יחסי מפקד פיקוד המרכז אלוף יהודה פוקס וההתיישבות נמצאים כבר חודשים ארוכים במתיחות מתגברת. פרשת התרגיל שבו דימו בפיקוד חטיפת פלסטיני בידי מתנחלים, שהספיקה לגרור תגובות מראש הממשלה ומשריו בקבינט, היא עוד אבן דרך ביחסים המתוחים, שנעוצים בשורת נושאים בולטים. חלקם נובעים משיקולים פוליטיים נוחים, חלקם מטענות מתיישבים, מהמציאות הביטחונית או משינויים שמתרחשים ביו"ש בתקופה זו. שינויים שלא התרחשו קודם לכן ומשפיעים ישירות על פעילותו של אלוף הפיקוד.
האם מדובר במפקד התקפי שהפך מטרה קלה, או באלוף פיקוד שמנהל מדיניות מול נציגי הממשלה? להלן חמש נקודות המפתח שיצרו את המתיחות.
אכיפת צווי הריסה
אחת הסוגיות הבוערות ביו"ש היא הבנייה, והיא נוגעת גם למבנים ומאחזים בלתי חוקיים ולחוות חקלאיות. בהתיישבות טוענים כי האלוף פוקס, שנחת בתפקיד ישר ממסדרונות הממשל בוושינגטון אחרי שכיהן כנספח צה"ל בארה"ב, מנהל "מדיניות אמריקנית". גורם בכיר בהתיישבות אמר כי "זה מעבר חד מדי. מעבודה צמודה מול האמריקנים, שדעתם על ההתיישבות ברורה, הוא הגיע אלינו. אלו תפיסות מנוגדות וזה ניכר מההתחלה".
מאז שנכנס האלוף לתפקיד, התרחשו מספר פינויים בגבעות שהרתיחו את ההתיישבות. האחרון שבהם היה הפינוי בפני קדם שבדרום הר חברון, והיה גם פינוי עמונה שהתקיים בזמן הלוויה של חלל צה"ל מהיישוב עפרה הסמוך ועוד. מנגד, בפיקוד המרכז מסבירים כי מדובר בפינוי של מאחזים שנמצאים על קרקע פלסטינית פרטית ומהווים סכנה ביטחונית.
סוגיית המאחזים באה לידי ביטוי באירועים נוספים. אחד מהם היה כאשר אפי באואר ז"ל, ממקימי המאחז אביתר שבשומרון, נהרג בתאונת דרכים עם בנו הקטן וחבריו רצו לקבור אותו על הגבעה אך לא קיבלו אישור לכך. הם הגיעו בהמוניהם לכניסה למאחז, והצליחו לקבור אותו לאחר שביצעו תרגיל הטעיה. "אלופים יודעים לנווט את היחסים עם ההתיישבות ולא ללכת ראש בקיר", הסביר גורם ביו"ש, "בסוף הם הבינו שזה דרמטי ולא אכפו את השהות שם".
מחסומים
לא מעט פעמים במהלך כהונתו של האלוף התעוררו מתחים בנוגע להצבת מחסומים. המתיישבים דורשים, בעיקר אחרי פיגועים, הצבת מחסומים וסגירת צירי תנועה לפלסטינים, בטענה כי מדובר בצעד מציל חיים. כך קרה למשל לאחר הפיגוע בקריית ארבע שבו נרצח רונן חנינא ז"ל באוקטובר 2022. סמוך לזירת הפיגוע היה חסם שהיה פעיל בעבר, אך נפתח למרות פניית התושבים. במקרה דומה, הפגינו תושבי היישוב חרמש שבשומרון בדרישה להחזיר מחסום סמוך ליישוב, לאחר הירצחו של מאיר תמרי ז"ל במאי 2023. והיו עוד.
בפורומים שונים אומר פוקס כי הוא עושה הפרדה בין "תחושת ביטחון" לביטחון. גורמים בפיקוד הסבירו כי "אין סד"כ (סדר כוחות, אב"ק) בלי סוף, אי אפשר לשים חייל בכל מאה מטר, ולכל מח"ט יש את השיקולים שלו. פיגוע לא נמנע במחסום אלא בלב מחנה הפליטים, בהתקפה. המחסומים מייצרים תחושת ביטחון אבל לא בהכרח ביטחון".
וכשמדברים על התקפה, צריך לומר כי פוקס הוא אלוף הפיקוד הכי התקפי שהיה פה בשנים האחרונות, שמוביל פעולות בלב מחנות הפליטים עם סיכולים ממוקדים, תקיפות מהאוויר, שימוש ביחידות מיוחדות ומבצעים במקומות מאוד רגישים. מאז תחילת המלחמה חיסלה אוגדת איו"ש מאות מחבלים ועצרה אלפים. ועדיין, גורמים בהתיישבות שואלים, ובצדק, היכן הייתה הפעילות הזו לפני 7 באוקטובר?
שינוי הרכב הממשלה
האלוף פוקס החל בתפקיד באוגוסט 2021, תחת ראש הממשלה נפתלי בנט ושר הביטחון בני גנץ. תוך כדי כהונתו התחלפה הממשלה, וההרכב החדש שינה מהותית את מדיניות הממשלה בשטחים. הדוגמה הטובה ביותר לכך היא סיפורו של המאחז חומש: בדצמבר 2021 נרצח בפיגוע ירי תלמיד ישיבת חומש יהודה דימנטמן ז"ל. זמן קצר לאחר מכן ניצת קרב דרמטי בין הפיקוד הצבאי לבין המתיישבים לגבי עתיד המאחז, שהגיע עד לשכתו של רה"מ דאז בנט. האלוף ושר הביטחון גנץ היו נחושים לפנות את המאחז שהיה אז בלתי חוקי, בעוד אנשיו של בנט בממשלה (שקד ואורבך) התנגדו בתוקף.
בסופו של דבר הפינוי נדחה. המנתחלים קיימו את אחת הצעדות הגדולות בשנים האחרונות. כ-15 אלף איש הגיעו למאחז ביום גשום ובכך נדחה הפינוי. כיום, לאחר התחלפות הממשלה, בוטל חוק ההתנתקות. השהות בחומש כבר לא בלתי חוקית והוקמה שם ישיבה. אבולוציה של שינוי מדיניות.
מהפכה במינהל האזרחי
השינוי במדיניות הממשלה העמיק עם גיבוש ההסכמים הקואליציוניים. העובדה שהשר בצלאל סמוטריץ' הפך לשר במשרד הביטחון עם סמכויות דרמטיות בהליכי התכנון והבנייה חייבה את פוקס להתרגל למצב שבו אף אלוף לא היה קודם. מחד, אחריות וסמכות ביטחונית, ומאידך, אט-אט נשללת ממנו כל סמכות אזרחית, מתוך הנחה כי אפשר להפריד בין השתיים.
לפי התכנון, כבר בימים הקרובים צפוי להתמנות בפעם הראשונה סגן אזרחי לראש המינהל. כמו כן, בתוך כמה חודשים ובשלבים מוסכמים מראש, אמורות לעבור כל הסמכויות המשפטיות מיועמ"ש איו"ש ליועמ"ש של סמוטריץ' במשרד הביטחון. מדובר על סמכויות אכיפת בנייה ומשפט ביו"ש. אלו מהלכים משני מציאות.
גורמים בסביבת האלוף טוענים כי אי אפשר לנתק את הביטחוני מהאזרחי ביו"ש: "איך תסביר הקמה של מאחז בלתי חוקי לאמריקנים, בזמן שאתה מבקש מהם שיתוף פעולה מודיעיני או חימוש? יצרו פה משהו לא ברור. לשר יש את הסמכות בלי האחריות, אבל אם חלילה לא יהיה אפשר להגן על אנשים במאחז בלתי חוקי, כי אין חיילים ואין אמצעים, יבואו בטענות לצה"ל ולא לשר". מנגד, גורמים בהתיישבות אומרים כי מדובר במהלך נכון שהיה צריך להתרחש כבר לפני שנים ושדואג לרווחתם של חצי מיליון תושבים שלא נהנו עד כה משירותים אזרחיים כמו כל אחד אחר במדינה.
בנוסף, בקרוב צפוי בית הדין בהאג לדון בנושא חוקיות הכיבוש, מה שמטריד מאוד את ישראל. עלולות להיות לכך השלכות ביטחוניות, ממתיחות עם האמריקאים ועד להטלת סנקציות על ישראל בזירה הבינלאומית.
צווי מעצר מינהליים
סוגיית הפשיעה הלאומנית נפיצה תמיד, אך גם כאן הרגישות עולה כמה דרגות. קודם כל, אי אפשר להתעלם מכך שבתקופה האחרונה נחתמו הכי הרבה צווי מעצר מינהליים, כלי דרקוני ואנטי-דמוקרטי. אחרי אירועי חווארה והעימותים בבקעה ובדרום הר חברון הוצאו צווי מעצר, ונעשה שימוש גם בצווי שטח צבאי סגור על גבעות שלמות - נוהג שהיה קיים אחרי הפיגוע בדומא, הופסק לפני כשנתיים וכעת חזר. לכך יש להוסיף את המתיחות בין המשטרה לצה"ל בנושא והטענה של צה"ל שלפיה המשטרה לא עושה מספיק כדי למנוע פשיעה לאומנית ופועלת ברוחו של השר איתמר בן גביר.
צווי המעצר המינהליים הם גורם משמעותי בעימותים עם האלוף. ראשי המועצות יוצאים להגנת המתיישבים (יש לזכור כי אלו ימי בחירות ברשויות) ומגנים את מי שחותם על הצווים. מנגד, בכל כינוס איתם מדגיש האלוף כי אין כזה דבר "אלימות המתנחלים" וכי מדובר בקומץ מאוד קטן שמבצע את אותן פעולות אלימות. המתנחלים מוטרדים מכך שהוא אינו אומר את הדברים גם בפומבי. השימוש במילים הללו מטריד מאוד את ראשי ההתיישבות והם פועלים גם מול האמריקאים לשנות את הלך הרוח. ראש מועצת שומרון יוסי דגן אף הגיש בקשת חופש מידע בנוגע לנתוני הפשיעה הלאומנית על מנת להראות שיש ירידה.
המתח מול האלוף נוצר גם מהקושי של ראשי המועצות לגנות את הפעולות, והעובדה כי הוא בסוף חותם על הצווים הופכת אותו למטרה. בנוסף, תוהים המתנחלים מדוע צווי המעצר לא ניתנים גם לפעילי שמאל ואנרכיסטים שמתעמתים עם חיילים.
