גם השרים שישבו אמש סביב שולחן הממשלה בדרך ליעד שהוצב, אישור התקציב, לא האמינו איך חבורה עם כל כך הרבה שונות בתפיסה הכלכלית מצליחה ליישר קו סביב לא מעט רפורמות נועזות, שאת חלקן מנסים חברי כנסת להעביר שנים ללא הצלחה.
רפורמת הייבוא (בתמרוקים, בחשמל, בחקלאות) סוכלה במשך שנים על ידי רגולטורים מתחלפים; נגד העלאת גיל הפרישה בהדרגה יצאו בחריפות מפלגות גוש המרכז שמאל; רפורמת הכשרות עוררה סערה גדולה, וגם פרויקט המטרו השאפתני בגוש דן אושר. לאלה נוספו העלאת מיסים עקיפים למרות הצהרות בומבסטיות שלא יהיו העלאות. כמה משרי הממשלה סברו שחלק מהצעדים כל כך נועזים עד שברור שלא יבשילו לאישור הסופי, כשברקע גם איומים על בסיס יומי מחברי קואליציה לא לתמוך בתקציב. בסוף, כולם התיישרו.
מי שלא הסתירה את ההלם מהמצב הייתה זו שהממשלה כמעט נכפתה עליה, שרת הפנים איילת שקד, ברגע של התנגשות אידיאולוגית עם שר הבריאות ניצן הורוביץ ממרצ. בסמיכות זמנים מפתיעה הם הביעו עמדות מנוגדות סביב הגירעון בקופה. "צריך להגדיל את הגירעון", אמר השר הורוביץ ברגע ששקד אמרה בדיוק את ההיפך: "חייבים לצמצם אותו".
למשמע הסתירה בדבריהם של השרים הבכירים והצחוק שנשמע סביב השולחן, סיכמה שקד בהומור: "בסוף עיקר המחלוקות שלנו הן בתחומים הכלכליים".
אישור תקציב המדינה בממשלה, אחרי שהפך בשנתיים האחרונות לסוגיה פוליטית משמעותית והוביל אפילו למערכת הבחירות הרביעית, אינו עניין פעוט. הוא גם מספק חמצן לממשלה שמרגישה שכל יום מחדש היא חייבת להוכיח את עצמה.
התוצאה הסופית - בנוסף לבשורת סיום מצב הביניים במשרדי הממשלה שעבדו במתכונת מוגבלת לפי תקציב ישן - אמורה לייצב את המערכת הפוליטית ולאפשר עכשיו את הרחבת הממשלה ואת דילולה של האופוזיציה הקשוחה והבועטת.
כבר הבוקר, רוב ראשי מפלגות הקואליציה עם הפנים לשם. הם משוכנעים שמרגע שתושג תמונת הניצחון של אישור התקציב בכנסת, בליכוד יהיו מי שיחשבו את מסלולם מחדש. יסרבו לצאת לפנסיה מספסלי האופוזיציה בחסות התעקשותו של נתניהו להישאר.
הרצון להרחיב את הממשלה אינו רק עניין אידיאולוגי. מצד אחד, ראש הממשלה בנט מחויב אישית ליו"ר רע"מ מנסור עבאס. מצד שני, בקרב חלקים בקואליציה ישנה תחושה שרע״מ לא מספקת את הסחורה. התחושה התגברה סביב הפלת יוזמת אי-הפללת צרכני הקנאביס בשבוע שעבר, אז הצביעה רע״מ נגד למרות ההסכמים. לפני שבועיים וחצי הבטיח עבאס בקולו שאם ההצבעה תידחה בשבועיים, יימצאו פתרונות. שבועיים חלפו ופתרונות אין.
ח"כ מירב בן ארי מיש עתיד, הבוקר באולפן
(צילום: משה מזרחי)
(צילום: גיל יוחנן, משה מזרחי)
הבעיות לא נגמרות כאן. מאחורי עבאס סיעה עצמאית, שלא בהכרח מתיישרת עם הסיכומים שלו. אישור התקציב בהסתמכות עליהם הוא לא אירוע פשוט. עוד יהיו אינספור מהמורות בדרך עד האישור הסופי.
לא מדובר רק על הישגיים אישיים. כדי להבין עד כמה התמונה מורכבת מספיק להתעכב על הסיפור הבא: בשבועיים האחרונים הציף ח"כ אחמד טיבי מהרשימה המשותפת בפני הקואליציה הצעת חוק שחשוב לו לקדם תמורת מתן רשת ביטחון לקואליציה בסוגיה שחשובה להם. החוק אמור לאפשר לחבר לחשמל יישובים ערביים עוד לפני מתן טופס 4 (אישור אכלוס) כדי למנוע מצבים קיימים של חיבור פיראטי לחשמל או חיבור גנרטורים ופתרונות פרוביזוריים אחרים.
בקואליציה הבטיחו לטיבי לתמוך בהצעה בקריאה הטרומית ולהתקדם לאט. ולפתע הקואליציה חזרה בה. טיבי נזעק לשיחה בהולה כדי לתהות לפשר סיבוב הפרסה, ואז הגדיר אחד מראשי הקואליציה את הסיבה: "זה לא קשור אלינו, זה עניין בין ערבים". במילים אחרות: רע"מ מתנגדת לתת לטיבי את ההישג. התיישרו עם עבאס.
הבעיה שהתפתחה גדולה מהסיפור הנקודתי. אם בקואליציה ימשיכו לגבות את רע"מ, בהיעדר ברירה אחרת, הם יצטרכו להיפרד מרשת הביטחון שסיפקה המשותפת - גם בעניין התקציב בכנסת.
