מרכז המחקר הסורי "ג'וסור", המזדהה כמוסד מחקר עצמאי המתמחה במחקרים פוליטיים, כלכליים וחברתיים, פרסם השבוע מחקר מפורט הכולל את כל התקיפות הישראליות בסוריה בשנת 2023. לפי המחקר, בשנת 2023 הייתה עלייה במספר התקיפות הישראליות בסוריה, ונרשמו 40 תקיפות כאלה לעומת 28 בשנת 2022. 28 תקיפות נרשמו גם ב-2011.
לפי המרכז, בשנה האחרונה היו התקיפות מגוונות וכללו תקיפות מהאוויריות, מהיבשה ומהים, כאשר חלקן בוצעו לעבר יותר מאזור אחד בסוריה בו זמנית. בסך הכול הותקפו לדבריו 95 אתרים ונהרסו 297 מטרות. לפי המכון, העלייה קשורה ישירות להרחבת פעילותה של איראן בסוריה ולניסיון של טהרן להפוך את המדינה לבסיס לפעולות שלה ושל שליחיה נגד ישראל.
לפי נתוני המרכז, ישראל הגבירה את תקיפותיה בסוריה אחרי אסון רעידת האדמה שם ובטורקיה בתחילת השנה ואחרי מתקפת הטרור של 7 באוקטובר. הוא כותב כי איראן ניצלה את האירועים האחרונים באזור והרחיבה את מספר האתרים הצבאיים שלה, כך שכעת הוא עומד על 570 אתרים ובסיסים, רובם בדרום סוריה. איראן גם תגברה השנה את אספקת הנשק למיליציות בנתיבים שונים, באוויר וביבשה.
עוד צוין בדו"ח כי איראן טענה שסיפקה לסוריה את מערכת ההגנה האווירית "חרדאד 15". לפי הדו"ח איראן קיימה תמרונים צבאיים עם המשטר הסורי, ושלחה בכירים צבאיים משטחה לביקורים בסוריה, בהם מפקד חיל האוויר וההגנה האווירית סלאח א-דין כאסר א-ראנם ומפקד כוח קודס אסמאעיל קאאני. נכתב כי איראן גם הודיעה רשמית שיש לה בסיסים בסוריה שהוקמו "לבקשת המשטר הסורי".
לפי הדו"ח, התקיפות האוויריות הישראליות נותרו ב-2023 הכלי המשמעותי ביותר להתערבות צבאית ישראלית בסוריה, ובוצעו באמצעות מטוסי F-16 וכטב"מים. העליונות האווירית הסבה אבדות למיליציות האיראניות, לפי המכון. נכתב כי השימוש במטוסים על-ידי ישראל נובע כנראה מהטענה האיראנית שטהרן סיפקה למשטר הסורי את מערכת "חרדאד 15". בדו"ח נכתב כי ב-2023 ביצעה ישראל גם פלישות קרקעיות לשטח סוריה, וכלי רכב צבאיים נכנסו למשל ל"מחנה א-שחר" (באזור הכפרי של קוניטרה), לשם חפירת תעלה וחסימתה בגדר תיל. לפי הדו"ח, מדובר במקום שנמצא בעומק 200 מטר בתוך השטח הסורי. הפלישות הקרקעיות, לפי הדו"ח, נועדו לסכל התמקמות של המיליציות באותם אזורים, אך המיליציות המשיכו לפעול במהלך השנה ולתקוף מטרות בגולן באמצעות מל"טים, ארטילריה וטילים.
בדו"ח של המרכז נכתב כי בשנת 2023 כוונו התקיפות הישראליות בסוריה בעיקר לאתרים של המיליציות האיראניות, וכי האזור המותקף ביותר היה דמשק וסביבתה, ואחריו חאלב, קוניטרה, א-סווידא, דרעא, חומס, טרטוס, דיר א-זור וחמה. הותקפו בין היתר מחסני נשק, מרכזים לייצור אמצעי לחימה וכן נתיבי אספקה והעברה יבשתיים ואוויריים. התקיפות כוונו גם לאתרי חיזבאללה וגורמים של הארגון בסוריה, בהם יחידה 133, יחידת הגולן, יחידה 4400 ויחידה 108 שפרוסות בדרום סוריה, בדמשק ובקוניטרה, ואחראיות על ביצוע פעולות נגד ישראל משטח סוריה ועל העברת טכנולוגיה ונשק ללבנון.
בסיכום השנה של מכון המחקרי הסורי צוינו התקיפות שביצעה ישראל נגד גורמי צבא איראניים בסוריה, בהם איש משמרות המהפכה רזא מוסאווי. לפי הכתוב ישראל מנסה לערער את הקשר הלוגיסטי בין משמרות המהפכה למיליציות בסוריה ולחיזבאללה בלבנון, ובמסגרת זו תקפו גם שדות תעופה, במיוחד אלה של חלב ודמשק, שהותקפו לפחות 12 פעמים. בדו"ח צוין כי ישראל מעריכה שאיראן משתמשת בשדות התעופה האלה.
גם פלגים פלסטיניים בסוריה היו על הכוונת של ישראל השנה. לפי הדו"ח, במרץ 2023 התנקשה ישראל בדמשק במנהיג פלוגות אל-קודס, עלי רמזי אל-אסוד. במסמך צוין כי התקיפות השנה לא התמקדו ביחידות של המשטר הסורי, למעט כמה תקיפות בודדות, וכי ככל הנראה המשטר לא מהווה איום על ישראל.
הצפי לפי הדו"ח הוא שקצב התקיפות נגד המיליציות האיראניות בסוריה יגבר בשנת 2024, וכי הן יתמקדו ביועצים צבאיים ובניתוק הקווים הלוגיסטיים היבשתיים והאוויריים. פירוש הדבר הוא שישראל צפויה להמשיך לתקוף שדות תעופה צבאיים ואזרחיים.
