הוא נחשב למקצוע הבגרות המורכב ביותר, זה שהתלמידים משקיעים בו ימי למידה ארוכים, לעתים מתסכלים, ולא אחת נעזרים גם במורים פרטיים בכדי לצלוח אותו בציון טוב: מתמטיקה. הסיבה ברורה: לימודים מתקדמים במתכונת חמש יחידות מהווים כיום את שער הכניסה לעולם הטכנולוגיה, המדע וההייטק. אבל אם הבגרות ברמת חמש יחידות קשה לרוב התלמידים - היא הופכת לכמעט בלתי אפשרית לאלו שלא גרים ביישובים המבוססים.
נתונים שנאספו במרכז המחקר של הכנסת קובעים כי "קיים קשר בין לימודים אקדמיים במקצועות המדעים וההייטק, לבין הלימודים בבתי הספר בתיכון - הן לימודים ברמה של 5 יחידות לימוד במבחן הבגרות במתמטיקה, והן לימודים במגמות המדעיות והטכנולוגיות". אבל מה קורה כאשר אין שוויון ההזדמנויות אמיתי עוד בלימודי התיכון?
המסמך שנכתב בכנסת לבקשת יו"ר ועדת הכלכלה, חבר הכנסת מיכאל ביטון, מציג תמונת מצב עגומה בערי הפריפריה החברתית והגאוגרפית. הסיכויים של צעירים מיישובים אלו לסיים תיכון עם תעודת בגרות איכותית, המובילה להשתלבות בשירות צבאי ביחידות יוקרתיות ובלימודים אקדמיים המהווים מקפצה עתידית לשכר גבוה - נמוכה יותר מאשר של חבריהם באזור המרכז.
בשנת 2015, לאור הנתונים הנמוכים של בוגרי חמש יחידות במתמטיקה, הוביל שר החינוך דאז נפתלי בנט, תוכנית לאומית לשיפור המצב. התוכנית הביאה לשינוי משמעותית בתפיסה במערכת החינוך בכלל ובפריפריה בפרט, אך גם היא לא הביאה לתוצאות הרצויות. המספרים אמנם עלו, אבל נבלמו בשלוש השנים האחרונות. בעוד ב-2019-2018 הממוצע הארצי של בוגרי חמש יחידות מתמטיקה עמד על 15.5%, בשנה החולפת הוא עלה רק ל-15.6%.
פריסה של שיעורי הזכאות לבגרות בחמש יחידות במתמטיקה בחלוקה לפי יישובים, מציגה פערים גדולים בין ערי הפריפריה החברתית והגיאוגרפית לערי המרכז המבוססות. במרכז ניכר כי שיעורי הזכאות גבוהים מהממוצע - ברמת השרון הנתון עומד על 40.1%, בהרצליה 30%, וברמת גן 29.2%. אך בעיר רמלה, הנתון כבר עומד על 5.5%.
בדרום אפשר למצוא את אשקלון שעוברת את הממוצע הארצי עם נתון של 16.7%, אך גם ערים כמו באר שבע (13.6%), קרית מלאכי (9.4%) ודימונה (10.7%). בצפון מובילה חיפה עם 24%, ואחריה נמצאות קרית שמונה (12.2%), שלומי (14.3%) וטבריה (11%).
בחינה מעמיקה יותר, מראה כי הפערים קיימים לא רק בין היישובים, אלא גם בין בתי הספר בתוך היישובים. מדד הטיפוח של משרד החינוך מחלק את כלל בתי הספר בארץ ל"חמישונים". המדד מורכב ממספר פרמטרים - ביניהם השכלת ההורים, רמת ההכנסה לנפש במשפחה, פריפריאליות בית הספר והגירה. ככל שמדד הטיפוח של בית הספר גבוה יותר, כך הוא נחשב למוסד לימודי חזק יותר.
כך, מצאו במרכז המחקר של הכנסת כי ככל שמדד הטיפוח של בית הספר גבוה יותר, שיעור הזכאות לבגרות במתמטיקה בחמש יחידות לימוד - גבוה גם הוא. הממצאים לשנת תש"ף מראים כי בחמישון החזק (1), אחוז הזכאים לבגרות במתמטיקה ברמת 5 יחידות לימוד היה 27.3%, לעומת נתון של 6.8% בחמישון החלש (5).
נתון נוסף נוגע לתקצוב ופריסת המגמות הטכנולוגיות בבתי הספר. 356 כיתות לימוד קיימות ברחבי הארץ בשלוש מגמות מבוקשות - הגנת הסייבר, הנדסת תוכנה ותכנות, ומגמת מידע ונתונים. מעל לחצי מכלל כיתות הלימוד במקצועות אלו קיימות בבתי הספר החזקים, שממוקמים בשני החמישונים העליונים. בחמישון החלש, נמצאות רק 14.3% מהכיתות.
"החישוב הוא פשוט", אומר אלי הורביץ, מנכ"ל קרן טראמפ לחינוך, "בוגרי 5 יחידות במתמטיקה מצליחים להתקבל ליחידות טכנולוגיות משמעותיות בצבא, להתקבל ללימודי מדעים, הנדסה וטכנולוגיה שדורשים מתמטיקה ברמה גבוהה, ולאחר מכן דרכם סלולה למקצועות ההייטק, לשכר גבוה ולתנאים מצוינים". מחקר שנערך בקרן טראמפ לאחרונה מראה כי מתוך כלל עובדי ההייטק בישראל, 61% הם תושבי המרכז ורק 39% תושבי הפריפריה.
8 צפייה בגלריה
"דרכם של בוגרי 5 יחידות סלולה למקצועות ההייטק ולשכר גבוה". אלי הורביץ
(צילום: אבישג שאר- ישוב)
קצין בכיר בצה"ל מאושש את הנתונים, ומודה כי: "בוודאי שיש קורלציה בין לימודי 5 יח"ל מתמטיקה, לבין קבלה ליחידות טכנולוגיות". בדיקה בתוכנית היוקרתית "תלפיות", שנתוני הקבלה אליה פורסמו ב"ידיעות אחרונות" בשבוע שעבר, מראה כי בוגרי התוכנית מגיעים למיונים עם נתוני פתיחה טובים, שלא נאמר מעולים. על פי נתוני צה"ל, כלל המתקבלים לתכנית זכאים לבגרות ב-5 יחידות במתמטיקה ורובם המוחלט גם זכאים לבגרות ב-5 יחידות פיזיקה.
"תלמידים בפריפריה המגלים עניין בלימודי מתמטיקה ברמת חמש יחידות ובלימודי מחשבים ברמת עשר יחידות לבגרות, רמות המזכות בדרך כלל בזימון למיונים ביחידות הטכנולוגיות המובחרות בצבא - יגלו במהרה כי עליהם לנסוע לבתי ספר המרוחקים מאד מיישובם", אומר פרופ' יזהר אופלטקה מבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב. "רבים לא יוכלו לעמוד בעלות הכלכלית ובהשקעה הנדרשת במצב זה", הוא מוסיף, "שלא לדבר על יכולתם המוגבלת של הורים רבים בפריפריה לממן שיעורים פרטיים איכותיים".
"הפערים מתעצמים ככל שעולים במדרג הכיתות", אומרת ד"ר איריס בן דוד מהפקולטה לחינוך באוניברסיטת בר אילן, "בכיתות ח' בבחינות המיצ"ב קיים מתאם חיובי גבוה בין ההישגים לבין הכנסת ההורים, כלומר, לתלמידים ממשפחות בעלות הכנסה גבוהה, הישגים גבוהים בהשוואה לעמיתיהם המוחלשים".
ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "משרד החינוך מוביל מדיניות ברורה של צמצום הפערים הלימודיים במקצועות הליבה בכל שכבות הגיל. במסגרת תקציב המדינה, שוריין לטובת נושא חשוב זה תקציב בהיקף כולל של כ-300 מיליון שקל. לצד זה, עוגן בבסיס התקציב של המשרד סכום נוסף של כ-70 מיליון שקל לטובת צמצום הפערים במקצועות מדעיים, ובכלל זה מתמטיקה.
במסגרת התקציב ניתנים לתלמידים תגבורים לימודיים, תוספת שעות, מרתונים לימודיים, קייטנת קיץ ושדרוג מעבדות. בין השנים 2016 ל-2020 נרשמה עליה של יותר מ-10% בשיעור הזכאות לבגרות בקרב תלמידי בפריפריה של מחוז צפון. בזכאות לבגרות של תש"ף נמצא למשל כי מחוז צפון רשם את שיעור הנבחנים הגבוה ביותר במקצועות מדעיים מוגברים: פיסיקה (14.8% נבחנים), כימיה (16.3% נבחנים) וביולוגיה (21% נבחנים)".
