ד"ר ווביט וורקו מנגיסטו מתארת את סיפורה
(צילום: ניצן דרור, נויל האריס)
מחבקים את גיבורי הקהילה שנותרו מאחור: ביום ראשון יצוין יום הזיכרון ליהודי אתיופיה שנספו בסודן בדרכם ארצה, לצד הטקסים וחגיגות יום ירושלים. כ-4,000 יהודים נספו במסע הארוך והמייסר מאתיופיה לישראל.
בשנים 1984-1980 החלה יציאה המונית של יהודי אתיופיה, קהילת "ביתא ישראל", מן הכפרים באזור גונדר לעבר סודן. רבים מהם הצליחו לברוח מאתיופיה לגבול עם סודן, ושם המתינו במחנות זמניים לעלייה לישראל. העלייה דרך סודן התאפשרה בשל הסכם שתיקה, שפרטיו היו ידועים רק לבכירים מעטים בסודן. סוכני המוסד שהמתינו לעולים במחנות שבגבול סודן הורו להם להצניע את זהותם היהודית, כך שאפילו לא יכלו לקבור בקבורה יהודית את בני משפחותיהם שנפטרו בזמן ההמתנה לעלות לישראל.
בדרכי הבריחה ובמחנות בסודן סבלו היהודים ממגפות, מרעב, וממעשי התנכלות, אונס ושוד רצחני. ההליכה של משפחות, קשישים וילדים נמשכה לעתים חודשים, ולאחריה נאלצו העולים להמתין במחנות הפליטים בסודן כשנתיים עד לחילוצם ולהעלתם ארצה - אלפים נספו ולא הגשימו את החלום להגיע לירוסלם.
אשר וטובאץ' היו ילדים במסע המפרך לישראל ואיבדו הרבה בדרך אל ציון, עליה גדלו וחונכו. אשר איילין (43) היה רק בן 5 כשיצא לדרך הארוכה עם אביו, אחיו הגדול וסביו למחנה בסודן. אביו חלה במחנה הפליטים ונפטר כעבור זמן מה וכך גם הסבים שלו. הוא ואחיו הועברו לחזקת דודתו ושהו 8 חודשים במחנה הפליטים בהמתנה לעלייה לישראל.
ההמתנה בסודן הייתה קשה. "כילד אתה חייב להמשיך לשמור על שפיות, אמונה ותקווה פנימית כדי לשרוד", הוא מספר. בדצמבר 1984 עלה לישראל וקיווה לפגוש כאן את אמו, אך גם היא נפטרה בסודן. אשר מלקה את עצמו על כך שלא התאבל על אמו כפי שהיה רוצה. "הייתי עסוק בהישרדות ולא רציתי להראות חולשה", אמר.
"להיות בארץ זרה בגיל 9 בלי ההורים שלי, זה היה חלום שהתנפץ. החלום להגיע לארץ ישראל עם כל המשפחה פשוט לא היה קיים יותר", סיפר. על אף הטלטלות שעבר בגיל כה צעיר, אשר סיים תיכון, התגייס לצנחנים ולאחר מכן סיים לימודי משפטים באמצעות התכנית הייחודית לשילוב סטודנטים יוצאי אתיופיה בקריה האקדמית אונו. כיום הוא עורך דין ועובד כיועץ משפטי, אך הזיכרונות מהמסע הקשה לא עוזבים אותו. "הקרבתי המון בשביל להגיע לארץ ישראל ואיתי אלפי עולים. אני מוקיר תודה ושמח בחלקי אבל בעיני, יום הזיכרון הזה לא מקבל מספיק במה. זה שמציינים אותו יחד עם יום ירושלים, שזה הוא יום של שמחה, הופך למאוד בעייתי".
הסיפור המצמרר של טובאץ'
טובאץ' ברקו (50), הייתה רק בת 12 כשיצאה עם משפחתה מביתם באתיופיה ובליבם חלום גדול לעלות לארץ ישראל. אבא שלה היה חקלאי ואמה עבדה בבית וגם יצרה כלים מחימר. טואבץ' הייתה אחראית על הבאת האדמה עבור הכלים. היו להם חיי משפחה שמחים וטובים, אך הרצון להגיע לירושלים, תמיד היה בראש סדר עדיפותם.
"אני זוכרת עד היום, למרות שהייתי ילדה, שאז בשנות ה-80 היו ימים קשים באתיופיה עבור הקהילה היהודית. השכנים הלא יהודים התייחסו אלינו באופן עוין. מנגד, קהילת ביתא ישראל הייתה מלוכדת מאוד. יצאנו למסע הזה עם הרבה ציפייה", סיפרה. הם יצאו בשיירה בלילה והחלו במסע. "זו הייתה דרך קשה ביותר, היינו צריכים לעבור ברגל את המדבר הסודני, צעדנו במשך חודשים רבים", אמרה. באחד הלילות טואבץ' איבדה את השיירה ונשארה לבדה בסודן, הרחק מכל בני משפחתה, כדי לשרוד היא נאלצה לשקר וסיפרה שאינה יהודייה.
"ידעתי שאם אגיד, זה הסוף שלי, יהרגו אותי. כך נשארתי במשך שנים במחנה הפליטים בסודן, חותנתי, נולדו לי ילדים, הייתי עסוקה בלדאוג להם ולשרוד, אבל לא הפסקתי לחשוב על ירושלים״, הוסיפה. אחרי שנים ארוכות בלי יכולת ליצור קשר עם המשפחה שלה, טואבץ' ראתה כתבה בטלוויזיה על בני העדה שחיים בישראל והגיעו לאתיופיה למסע שורשים. היא הבינה שהיא צריכה להפעיל את כל היכולות והקשרים שלו וליצור קשר עם אחד מבני המשפחה בארץ, שהתחיל לפעול לעלייתה ארצה עם כל הילדים. רק לפני שלוש שנים זה קרה וטואבץ' הגשימה את חלומה ועלתה לישראל עם שמונת ילדיה והתאחדה עם משפחתה. היא גילתה כאן על בני המשפחה שנספו בדרכם לישראל.
אחרי שעלתה היא גרה בכפר העולים איבים של הסוכנות היהודית ועברה קליטה משלימה בגרעין המשפחות של "שכן קרוב". היום היא גרה בשדרות ומרגישה מחוברת יותר להוויה הישראלית, אך ביום הזיכרון ובכל יום היא לא שוכחת את המסע המטלטל שעברה. "יום הזיכרון הזה הוא קשה ומרגש, זה יום שאני נזכרת בכל מי שאיבדתי בדרך, וגם בכל מה שהקרבתי כדי להגיע לארץ ישראל. זה משהו שחיים איתו וזוכרים כל יום", אמרה טואבץ'.
ביום ראשון (11:00) יקיים משרד העלייה והקליטה את טקס האזכרה ברחבת הר הרצל בירושלים והעדה האתיופית כולה תרכין את ראשה. באופן סמלי, בשבוע הבא יחודש "מבצע צור ישראל", אחרי יותר משנה מאז שהגיע המטוס האחרון שנחת בנתב"ג והשלים את מספר העולים ל-2,000. בעקבות החלטת ממשלה שאישרה 3,000 עולים נוספים, ולאחר פסיקת בג"ץ שדחה את הבקשה להקפיא את העלייה מאתיופיה בטענה שהעולים אינם יהודים, יחודש המבצע. ביום רביעי ינחת בישראל המטוס הראשון עם כ-300 עולים חדשים מגונדר.
