בכירים במרצ זועמים על ראש הממשלה החליפי נפתלי בנט, שהטיל בצהריים (יום שישי) וטו על מינויו של יו"ר מרצ לשעבר יוסי ביילין לתפקיד יו"ר מליאת רשות הטבע והגנים. זו הפעם הראשונה מאז הקמת הממשלה שאחד הצדדים בה משתמש בזכות הווטו. במרצ טוענים שבנט הבטיח לשרה להגנת הסביבה תמר זנדברג לפני שבועיים, כשכבר היה ידוע שיתקיימו בחירות, שלא יטיל וטו על המינוי.
את הדברים אמרו במרצ בעקבות הטענות של מקורבי בנט, שלפיהן חרף התחייבותו, "כל מה שהיה בעבר היה במצב רגיל, לא תקף במצב של בחירות". לדברי בכירים במרצ, "גם אם ההתחייבות ניתנה לפני הבחירות, זה לא טיעון לגיטימי, כי בנט למעשה מודה בכך שמדובר בשיקולי בחירות. כל הקטע פה הוא לא לעשות שיקולי בחירות, לא במינוי ולא בסיכולו".
ביילין, אגב, היה אמור להתמנות לתפקיד ללא כל שכר, וגורמים בקואליציה טוענים שבנט נכנע ללחצים שהפעילה מחליפתו בימינה, איילת שקד.
זנדברג הציעה למנות את ביילין לתפקיד בישיבת הממשלה הקרובה ביום ראשון, אולם שקד ויו"ר תקווה חדשה שר המשפטים גדעון סער פנו לבנט על מנת שיפעיל את סמכותו להטיל וטו על המינוי. בעקבות כך עדכן בנט את זנדברג שמינוי יו"ר רשות הטבע והגנים לא יובא לאישור הממשלה. זנדברג אמרה בתגובה לצעד של בנט: "מתכווצת מבושה לנוכח הכניעה לקמפיין פוליטי מבית היוצר של מכונת הרעל. פסילה אישית ורדיפה של אדם בשל זהותו מהווים ניצחון לכל מה שהממשלה נלחמה נגדו בשנה האחרונה. כנראה שנכשלנו, ובמובן העמוק, אם זו הקלות שבה מחול השדים של בן גביר ושותפיו מגיע תוך שעות לצמרת מי שביקשו להנהיג שיח אחר, כבוד הדדי ואחדות.
"לגופו של עניין, אני מצרה על שאדם משכמו מעלה, איש ציבור בעל שיעור קומה שהוגדר על-ידי ועדת המינויים כבעל כישורים מיוחדים וניסיון משמעותי בתחומים הרלוונטיים, ציוני חרוף, מייסד תגלית, שר משפטים לשעבר ומבכירי ומוכשרי הציבוריות הישראלית, נדרס תחת מכונת הרעל".
יו"ר מרצ ושר הבריאות ניצן הורוביץ אמר בתגובה לווטו של בנט: "פסילה מחפירה של ד"ר יוסי ביילין, לשעבר שר המשפטים וסגן שר החוץ ויו"ר מרצ. אין מתאים מיוסי, מייסד 'תגלית', אוהב הארץ בכל נימי נפשו, לתפקיד. האגף הימני בממשלה שגה קשות כאשר ניצל לרעה את המנגנון הפריטטי. זו כניעה מבישה להסתה וסטירת לחי לרוח השינוי של הממשלה. מחזק את תמר זנדברג".
בקרב סיעות הימין בקואליציה ובאופוזיציה מתנגדים בתוקף למינוי של ביילין, שנחשב לדמות שנואה במיוחד בשל חלקו בהסכמי אוסלו. מוקדם יותר הודיעה שרת הפנים שקד כי תתנגד בממשלה למינוי של ביילין ליו"ר רשות הטבע והגנים. שקד אף פנתה כאמור לבנט, דרשה ממנו להשתמש בזכות הווטו ולבטל או לעכב את המינוי עד שהממשלה תקבל התחייבות מפורשת מביילין ששום אתר בירושלים או ביהודה ושומרון לא ייפגע ופיתוחו לא יעוכב.
"להבטיח מינוי בהתאם לכללי המינהל התקין"
עם זאת, לביקורת על המינוי הצטרפה גם התנועה לאיכות השלטון. בפנייה לשרה זנדברג, קראו בתנועה לבחון את מינויו של ביילין ולפרסם ככל שיש נימוקים מיוחדים שמצדיקים זאת "כדי להבטיח שהמינוי יהיה בהתאם לכללי המינהל התקין ולנורמות הציבוריות המחייבות מינויים שעולים בקנה אחד עם האינטרס הציבורי".
גורמים במרצ אמרו מוקדם יותר ל-ynet בתגובה: "המינוי התחיל לפני חודשים ארוכים ועבר את כל חוות הדעת המקצועיות והמשפטיות. זה מינוי ראוי ביותר וכל ה'סערה' הזו היא ניסיון לדמוניזציה מדומיינת ושריד של שיח השנאה והפילוג שרצינו להיגמל ממנו".
הליך המינוי של ביילין החל עוד לפני פיזור הכנסת וקיבל את האישורים הנדרשים. המינוי הופץ לשרים על ידי מזכירות הממשלה. ביילין אמור להתמנות לחבר במליאת הרשות המורכבת מ-19 חברים שממנה הממשלה בהמלצת השרה להגנת הסביבה. מתוך 19 חברי מליאה שניתן למנות, ישנם שמונה חברים מכהנים. מליאת הרשות פועלת בהרכב חסר מאוד זה זמן רב ואף נמתחה ביקורת על כך על ידי מבקר המדינה.
ביילין אמור להתמנות לנציג ציבור שיש לו עניין בתחומי פעילות הרשות במקומו של נפתלי אלימלך, שתקופת כהונתו הסתיימה לפני כחמש שנים. השרה זנדברג הצהירה שבכוונתה לפעול למינויו לתפקיד יו"ר המליאה. הכהונה שלו צפויה להימשך ארבע שנים.
מועמדותו של ביילין נבדקה ב-25 במאי על ידי הוועדה לבדיקת מינויים לפי חוק החברות הממשלתיות, שמצאה כי מתקיימים עבורו תנאי הכשירות לתפקיד, בכפוף להתחייבות להימנעות מלהימצא במצב של ניגוד עניינים. ביילין חתם על כתב התחייבות בעניין הימנעות מניגוד עניינים.
היועצת המשפטית של המשרד להגנת הסביבה עו"ד דלית דרור ציינה בחוות הדעת שלה, שבה קבעה שאין מניעה משפטית לאשר המינוי, כי התקבלו כמה פניות ציבור אשר העלו טענות שעיקרן נוגדות לעניין עמידתו של ביילין בתנאי הכשירות הנדרשים וכן באשר לקיומה של זיקה פוליטית לשרה.
לדבריה, הוועדה לבדיקת מינויים נדרשה לסוגיות אלו וקבעה שביילין עומד בכלל התנאים הנדרשים. הצעת המחליטים הועברה מלשכת השרה למזכירות הממשלה ב-15 ביוני - חמישה ימים לפני שראש הממשלה החליפי בנט בנט וראש הממשלה יאיר לפיד פרסמו את הכוונה לפזר את הכנסת.
היועצת המשפטית קבעה שאין מניעה משפטית להשלים את הליכי המינוי בהתאם להוראתה המפורשת של הנחיית היועצת המשפטית לממשלה שמתייחסת למינויים בתאגידים ציבוריים ונותנת משקל למועד העברתו של המינוי המוצע.
בהקשר זה ההנחיה קובעת כי "נקודת האיזון היא התייחסות שונה למינויים שהחלו לפני המועד הקובע לבין מינויים שהחלו לאחריו". עוד קובעת ההנחיה כי "אם ההחלטה על המינוי, קרי העברתו לבחינת הוועדה לבדיקת מינויים, נתקבלה לפני המועד הקובע, החשש כי ההחלטה נבעה משיקולי בחירות, קהה.
"במקרים אלה יש ליתן משקל רב יותר לצורך בהתנהלות תקינה של החברות והתאגידים ולאפשר את המשך הליכי המינוי. במקרה זה המינוי המבוקש לא רק הועבר, אלא גם אושר כבר ב-25 במאי על ידי הוועדה לבדיקת מינויים. לפיכך, גם תחת ההנחה של ממשלת מעבר, ניתן מן הבחינה המשפטית לאשרו".