בעקבות דוח מבקר המדינה, שבו קרא מתניהו אנגלמן לבחון את הוצאת המחלקה לחקירת שוטרים מפרקליטות המדינה, פרסמו הערב (יום ג') היועצת המשפטית לממשלה ופרקליט המדינה הודעה, שבה הם ברכו על עריכת הביקורת. בהודעה המשותפת של גלי בהרב-מיארה ופרקליט המדינה עמית איסמן נכתב כי הם "ילמדו אותה ויפעלו ליישומה, מתוך רצון לטייב ולשפר את הטעון שיפור ולחזק ולשמר את הטעון שימור, כאשר חלק מהנושאים הועלו עוד במהלך הביקורת על ידי מח"ש עצמה, שכבר החלה ביישומם".
מתניהו אנגלמן על דו"ח מבקר המדינה 2023
(צילום: דוברות מבקר המדינה )
השניים הבהירו כי הדו"ח אינו ממליץ להוציא את מח"ש מהפרקליטות, אלא אחת מהמלצותיו היא שהיועצת המשפטית לממשלה תוביל עבודת מטה לבחינת שיוכם המוסדי והכפיפות הארגונית של הגופים האמונים על הטיפול בתלונות כנגד אנשי משטרה, בעיקר נוכח הצורך להבטיח טיפול כולל ומערכתי, יעיל ועצמאי שיבטיח טיפול אפקטיבי במערך החקירות והטיפול בתלונות נגד שוטרים.
בהודעה המשותפת של היועמ"שית ופרקליט המדינה נכתב כי "עוד בטרם פרסום הדוח הסופי, הנחתה היועצת המשפטית לממשלה את מנהל מערך ייעוץ וחקיקה והמשנה ליועצת, שרון אפק, לבצע בחינה של היבטים מסוימים בעבודת מח"ש. באחרונה אף הוחלט כי מנכ"ל משרד המשפטים והמשנה ליועצת יובילו צוות אשר מטרתו לבחון נושאים שעלו במסגרת ההמלצות בדו"ח, וכן נושאים נוספים הנוגעים למח"ש שיסוכמו ביניהם".
בהרב-מיארה ואיסמן הוסיפו כי "מבקר המדינה ציין לחיוב שורת שינויים ארגונים ומבניים שיזמה המחלקה בשנים האחרונות, ובהם קיצור משמעותי של משכי זמן הטיפול בתיקים, על ידי הקצאת צוות פרקליטים ייעודי לטיפול בתיקי חקירה הממתינים להכרעה סופית; ביצוע מהלכים לשיפור השירות לציבור, בין היתר על ידי הפעלת מוקד טלפוני המאפשר לנפגעי עבירה, מתלוננים, חשודים, נאשמים ובאי כוחם לקבל מידע במהירות וביעילות; שיפור ממשקי העבודה בין מח"ש למחלקת משמעת במשטרה; הרחבת גיוון ההרכב של עובדי מח"ש, ועוד".
גם שר המשפטים, יריב לוין, התייחס לדוח המבקר. השר לוין אמר כי הוא מברך על דוח מבקר המדינה ועל מסקנותיו. "נוכח ממצאי הדוח, המצביעים גם על תיקונים מערכתיים יסודיים שנדרשים במח״ש, הנחה השר את גורמי המקצוע במשרד להניח בפניו בתוך זמן קצר תוכנית אופרטיבית ליישום מסקנות הדוח", נמסר מהמשרד.
הדוח החמור על מח"ש
דוח מבקר המדינה מצא כי הטיפול המערכתי בתלונות נגד שוטרים סובל מבעיה יסודית. לפי המבקר, רוב התלונות והמידע שמתקבלים אינם נבחנים בכל המישורים הרלוונטיים, ובמיוחד לא במישור הפיקודי. אלפי תיקים שנפתחו עקב טענות בדבר התנהגות פסולה של שוטרים, בדרגות חומרה שונות, נגנזו למעשה בהמשך לסגירתם במישור הפלילי ולא קיבלו טיפול משמעתי, ואף לא טיפול מערכתי-ארגוני. ככלל, הטיפול בתלונות החמורות יותר מבוצע באמצעות מח"ש, ואילו הטיפול בעבירות חמורות פחות הוא בסמכות המשטרה וחטיבת התביעות במשטרה.
המבקר הצביע על ליקויים נוספים במבנה הארגוני-מוסדי של הטיפול המערכתי בתלונות נגד שוטרים. בין היתר, ציין המבקר את חולשת הטיפול המערכתי הנשען על שורה של גורמים שונים במשטרה ובמשרד המשפטים, היעדר גורם אחד האחראי לתכלל את דרכי הטיפול השונות במערך כולו, היעדר מסד נתונים שלם ומהימן וצורך בהסדרת אמות המידה בין הגורמים המוסמכים לעסוק בתלונות ברמות החומרה השונות. המבקר ציין עוד כי מדי שנה מוגשות אלפי תלונות נגד שוטרים, אך רק במיעוטן השוטרים נחקרים באזהרה ואילו אלפי תיקים נסגרים באפיק הפלילי מבלי שהועברו לבחינת אפיקי טיפול אחרים. הדוח מצא כי ההמלצות שהועלו במהלך השנים לא גובשו לכדי תוכנית שתיתן מענה שלם לטיפול המערכתי בתלונות.
המבקר הדגיש כי כל עוד אין לחוקרי מח"ש הרשאות לגישה לכלל המערכות המשטרתיות הדרושות להם ולצפייה בהן, תהליך העבודה של החוקרים עלול להיפגע באופן מהותי. לפי הדוח, קבלת חומרי החקירה עבור חקירות מח"ש מותנית הלכה למעשה בשיתוף פעולה מצד המשטרה, ולעתים אף נשענת על פנייה אישית לבעלי תפקידים במשטרה.
