בגיל 85, ובעודו אוחז בחוזקה בחזון ארץ ישראל השלמה, מציע הנשיא העשירי של מדינת ישראל, רובי ריבלין, להקים מפלגה יהודית-ערבית מרכזית, שתנסה לשנות את המציאות הישראלית.
בריאיון לרגל ספרו החדש על חייו, "נשיא על מים סוערים" (הוצאת "ידיעות ספרים"), מדבר ריבלין גם על מסקנותיו מ-7 באוקטובר. "מערכת הביטחון של ישראל היא אחת ממערכות הביטחון הטובות בעולם", הוא אומר, "הייתה וכך תהיה. אך את הטעויות צריך לחקור. ומי שאשם בטעות, למען הדורות הבאים צריך לתת את הדין - וצריך לשלם את המחיר". בחלק אחר של הריאיון הוא מדגיש ש"ממשלה שמחזיקה באחריות למחדל העצום בתולדות המדינה, לצד רבים אחרים, חייבת לשוב ולבקש את אמונו של העם שבחר בה".
בסוגיית החטופים ריבלין מטיל את האחריות להשבתם על ראש הממשלה, ובספר הוא מתייחס וכותב: "התצפיתניות שלנו היו בין אלו שצלצלו בכל הפעמונים כולם, תובעות מאיתנו להקשיב: אויב בפתח, אויב כאן ממש, זו אינה התרעת שווא. הרימו קולן שוב ושוב עד אשר נדם, הוחנק, נשבה, והוא קורא אלינו גם היום מתוך אפלת המנהרות".
הספר שזור ברעיונותיו על שוויון וחיים משותפים בארץ. תוך התייחסות ל-7 באוקטובר - הוא תובע קונפדרציה ישראלית-פלסטינית. אבל יש שם משהו עמוק יותר: מבין דפי ספרו יש געגוע מסוים לחיים משותפים בארץ, כאלה שהיו בתקופת היישוב הישן – שממנו משפחתו הגיעה.
בנוסף למשנה המדינית, ריבלין מספר הכל על דרכו הפוליטית. על יחסיו עם שרון, על אכזבות ותקוות, והכי רלוונטי – על בנימין נתניהו. בספר, ריבלין מתאר שיחה עם נתניהו שבה הוא אומר לו "החברים שאתה חיסלת פוליטית אמרו לי שאתה שרלטן. הם לא ידעו עד כמה".
גנץ הוא לא האדם שהוא הכי חכם פוליטית בעולם. גנץ לא הבין את המערכים הפוליטיים שם. הוא לא הבין מה זה לצאת לנבצרות. זאת אומרת, מושגי יסוד. גם המושגים בלשונם וגם המושגים במהותם, הוא לא תמיד הבין אותם. הוא יותר יפה מחכם
אחד הסיפורים שריבלין חושף עכשיו התרחש ביום שבו נתניהו מגיע אליו לבקש להעניק חנינה לאלאור אזריה. ריבלין כועס מאוד. "עזוב את אלאור אזריה", הוא אומר לנתניהו. "מה שהוא עשה לא ראוי. מחייב תגובה. אנחנו הרי מאותה משפחה. אם אחיך יוני היה יושב כאן, הוא היה חושב כמוני". נתניהו "איבד את קור רוחו", כלשון ריבלין. הוא צעק על הנשיא "אל תערב לי את יוני". אתה כועס כי אתה יודע שאני צודק, משיב לו ריבלין, "אסור שצה"ל יהפוך למיליציה".
במערכת היחסים הקשה של ריבלין ונתניהו מעורבות גם נשותיהם, נחמה ריבלין ז"ל ושרה נתניהו. "במקרה אחד אמרתי שם כבדיחה, 'אל תדברו בביבי סרה', כאשר כולם העדיפו להבין שהתכוונתי לשרה", הוא כותב בספר, "כן או לא התכוונתי, מאותו רגע נהפכתי לאויב העם. 'אני מצפצף עלייך, אני אומר מה שאני חושב ומבטא את דבריי בצורה ברורה', אמרתי לגברת נתניהו".
על פגישתו הראשונה עם נשיא ארה"ב ברק אובמה ב-2015, מספר ריבלין כיצד השיחה נדדה לפסוק "אתה בחרתנו מכל העמים", והוא הסביר לנשיא האמריקני כי אין כוונת הפסוק לעליונות יהודית, וכי מדובר בתפילה בת אלפי שנים. הסיבה שהשיחה התפתחה קשורה לנתניהו.
איך הגעתם לזה בכלל? ל"אתה בחרתנו?" זאת שיחה נורא פילוסופית.
"זו דוגמה ספציפית של התנשאות כביכול שלנו. אובמה אמר: ביבי שלכם, לבד מלקרוא לי BOY… הוא הגיע הכי קרוב ל-BOY. הוא בא ואמר – 'אנחנו, אני ואשתי, נוצרנו יש מאין (are selfmade) וכל מה שהוא (נתניהו, נ"א) עשה - עשיתי פי אלף. איך הוא מעז בכלל (להתנשא, נ"א)...." .
אובמה בעצם אומר, הוא הגיע הכי קרוב להגיד לי BOY. המילה הזו היא התייחסות גזענית לגברים שחורים.
"'בוי' הכוונה היא לזלזול. גזעני, בוודאי".
פרקים נכבדים בספר מוקדשים למשבר הפוליטי החריף ביותר שתקף את ישראל בתקופת ריבלין כנשיא – מערכת בחירות אחרי מערכת בחירות. ריבלין חושף שם את התלבטויותיו אם להתפטר מתפקידו, לאור חוסר רצונו להטיל על נתניהו את הרכבת הממשלה. אבל גם בני גנץ לא יוצא טוב מתיאורי ריבלין.
"אני לא רוצה לדבר על גנץ יותר מדי", הוא אומר בריאיון, "תשמע, השיח שאנחנו מקיימים, הוא לא יכול לקיים אותו. אני אומר לך את זה בקיצור, גנץ הוא לא האדם שהוא הכי חכם פוליטית בעולם. גנץ לא הבין את המערכים הפוליטיים שם. הוא לא הבין מה זה לצאת לנבצרות. זאת אומרת, מושגי יסוד. גם המושגים בלשונם וגם המושגים במהותם, הוא לא תמיד הבין אותם. הוא יותר יפה מחכם".
הריאיון המלא - מחר ב"ידיעות אחרונות" במוסף "7 ימים" ולמשתמשים רשומים ב-+ynet