באופוזיציה הופתעו היום (חמישי) מההצעה של שר המשפטים יריב לוין ושר החוץ גדעון סער לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים ולהגבלת בית המשפט העליון בביטול חוקים, אך אחד מחברי הכנסת החברים בה כבר הביע תמיכה במתווה.
בהודעה הראשונית של הרשות השופטת - למעשה הודעה שסביר להניח כי ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית היה שותף בניסוחה - הם אמרו כי גילו על המתווה מהתקשורת. מעט אחר כך בכירים במערכת המשפט כבר אמרו ל-ynet כי הם דוחים בתוקף את הצעת לוין-סער.
לדבריהם, "השופטים הם לא חלק משום עסקה שנועדה לחבר בין בחירת נשיא עליון לבין הסכמה למתווה של שינוי בחירת השופטים. כמו כן, הסכמה למתווה אינה 'דמי הסכמה' לבחירת הנשיא". הם הבהירו כי "לא יהיה כל דיל". בנוגע להצעה עצמה אמרו כי שינוי הוועדה לבחירת שופטים יהפוך את הוועדה ואת בחירת השופטים לפוליטית לגמרי, והצעת חוק יסוד החקירה "תצר לגמרי את יכולתו של העליון לבטל חוקי יסוד. למשל, בג"ץ לא יוכל להתייחס לחוק שמסדיר את הגיוס".
לוין וסער מציגים את "מתווה הסכמה" בסרטון משותף
בהודעה הרשמית מטעם הרשות השופטת נמסר כי היא שמעה על ההצעה רק מהתקשורת - במקביל לדיון המתקיים בשעה זו בוועדה לבחירת שופטים. "מטעמים מובנים אין באפשרות הרשות השופטת למסור התייחסות בנושא", נמסר בהודעה.
במפלגת "יש עתיד" קיימו בעקבות ההודעה על המתווה התייעצויות, ומסרו כי למדו על כך מהתקשורת. בחלוף כשעה מפרסום המתווה מסר ראש האופוזיציה יאיר לפיד, מבלי לשלול את פרטי ההצעה: "נענה ליריב לוין מיד אחרי שיקיים את צו בית המשפט וימנה נשיא לבית המשפט העליון עד ה-16 לינואר".
גם ב"מחנה הממלכתי" ערכו התייעצויות, אבל ח"כ מתן כהנא שחבר בסיעה של בני גנץ מיהר להביע תמיכה במתווה - והפך בכך לראשון מהאופוזיציה שעושה זאת. "אם זו ההצעה, היא אכן נראית הצעה טובה שאפשר לגבש סביבה הסכמה רחבה. כל זה בתנאי ששר המשפטים יקיים את פסק הדין של בג"ץ וימנה נשיא קבוע לפני יום חמישי הבא", מסר.
בהודעה הרשמית של המחנה הממלכתי נכתב כך: "אנו לומדים את פרטי המתווה המשפטי והשלכותיו, מחר תתכנס סיעת המחנה הממלכתי לדיון ראשוני בנושא לאחר התייעצות עם מומחים. ללא כל קשר, על שר המשפטים לאפשר את מינוי נשיא העליון כמתחייב לפי פסיקת בית המשפט".
יו"ר הדמוקרטים, ח"כ יאיר גולן, הדגיש כי "לא יהיו שום דיון או הסכמה על שום הצעה - לפני עצירת כל חוקי ההפיכה המשטרית, ובהם ניסיון ההשתלטות על התקשורת, על לשכת עורכי הדין, הדחת היועמ"שית, הכפפת מח"ש לשר המשפטים וכו'". יו"ר מפלגת ישראל ביתנו, ח"כ אביגדור ליברמן, אמר כי המתווה המוצע הוא "פשוט טלאי על טלאי". לדבריו, "הפתרון היחידי למשבר החוקתי הוא כינון חוקה למדינת ישראל. הדבר הדחוף ביותר כרגע הוא הקמת ועדת חקירה ממלכתית".
ראש לשכת עורכי הדין עמית בכר אמר כי מדובר ב"תרגיל של שר המשפטים ואינו 'פשרה' או 'פתרון למשבר', אלא הצעה מתעתעת ומסוכנת ליישום עקרונות ההפיכה המשטרית, שעיקרה היו פוליטיזציה של בחירת שופטי העליון והגברת כוחה של הממשלה על הרשות השופטת". לדבריו, "ההצעה להחליף את נציגי הלשכה בידי עורכי דין שייבחרו על-ידי הכנסת, מבטלת הלכה למעשה את הרוב המקצועי בוועדה לבחירת שופטים.
"לכל ברור שהפוליטיקאים יבחרו עורכי דין שיהיו עושי דברם כנציגם בוועדה ובכך יהפוך הליך הבחירה לפוליטי", הוסיף. "אינני רואה כל הבדל מהותי, אם מטעם הקואליציה מכהנים ח"כ טלי גוטליב או משפטנית 'מקצועית' עושת דברם כמו טליה איינהורן או אחרים. לזה מכוונת ההצעה וזה בדיוק מה שיקרה".
4 צפייה בגלריה
בן גביר במתקפה נוספת: "לפתור בדחיפות את סוגיית היועמ"שית"
(צילום: מנחם כהנא, נחום סגל)
בנוסף, אמר, "המנגנון המוצע לבחירת שופטי העליון, יוצר הלכה למעשה פוליטיזציה מוחלטת של בחירת השופטים ומתן זכות מוחלטת לממשלה למנות שופטים לעליון ללא כל איזון. נכון שהממשלה תוכל למנות 'רק' חצי משופטי העליון, אבל זאת פשוט שערורייה. לשם ההמחשה: אם המנגנון היה חל היום, אזי נציגי הקואליציה היו מציעים 3 מועמדים מטעמם, כדוגמת ד"ר אביעד בקשי, ד"ר רפי ביטון ופרופ' משה כהן-אליה, ונציגי האופוזיציה יחויבו לבחור אחד מהם. זו הזיה מוחלטת".
ארגון המחאה "אחים לנשק", ממובילי המאבק נגד המהפכה המשפטית ב-2023, הודיע כי הוא מתנגד לשינויים המוצעים במערכת המשפט: "לממשלה שהובילה את המדינה לטבח הגדול בתולדותיה, אין מנדט להוביל שינויים במערכת המשפט ולא בשום תחום אחר. עליכם להשיב את החטופים, להחזיר את המנדט לעם וללכת לבחירות. עשיתם מספיק נזק לביטחון המדינה. תם זמנכם".
מתנועת בונות אלטרנטיבה, ממובילות המאבק נגד המהפכה המשפטית, נמסר: "לא מתרגשות מהספין התורן של לוין שהפסיד בקרב על ביטול מינויו של יצחק עמית לנשיא העליון. לממשלת 7 באוקטובר אין לגיטימציה לקיים אף שינוי במערכת המשפט, ונשות ישראל לא ייפלו קורבן להשלכות ההפיכה המשטרית".
בקואליציה מיהרו כצפוי לברך על המתווה המוצע. השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר מסר כי "המתווה איננו מושלם, אך ניתן לחיות עימו. רפורמה בהסכמה רחבה היא פשרה נכונה, גם כאשר איננה מושלמת, ולכן אני תומך במתווה והשינוי מבורך. מברך את חבריי השרים יריב לוין וגדעון סער שהגיעו להסכמות". לצד זאת, הוא תקף שוב את היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, ואמר: "חובה לפתור בדחיפות את סוגיית היועמ"שית, שאופן פעילותה הלעומתי לממשלה ולשריה הוא חסר תקדים בתולדות מדינת ישראל".
שר העלייה והקליטה אופיר סופר בירך גם כן, והוסיף כי "יש לקדם מהלכים הנמצאים בקונצנזוס רחב, והמלחמה הארוכה עליה שילמנו ומשלמים מחירים כבדים, רק חיזקה את הצורך בכך. אני קורא לכל הצדדים לברך על המתווה ההיסטורי הזה ולהמשיך לפעול יחד, מתוך אחדות, למען חיזוק מדינת ישראל וניצחוננו המשותף".
ח"כ משה סעדה אמר כי מדובר ב"יוזמה חשובה לתיקון במערכת המשפט בהסכמה רחבה". לדבריו, "השינוי המתבקש יוביל לבחירתם של שופטים שייצגו את כלל החברה הישראלית, וימנע את המשך ההתערבות הגסה של בית המשפט בהליכי חקיקה של נבחרי הציבור".
לפי הצעת הפשרה החדשה שנחשפה היום, הרכב הוועדה לבחירת שופטים ישתנה כך שלא ניתן יהיה לבחור שופטים בלי הסכמה מצד נציג אחד לפחות של הקואליציה או האופוזיציה, והווטו של שופטי העליון יבוטל; ולראשונה יחוקק "חוק יסוד: החקיקה" - כך שבית המשפט העליון יוגבל בביטול חוקים, ומנגד גם הכנסת תוגבל בחקיקת חוקי יסוד.
במקביל למתווה, וכפי שנחשף ב-ynet, לוין צפוי לאפשר את מינויו של יצחק עמית לנשיא בית המשפט העליון – כמעין פעולת ריכוך לקידום היוזמה. לוין, נזכיר, נדרש ממילא לאפשר את ההצבעה בוועדה, שבה צפוי עמית להיבחר לנשיא, עד יום חמישי בשבוע הבא. המתווה, גם אם יאושר, יחול לפי ההצעה רק מהכנסת הבאה. המהלך, כך נראה, עשוי להקהות את "עוקץ" המהפכה המשפטית – שמתנגדיה מכנים מהפכה משטרית.
סער, שלפני כניסתו לממשלה התנגד למהפכה המשפטית, הצטרף כעת ליוזמה שאותה מתארים הוא ושר המשפטים לוין כפשרה שתביא שינוי "אבולוציוני" ולא "רבולוציוני", המבוסס על מבנה הוועדה הקיימת. הרכב הוועדה הנוכחי הוא תשעה חברים - שני שרים, שני ח"כים, שני נציגי לשכת עורכי הדין ושלושה שופטי עליון. במוקד השינוי המוצע החלפת שני נציגי הלשכה בשני עורכי דין - שאחד מהם ימונה על-ידי הקואליציה והשני על-ידי האופוזיציה. המשמעות היא שאם תאושר ההצעה, הוועדה תכלול בפועל 4 נציגים לקואליציה (2 שרים, ח"כ אחד ועורך דין אחד) - בעוד לאופוזיציה יהיו 2 נציגים (ח"כ אחד ועורך דין אחד) - ולשופטים יהיו 3.
לבחירת שופטי עליון יהיה צורך ברוב של 5 מתוך 9, וכאמור לפחות נציג קואליציה אחד ונציג אופוזיציה אחד. בערכאות נמוכות יותר התנאי יכלול גם תמיכה של לפחות שופט אחד - והמשמעות היא שבהצבעות על מינוי שופטי עליון לשופטים כבר לא יהיה וטו אוטומטי כפי שיש להם היום. לפי ההצעה, אם לא ניתן יהיה להגיע להסכמה רחבה על מינוי שופטים - ויהיו שני תקנים פנויים - נציגי הקואליציה ונציגי האופוזיציה יציגו כל אחד שלושה מועמדים, והצד השני יבחר מתוכם, יחד עם השופטים, מועמד אחד.
ההצעה כוללת שני שינויים מרכזים נוספים, במסגרת חוק יסוד: החקיקה (שלא קיים כיום). בהודעה המשותפת של סער ולוין נכתב שהליכי חקיקה של חוקי יסוד יהיו שונים מאלו של חוקים רגילים - כפי שקיים כיום - במטרה להבטיח "שלא ניתן יהיה לחוקק חוק יסוד במחטף או בשל דרישות קואליציוניות". לצד זאת, לא פורטו בהצעה מה יהיו ההגבלות המדוברות (בעבר דובר על דרישה לרוב מיוחס, או לקריאה רביעית בכנסת העוקבת - אך בהודעה כעת לא היה כאמור פירוט כלשהו).
השינוי הנוסף יהיה הגבלה על יכולתם של בתי המשפט לפקח על חוקים רגילים וחוקי יסוד. לפי המתווה, רק בית המשפט העליון יוכל לבטל חוקים רגילים - ורק ברוב של לפחות מחצית מכלל שופטיו (כלומר לפחות 5 מתוך 9). לפי ההצעה, מעתה גם לא תהיה ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד, "למעט חוקי יסוד הפוגעים בשוויון בבחירות שיוכלו להיפסל ברוב של שלושה רבעים משופטי בית המשפט". עד היום, נזכיר, הייתה מחלוקת בשאלה אם בית המשפט יכול לבטל חוקי יסוד - והפעם הראשונה שהדבר אירע הייתה בפסיקה אשתקד שפסלה את חוק היסוד שביטל את עילת הסבירות.
