היום (חמישי) צוינו בצער חודשיים מאז החלה המלחמה ב-7 באוקטובר באסון שקשה היה לדמיין. גם בימים אלה, 138 ישראלים וישראליות עדיין מוחזקים בשבי חמאס ברצועה, וצה"ל מנהל שם קרבות קשים הגובים חיי חיילים. בתוך התמונה הזאת ניתן בכל זאת להתרשם מכמה התפתחויות לחיוב בשדה הקרב ובזירה המזרח תיכונית.
1. חרף החשש הגדול מפני פעולה קרקעית ישראלית, נכון לעכשיו המהלך מוכיח את עצמו. חמאס ניגף כשהוא פוגש את כוחות צה"ל, אם בצפון הרצועה וכעת גם בדרומה. התמונות מרצועת עזה שפורסמו אחר הצהריים (חמישי), של עשרות ואולי מאות גברים פלסטינים קשורים בבגדים תחתונים בלבד לאחר שנעצרו – או נכנעו - לחיילי צה"ל, מלמדות כיצד מתנהלת הלחימה. חמאס הימר כנראה שהפעולה הקרקעית תהיה מוגבלת בשל חשש ישראלי מפגיעה בחיי חיילים ובגלל הלחץ הבינלאומי. אולם הצורה האגרסיבית שבה פועל צה"ל מוכיחה את עצמה עד כה, ומובילה להתפוררות צבאית של חמאס במקומות שבהם הם נפגשים.
נכון, ישנם לא מעט אזורים שבהם הקרבות לא הסתיימו. במחנות המרכז ורפיח המלחמה בהן אפילו לא החלה. אבל ברור שהמרכז השלטוני של חמאס, כלומר, מרכז עזה ואזור חאן יונס, מתמוטט לעיני המזרח התיכון שצופה בכך ומבין את המסר. אם המערכה אכן תימשך כך עומד חמאס לקראת תבוסה צבאית.
הכותרת
הפיראטים של הים האדום
24:30
2. על אף הלחימה הרציפה בצפון, וחרף ירי הטילים ושיגור הכטב"מים מתימן, עזה לבדה במערכה. חיזבאללה לא נכנס למלחמה כוללת מול ישראל, ובחלוף חודשיים נדמה שאם לא תהיה התפתחות בלתי צפויה - הלחימה תישאר בהיקף הזה בשלב הזה. הארגון השיעי איבד יותר מ-100 מלוחמיו, אבל בעולם הסוני הוא סופג ביקורת על כך שהוא מנהל מדיניות שנועדה לצאת ידי חובה ולא פותח במערכה כוללת נגד "היהודים". אבל לחיזבאללה ואיראן יש סיבות טובות להתנהל כך. אחת מהן נעוצה בתמונות שמגיעות מרצועת עזה ומספקות תזכורת לעוצמה של צה"ל.
3. אט אט, לעיתים בלחישות ומדי פעם בגלוי ובצעקות, גוברת הביקורת מתוך עזה נגד חמאס. מדובר בניצנים של מחאה בזמן שהרוב הגדול של תושבי הרצועה עדיין תומך בארגון והפופולריות שלו בגדה המערבית בנסיקה. אבל כבר לא ניתן להתעלם מכך שבקרב הפלסטינים בעזה ישנה מורת רוח מההתנהלות של חמאס, בעיקר בכל הקשור לשחיתות הארגונית: ההשתלטות על משאיות סיוע של האו"ם, השתלטות על הדלקים שמועברים לרצועה, ובעיקר ההסתתרות של כל צמרת הארגון במנהרות.
עזה קורסת. כשבימי המלחמה הראשונים דיברו על כך שהרצועה עומדת בפני נכבה – אסון שיזכיר את זה של 1948 - בחמאס זלזלו. אולם הרצועה עומדת בפני אסון קשה. רבים לא רק שנאלצו לנטוש את בתיהם, אלא שאין להם לאן לחזור. רבים מהבתים בצפון הרצועה אינם ראויים למגורי אדם, וכעת גם בתים רבים בחאן יונס, דיר אל בלח ורפיח מצטרפים לסטטוס הזה. חמאס אפילו לא מנסה לייצר פתרון לכך. הוא ממשיך להסתתר ומגביר את המצוקה של האוכלוסייה שנשדדת מחלק מהסיוע ההומניטרי שמיועד לה. הנכבה החדשה הותירה מספר נפגעים חסר תקדים ברצועה. חלק מתושביה מבינים שחמאס ויחיא סינוואר שבראשו שאחראים למצבם.
4. חמאס התכוון לשחזר את אירועי מאי 2021 ולצרף ערבים אזרחי ישראלים שישתתפו במהומות, הפגנות ואפילו פיגועים לאחר מכת הפתיחה. זה לא קרה בחודשיים הראשונים. ייתכן שהסיבה נעוצה בפשעי המלחמה המתועדים שביצעו אנשי חמאס ב-7 באוקטובר, וסביר שהיה חלק לעובדה שעשרות מוסלמים ישראלים נטבחו ו/או נחטפו באותו יום. בשורה התחתונה, והדבר ניכר בסקרים, חלה עלייה בהזדהות של החברה הערבית עם מדינת ישראל מאז המתקפה.
זיהוי חוליית מחבלים עם טילי נ"ט ברצועת עזה
(צילום: דובר צה"ל )
5. יש גם הצלחה על תנאי: הגדה המערבית כמעט ולא הצטרפה למלחמה של חמאס. ב-7 באוקטובר ב-7:30 שיגר ראש הזרוע הצבאית של חמאס, מוחמד דף, מסר לכל תושבי הגדה ואנשי הרשות הפלסטינית לצאת לרחובות ולהילחם בישראל. עימותים אמנם מתרחשים כל הזמן, אך בינתיים במידה מוגבלת ובגזרות מסוימות - ג'נין, טול כרם ושכם. המסה הגדולה, ההמונים, נשארים בבית. ויתרה מכך: הרשות הפלסטינית ממשיכה לפעול נגד חמאס ושומרת מתחת לרדאר על תיאום ביטחוני מול ישראל, בימים שבהם צה"ל פועל רבות בגדה.
6. ארה"ב מעניקה אור ירוק לפעולה הישראלית לפחות עד ינואר. גם הביקורת הבינלאומית שלא שוככת, לא מזיזה בשלב זה את וושינגטון מהקו שלה. דעת הקהל עדיין עוינת את ישראל במקומות שונים בעולם, אבל גם מתחילה לקבל את הטענות על פשעי המלחמה והתקיפות המיניות שביצע חמאס ב-7 באוקטובר. בינתיים המלחמה בעזה כבר לא פותחת את כל המהדורות בתקשורת העולמית, שעוברת לדווח גם על אירועים אחרים. העולם הנוצרי מתקרב לחופשת הכריסטמס והעניין הבינלאומי בנושא פוחת.
אבי יששכרוףצילום: יובל חן7. הציבור הישראלי הוכיח עמידות מרשימה מול אסון שכזה, שממילא הגיע בעיצומו של משבר פוליטי-חברתי מתמשך שטרם נפתר. הציבור הוכיח במקרה הזה שהוא חזק מהממשלה והפוליטיקאים שלו. השנאה שהופצה לכל עבר וההסתה נגד ציבורים שלמים לא חלחלו והרוב סירב לקחת בכך חלק. זה ניכר בימים האלה בעיקר בצבא, שמצליח לשמור על נחישות ואחדות.
ישנם לא מעט דברים שמדירים שינה מעיני כל ישראלי וישראלית מאז 7 באוקטובר, בראשם גורל החטופים והמחיר שאנו משלמים בחיי חיילים. סימני שאלה מדאיגים מרחפים גם מעל השאלות מה יקרה ברצועת עזה ביום שאחרי, וחשוב לא פחות, מה יקרה במדינת ישראל ביום שאחרי. אבל בין שלל הדאגות הללו, היו גם כמה הישגים.
