלעת בשלוקים גדולים את החיים. איך היית גאה במשפחה שלך, כמה השקעת בהם, כל פעם חשבת איך לתת, איך לתרום. היית לוחמת למען המשפחה שלך, למען הצדק. יש לי עכשיו חמש ציפורים קטנות בלב ואנחנו נהיה חזקים ונדאג להמשיך מה שהתחלתם".
עדי, אחותה של לבנת, אמרה: "מנסה לאסוף מילה ועוד מילה, לחבר משפטים, לדמיין אתכם, להיזכר ברגעים המשותפים יחד, ברגעי השמחה והעצב. לשמוע את הצחוק המתגלגל שלכם. אבל החוט בין הראש ללב מנותק ולא מצליחה לעכל. לימדתם אותנו מהי משפחה שדואגת אחד לשני ועושה הכול אחד למען השני בכל מחיר ודרך. לבנת ואביב, גידלתם ילדים שחשבו אחרת, שהיו מלאי אהבה, שידעו שיש להם הורים איתנים ואהובים שיעשו הכול עבורם. הייתם אנשי חזון ואהבת הארץ. אני מבטיחה שנמשיך את המורשת לעוד שנים רבות".
10 צפייה בגלריה
"גידלתם ילדים מלאי אהבה, שידעו שיש להם הורים איתנים שיעשו הכול עבורם". בני משפחת קוץ מובאים למנוחות
(צילום: מאיר תורג'מן)
שרון, אחותו של אביב: "אביבי שלי, אהוב לבי. היה לי את האח הכי טוב שיכולתי לבקש. לימדת אותי כל סודות הצילום, היית זה שכולם אהבו ורצו להיות בחברתו. ידעתי שאני יכולה לסמוך עליך בכל. דאגת לי תמיד ושמרת עליי. היית אבא כל כך אוהב ומסור. לא התפלאו כשמצאו אותך מחבק אותם ומנסה לשמור עליהם, כי אהבת אותם כל כך. לבנתי שלנו אהובה, תודה שלימדת אותי איך להתעקש ולהעיז, איך לפרוץ גבולות. תודה על הלב הרחב".
גם בת הדודה, אביב, ספדה: "רותם, היית יותר מבת דודה, היית אחותי השנייה, הנפש שלי, מי שתמיד הייתי שמחה בחברתה. אני ריקה מתוכן, ריקה מרגשות, מנסה להיזכר בך, בקול שלך, בצחוק המתגלגל, במי שהיית ומה היית עושה במקומי. מנסה להיזכר בחוויות שלנו יחד וכמה הצחקנו את כולם. ואיך כל פעם שנכנסנו למקום חדש היו יודעים, הנה רותם ואביב. כמה הייתי משלמת בשביל עוד רגע אחרון איתך, או אפילו הקלטה או סרטון שלך צוחקת איתי על דברים שרק אנחנו היינו מבינות. תשמרי עלינו מלמעלה, לילה טוב רותם שלי".
בני, אביו של אביב, אמר: "מאיפה מתחילים להספיד ולדבר על חמישה בני המשפחה היקרים ביותר? את מי לבכות קודם, איך אפשר? את הנערים התמירים, הדקלים הגבוהים הפורחים שיש להם אור בעיניים וטוב בנפש, את החבצלת שלנו, חכמה ושופעת אושר שנהנית מכל רגע בחיים, אולי נבכה על לבנת, אמא של שקט ואהבה, שוחרת שלום, צנועה וענווה. ולבי ונפשי מבכים את הילד הבכור שלי אביב, שכולו לב זהב ואני כבר כל כך מתגעגע אליו, אל המקסים הנאהב".
אלוף-משנה שלומי קדם, מפקד בסיס ההדרכה של חיל הקשר והתקשוב ואחד ממפקדיה של רותם, ספד: "כמפקדת כיתת טירונות בבה"ד, רותם מילאה את תפקידה באחריות רבה ויכולת התמודדת בלתי מתפשרת עם כל אתגר ומשימה. מי שהכיר אותה מספר שזכה ממנה לחברות אמת, מקצועיות בלתי מתפשרת, איתנות ומעל הכול חיוכה הגדול המשרה טוב ורוגע על כל סובביה. רותם ומשפחתה נלקחו בטרם עת בטבח חסר רחמים, הם היו מאוחדים כל כך בחייהם ובמותם. כולנו מרכינים ראש ומחבקים אתכם ומתחייבים להמשיך להפיץ את אורה של רותם".
