שר הביטחון יואב גלנט התייחס היום (חמישי) למגעים לנורמליזיציה עם סעודיה, ואמר כי "שלום עם סעודיה זה דבר מבורך לישראל, אבל יחד עם זה נעשה כל מאמץ לגדר את הסיכונים ולוודא שאנו פועלים בכיוון נכון ואחראי. צה"ל והמוסד בוחנים את סוגיית הגרעין הסעודי". עד לפני שבוע צה"ל הודר מההסכם שנרקם עם סעודיה ולא התבקש כלל לחוות את עמדתו - ואף לא עודכן על ידי הדרג המדיני.
דבריו של גלנט במסיבת העיתונאים בגרמניה
(צילום: רויטרס)
במסיבת עיתונאים במהלך ביקורו המדיני בגרמניה, אמר גלנט כי "מערכת הביטחון ואני באופן אישי עוסקים מתחילת השנה בנושא הזה. הקמנו צוותי עבודה לנושא והכול יפעל במסלול הנכון דרך צה"ל והמוסד ואז יתנקזו לרמטכ"ל ואליי. צריך לעשות כל מאמץ להגיע למהלך עם סעודיה".
שר הביטחון גם יצא נגד הסרת אמברגו הנשק נגד איראן - שתוקפו צפוי לפוג ב-18 באוקטובר. "אם אמברגו הטילים על איראן יפוג בעוד חודש - המל"טים האיראניים שהורגים אזרחים חפים מפשע ברחבי העולם הם רק הפרומו למה שנראה". לדברי גלנט, "לאיראן יהיה חופש פעולה להפיץ טילים מתקדמים, לצד המירוץ להשגת נשק גרעיני צבאי". הוא הוסיף כי "למול התוקפנות האיראנית, על הקהילה הבינלאומית לבצע פעולות משמעותיות".
מסדר הכבוד לגלנט במשרד ההגנה בברלין
(צילום: רויטרס, יואב זיתון)
מוקדם יותר, נכח גלנט במסדר של משמר הכבוד של צבא גרמניה שנערך לכבודו במשרד ההגנה בברלין והניח זר באנדרטת חללי נאט"ו הגרמנים. במהלך הביקור, חתם גלנט עם עמיתו הגרמני על הסכם שיתוף פעולה ביטחוני חדש, שכולל בין היתר את עסקת מכירת מערכת חץ 3 הישראלית לגרמניה - כחלק מעסקת המכירה הגדולה ביותר שישראל קיימה מאז ומעולם.
העסקה נאמדת בכארבעה מיליארד אירו, ותכלול סוללה ראשונה עם מכ"ם ומערכות ניהול שיגורים וירוטים שתסופק לגרמנים על ידי התעשייה האווירית בתוך כשנתיים. "80 שנים מאז מלחמת העולם השנייה, ישראל וגרמניה משלבות ידיים בבניית עתיד בטוח יותר לשני העמים", אמר גלנט על העסקה במסיבת העיתונאים. הוא הוסיף כי "גרמניה של היום היא לא גרמניה אז - היא עוזרת עשרות שנים לישראל. אם הייתי שואל את אימי אם הייתה מאמינה לכל זה, כנראה שתשובתה הייתה לא".
שר ההגנה הגרמני בוריס פיסטוריוס התייחס גם הוא במסיבת העיתונאים לעסקה, ואמר כי "אנו רואים מה קורה עם רוסיה כעת ולא יודעים מה תהיה ההתפתחות הטכנולוגית באירופה בעוד 15-10 שנים. לכן קנינו מישראל כעת את המוצר הטוב ביותר שקיים להגנה מטילים".
פיסטוריוס התייחס גם למהפכה המשפטית: "דיברתי עם גלנט על הדאגות שלנו למה שקורה בכל העולם ולא רק בישראל. זה היה שיח פתוח עם עמיתי ואני מניח שלא נדאג משינוי בישראל". גלנט גם לא פסח על הנושא, וסירב להצטרפות למתקפות של חברי קואליציה על בג"ץ ברקע הדיון הסוער היום על חוק הנבצרות. "אכבד את החוק הישראלי וכל החלטה של בית המשפט העליון", הבהיר שר הביטחון.
ההודעה על אישור הממשל האמריקני על עסקת המכירה של חץ 3
(צילום: אלעד מלכה, אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון)
ארצות הברית, כשותפה לפרויקט החץ, אישרה לאחרונה את עסקת הענק שתצא לפועל בימים הקרובים בהעברת 600 מיליון אירו ראשונים לתחילת הייצור, שרובו יהיה בישראל וחלקו הקטן בארה"ב. בכך תהיה לגרמניה, שהגדילה בשנה האחרונה את תקציב הביטחון שלה בכ-100 מיליארד אירו, מערכת ראשונה ליירוט טילים ארוכי טווח מחוץ לאטמוספירה.
על מכתב ההתחייבות שמתניע את העסקה - כאמור בהיקף של 600 מיליון דולר - חתמו מנכ"ל משרד הביטחון אלוף (מיל') אייל זמיר וראשת מנהל הרכש של גרמניה. זמיר מסר כי "עסקת החץ 3 תזניק לשיא חדש את הייצוא הביטחוני הישראלי ותוסיף באופן ישיר מאות מקומות עבודה חדשים. מערכת הביטחון הישראלית כולה מחויבת להסכם ולהעמקת שיתוף הפעולה עם גרמניה. הפוטנציאל גדול, יש תחומים נוספים שאליהם נוכל לפרוץ".
מנכל התעשייה האווירית בועז לוי מסר: "התעשייה האווירית גאה במעמד חתימת ההסכם עם גרמניה ועל הובלת פרויקט 'חץ' להגנה מתקיפות של טילים בליסטיים גם באירופה. מערכת נשק חץ הינה הראשונה בעולם שאיפשרה יירוט טילים בליסטיים מחוץ לאטמוספירה, שיכולותיה הוכחו לאורך השנים. ההסכם שנחתם היום עם גרמניה הינו אירוע היסטורי ואבן דרך משמעותית בין המדינות".
לפני כשבועיים, צרפת, גרמניה ובריטניה כבר הודיעו כי בשל "אי-עמידתה העקבית והחמורה של איראן בהתחייבויות" בהסכם הגרעין (JCPOA), הן ימשיכו את אמברגו הנשק נגדה גם אחרי סיומו על-פי ההסכם. לדבריהן, הממשלות ינקטו צעדים נגד איראן בנוגע למניעת הפצה גרעינית, וימשיכו באמברגו נשק וטילים.
בהצהרה משותפת שפרסמו שלושת משרדי החוץ נכתב כי ההחלטה תואמת באופן מלא להסכם, ממנו פרשה ארצות הברית בשנת 2018 ועליו חתומות גם סין ורוסיה - שלא הצטרפו להודעה האירופית, בצל החשש בישראל מהקשרים שלהן עם טהרן.
צרפת, גרמניה ובריטניה הבהירו כי "ההחלטה להמשיך באמברגו גם לאחר יום סיומו לפי ההסכם הגיעה לאחר ניסיונות לפתור את אי-הציות של איראן באמצעות מנגנון יישוב המחלוקות שהופעל בינואר 2020". לדבריהן, איראן סירבה להזדמנויות לחזור להסכם הגרעין פעמיים, והמשיכה להרחיב את התוכנית שלה מעבר למגבלות - ללא כל הצדקה אזרחית אמינה. המדינות ציינו בהצהרתן המשותפת כי "מאגר האורניום המועשר של איראן עומד על יותר מפי 18 מהכמות המותרת בהסכם".
"המחויבות שלנו למציאת פתרון דיפלומטי עומדת בעינה", הוסיפו. "אנו מוכנים לשנות את החלטתנו, אם איראן תממש את התחייבויות ההסכם שלה במלואן".
