ב-14 בנובמבר, עוד תשעה ימים, תידרש ישראל להשיב למכתב החריף ששלחו מזכיר המדינה אנתוני בלינקן ומזכיר ההגנה לויד אוסטין. במכתב, שנשלח ב-14 באוקטובר לשר הביטחון יואב גלנט ולשר לעניינים אסטרטגיים רון דרמר, הציבו האמריקנים אולטימטום: אם ישראל לא תפסיק למנוע העברת סיוע הומניטרי לעזה תוך 30 יום, יפעיל הממשל את "מזכר הביטחון הלאומי" (NSM 20) וימנע העברת נשק לישראל בהתאם לחוק הסיוע.
על פי המזכר שנחתם במרץ 2024, ישראל התחייבה לשני דברים: לאפשר העברת סיוע הומניטרי לעזה, ולא להפריע למאמצים בינלאומיים של סיוע הומניטרי שארה"ב תומכת בהם. בנוסף דורשים האמריקנים לאפשר ביקורים של הצלב האדום אצל עצירים פלסטינים ולהקפיא את החקיקה נגד אונר"א.
3 צפייה בגלריה
אנתוני בלינקן ולויד אוסטין. מחכים לתשובה הישראלית
(צילום: AP Photo/Manuel Balce Ceneta)
גורמים מדיניים מציינים כי העובדה שהמכתב נשלח לגלנט ולדרמר מעידה כי האמריקנים לא מעוניינים להעניש את ישראל ולהטיל עליה אמברגו נשק, אלא מחפשים פתרון למצב ההומניטרי הקשה בצפון עזה - כפי שעשו במכתבים קודמים, שבעקבותיהם אכן נרשם שיפור.
ראש הממשלה נתניהו הנחה את השר דרמר לרכז תשובה על כל הסעיפים. בישראל מעריכים שהסיכוי לאמברגו נשק קטן אך קיים - אם משרדי החוץ וההגנה האמריקניים ייווכחו שישראל עדיין מונעת סיוע הומניטרי, הם מחויבים להפעיל את החוק ולמנוע העברות נשק. גורמים אמריקנים מסרו כי אמנם נרשם שיפור, אך ישראל עדיין לא עושה מספיק בנושא. יש להניח שגם החקיקה נגד אונר"א, שהכעיסה מאוד את האמריקנים, לא תתרום לסיכויים למנוע את האמברגו.
אתמול אמר דובר מחלקת המדינה מתיו מילר כי "יש עוד כשבוע לתום הדדליין שהציבו בלינקן ואוסטין במכתבם לישראל להגברת הזרמת הסיוע לעזה, ויש עוד המון שהם צריכים לעשות. המצב לא השתפר משמעותית".
3 צפייה בגלריה
יוטל אמברגו - או יבוטל אמברגו? טראמפ והאריס
(צילום: Brendan SMIALOWSKI and Jim WATSON / AFP)
הגורמים המדיניים מעריכים כי אם קמלה האריס תנצח בבחירות, הסיכוי להפעלת החוק ולהטלת אמברגו גבוה יותר. מאידך, גם אם יוטל אמברגו תחת ממשל ביידן, טראמפ - אם ייבחר - יוכל לבטלו כבר ביומו הראשון בתפקיד, ב-20 בינואר 2025.
בתוך כך, גם חוק אונר"א שנחקק במהירות מעיב על היחסים עם ארה"ב: במערכת הביטחון התעצבנו והתרעמו על עיתוי החקיקה. ״בתחילת הדרך כולם הסכימו שצריך לפרק את אונר"א, אבל לא לקחו בחשבון את סוגיית העיתוי והיעדר תחליף״, אומר גורם ביטחוני בכיר. לדבריו, הנושא לא נדון בצורה רצינית בקבינט, והבעיה הגדולה האמיתית היא ביהודה ושומרון ובמזרח ירושלים, שם מנהלת אונר"א 14 מחנות פליטים מבחינת עניינים אזרחיים - חינוך, תעסוקה ובמקומות מסוימים גם ביוב ואשפה. ״החוק חוקק במהירות אבל אין תחליף״, מזהיר הגורם, ״יש חשש שזה יגרום להתפרצות של אלימות במחנות״. לא בכדי הזכירו בלינקן ואוסטין את חקיקת אונר"א במכתבם, בניסיון למנוע את העברת החקיקה בכנסת, אך ישראל התעלמה מאזהרתם - מה שמקשה על ההערכה כיצד ישפיע הדבר על ההחלטה הסופית בנוגע לאמברגו.
