אחרי הסתרה ארוכה, ולאחר ביקורת ציבורית נרחבת, הותרו לפרסום פרטים נוספים בפרשת החשד לאונס חיילת ששירתה כסוהרת על ידי אסיר ביטחוני. לאחר החשיפה ב-ynet, בית משפט השלום בראשון לציון נעתר היום (ראשון) לבקשת ynet ו"ידיעות אחרונות", והתיר את פרסום הפרטים - אך לפחות בינתיים שמו של אסיר העולם עדיין אסור בפרסום.
כעת מותר לומר כי הסוהרת הילה (שם בדוי) סיפרה למשטרה כי בתחילת שנת 2016 נאנסה בכלא גלבוע לפחות שלוש פעמים על ידי האסיר הביטחוני. לדבריה, האונס התרחש בזמן שמפקדיה השאירו אותה לבדה באגף הביטחוני כשהאסירים היו בחצר האגף, בניגוד לפקודות ולנהלים.
הילה אמרה שהוא גם איים עליה באומרו כי הרוצח של בני משפחת פוגל, אמג'ד עוואד, מתכוון לרצוח אותה. לדבריה, האסיר הביטחוני הבטיח שיגן עליה אם לא תספר על מעשיו - שאותם ביצע על פי החשד גם כלפי סוהרות אחרות - ובכך למעשה הטיל עליה את אימתו.
בשיחה עם מקורביה סיפרה החיילת ששירתה כסוהרת כי התקיפה הראשונה התרחשה כששני המפקדים שלה יצאו מהאגף והשאירו אותה באגף כסוהרת יחידה מול 120 אסירים ביטחוניים. לדבריה, תפקידה היה לספור יחד עם האסיר את מוצרי הקנטינה, וכשהסחורה הובאה לאגף, היא שהתה בעמדת הזקיף שהייתה מוגנת ונעולה. האסיר התכופף ופרק את החבילות, הביט בה באופן מאיים, ואמר: "בואי תעזרי לי, צאי מהחדר הנעול, אל תפחדי". החיילת אמרה כי כשיצאה מהעמדה האסיר התרומם בפתאומיות ומשך אותה אליו.
בשיחה עם ynet סיפרה הילה כיצד אסיר העולם סגר את הצוהר שממנו האסירים יכולים לראות את המתרחש באגף, גרר אותה למקום שנמצא בין שערי האגפים - ואינו מצולם במצלמות האבטחה של הכלא - נעל אותה יחד איתו ואנס אותה בעודה מבועתת וקפואה. לאחר מכן, שחזרה, חזרה יחד איתו לאגף שבו נמצא קצין המודיעין באותה התקופה, רב כלאי ניסים פיניש, שחייך אל האסיר ולא אמר דבר.
"המפקדים הפקירו אותי, התעלמו ממני, לא נתנו לי את ההגנה שהייתי צריכה והשאירו אותי לבד באגף", אמרה בכאב. "הם סללו לו את הדרך".
פרשת "הסרסור בסוהרות", שנחשפה ב-2018, חזרה לסדר היום בנובמבר האחרון עם עדותו של מפקד הכלא, גונדר-משנה פרדי בן שטרית, בוועדת החקירה הממלכתית לבריחת האסירים. בן שטרית אישר בעדותו את הדברים, שהתרחשו טרם כהונתו, וציין כי היה ידוע שסוהרות "סורסרו" למלא את צורכיהם המיניים של מחבלים הכלואים בכלא.
שנים אחרי המקרה, החליטה הילה להגיש בחודש שעבר לראשונה תלונה במשרדי היחידה לחקירת סוהרים בלהב 433, החוקרת את הפרשה, וזאת בתום סדרה של טיפולים נפשיים שעברה. לדבריה, היא הבינה שהיא לא אשמה בעובדה שנאנסה ושאין לה סיבה להתבייש, והגישה את התלונה כחלק מניסיונותיה לשקם את חייה ולהביא לסגירת מעגל.
"הוא בחר סוהרות לשרת 'אצלו' באגף והעניש אותן אם הכעיסו אותו", סיפרה הילה. "הוא ניצל הזדמנויות כשהשגחתי לבדי על האסירים כדי לאנוס אותי ללא כל הפרעה ומבלי שנכח אף איש סגל שיבוא לעזרתי".
זוהי לא הפעם הראשונה ששמו של המחבל אמג'ד עוואד, שרצח את בני משפחת פוגל, עולה בעדויותיהן של הסוהרות, ונראה שאסיר העולם נהג לא פעם להשתמש בשמו כדי להלך עליהן אימים. סוהרת נוספת התלוננה במשטרה בינואר 2022 וסיפרה כי האסיר ומפקד כלא גלבוע באותה התקופה אמרו לה כי היא מאוימת על ידי עוואד. בדיקת ynet העלתה כי לא היה כל איום כזה, מה שמחזק את החשד כי מדובר היה ככל הנראה בניסיון הפחדה.
במסגרת התביעה האזרחית שהגישה סיפרה אותה מתלוננת כי קצין המודיעין פיניש ניגש אליה ואמר לה כי יש מידע מודיעיני שלפיו היא מאוימת על-ידי הרוצח, אך במקום להוציא אותה מהאגף, לדבריה, אמר לה "להירגע". לפי הילה, האונס הראשון התרחש אחרי שנאמר לה שהיא מאוימת.
לאחר שחרורה משב"ס מצבה הנפשי של הילה התדרדר. היא לא הצליחה להשתלב במעגל העבודה, ולא לשלם שכר דירה ולטפל בהוצאות מחייה בסיסיות בשל הטראומה שהולכת איתה מאז האירועים הקשים בכלא. יצוין כי נגד מפקד הכלא באותה התקופה, אלי גבאי, אין כל חשד שידע בזמן אמת על הנעשה.
עו"ד קרן ברק, שמייצגת את הסוהרת הילה ואת שאר הסוהרות מכלא גלבוע, אמרה כי "מדובר במקרה מזעזע, מהחמורים שאירעו במדינת ישראל לחיילות במסגרת שירותן הצבאי. מפקדים במדינת ישראל סרסרו בחיילות צה"ל ובסוהרות ביחד עם מחבל פעיל טרור עם דם על הידיים לצורך סיפוק צרכיו המיניים.
עו"ד קרן ברקצילום: עמיר צוק"מדינת ישראל לא יכולה להתנער עוד מנשים אלו", הוסיפה עורכת הדין. "על המדינה לתמוך בהן, לשקם אותן ולהכיר בהן כפי שהיא מכירה בכל אדם שנפגע בפעולת טרור שבוצעה על ידי מחבלים. אני דורשת מהמדינה בשם הסוהרת הילה ובשם שאר הסוהרות שאני מייצגת, להקים ועדת חקירה ממלכתית שתחקור את כל המעורבים ועד כמה רחוק הגיע קשר השתיקה וזאת במטרה שתדע כל אם עברייה שהיא שולחת את בתה לשרת בצבא ערכי ובו מפקדים ראויים".
משב"ס נמסר בתגובה להתרת הפרסום: "מדובר בחשדות חמורים על אירוע שאירע לפני מספר שנים. אנו נמתין לתוצאות החקירה המשטרתית ונפעל על פי הממצאים באפס סבלנות, בהתאם למדיניות הארגון".
בקשת ynet ו"ידיעות אחרונות" להסרת צו איסור הפרסום הוגשה על ידי עו"ד מיה כץ ממשרד ליבליך-מוזר-גליק.
